אם אי פעם לקחתם חלק בפרויקט קבוצתי כלשהו -בלימודים, בעבודה או בכל מקום אחר - בטח נתקלתם לפחות פעם אחת באדם הזה שישב בצד, לא עשה כלום ונהנה מהעבודה שאחרים עשו עבורו, ובטח כעסתם עליו שאתם עושים הכל והרגשתם פראיירים. אפשר לקרוא להם אוכלי חינם, אפשר להגיד עליהם שהם אגואיסטים, אני אוהב לקרוא להם "פרי ריידרס" (free riders).
"בעיית הפרי ריידרס" במהותה היא מצבים בהם אנשים נהנים ממוצר, שירות או תוצאה מבלי שתרמו להם בשום צורה. מצב כזה יכול להתרחש ברמות שונות - למשל כאשר אנשים או קבוצות חברתיות נהנים ממשאבים ציבוריים כמו הגנה לאומית או אוויר נקי מבלי שהם תורמים להם (על ידי תשלום מיסים למשל) או כשאנשים מנצלים את המאמצים של אחרים ורוכבים עליהם מבלי לתרום להם בעצמם (למשל יוסי השותף שלכם לפרוייקט אבל נותן לכם לעשות את כל העבודה בזמן שהוא בים). או למשל, כשהם נהנים מתוצאות מאבקים של תנועות חברתיות מבלי להיות חלק מהמאבק עצמו.
לא מדובר בבעיה ייחודית לתחום כזה או אחר או למדינה כזו או אחרת, "פרי ריידרס" בעיה אוניברסלית ויש כאלה אנשים בכל העולם כל הזמן. בישראל, הבעיה הזו אולי מורגשת יותר כאשר אפשר למצוא לא רק אנשים שמתנהגים ככה אלא גם מגזרים שלמים שמתנהגים ככה, רק תחשבו על צירוף המילים "שוויון בנטל" ונראה מה יעלה לכם לראש. אפשר גם לחשוב על הפגנות ולשאול למה יש אנשים שלא משתתפים בהן, מסתכלים מהצד ויורים מילים באינטרנט מהסלון הממוזג שלהם. לא משנה איזה שם ניתן לזה ובאיזה תחום, זה מעצבן ומכעיס. אבל למה בעצם אנשים מתנהגים ככה? הנה כמה הסברים אפשריים.
חוסר אחריות אישית - במקרים מסוימים ההתנהגות הזו היא תוצאה של חוסר רצון לקבל אחריות אישית. במקום לקבל את זה שיש לאדם אחריות אישית על התוצאה, הוא יעדיף את הנוחות האישית שלו וייתן לאחרים להתאמץ. דמיינו שאתם חלק מפרויקט גדול בעבודה, כזה שלוקחים בו חלק כמה אנשים, אבל יוסי מתחמק מלתרום את החלק שלו ועל ידי כך מגדיל את נטל העבודה שיש על אחרים. הוא אולי ימצא תירוצים להתנהגות הזו ואולי יגיד שזה לא בתחום האחריות שלו אלא שלכם. ייתכן שההתנהגות שלו לא נובעת מרוע או עצלנות, אלא מחוסר הרצון שלו לקבל על עצמו אחריות, מתוך חוסר רצון להתמודד עם ההשלכות האפשריות.
פחד מכישלון - אחת ההשלכות של מאמץ יכולה להיות כישלון, וזה משהו שאף אחד מאיתנו לא אוהב. חלק מהאנשים מתמודדים עם זה טוב יותר, חלק טוב פחות, וחלק יעשו כל מה שהם יכולים כדי לא להתמודד עם זה. אם יוסי הוא חלק מהפרויקט, והפרויקט נכשל, הכישלון הוא לא של יוסי, אלא של כל מי שבאמת עשה את העבודה, וככה יוסי לא צריך להתמודד עם השלכות שליליות ולא צריך להתמודד עם תחושת כישלון.
חוסר אונים נרכש - חוסר אונים נרכש הוא מושג בפסיכולוגיה המתאר למידה שאין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות כדי לשנות את המצב. מדובר במצב שמתפתח עקב חוויות חוזרות ונשנות של חוסר שליטה במצבים לא נעימים, וכך לאור התפיסה שאין קשר בין הפעולות שלנו לבין התוצאה נוצרות תחושת חוסר אונים, אמונה שהפעולות שלנו לא יובילו לתוצאות משמעותיות והתנהגות פאסיבית. איך זה קשור לנושא שלנו? נניח שבפרויקטים הקודמים יוסי דווקא השתתף ותרם, אבל הם לא צלחו והתוצאות שלהם לא רק לא היו בהתאם לציפיות, הן היו שליליות. במצב כזה יכול להיות שיוסי פשוט יאבד אמונה שלפעולות שלו יש משמעות והשפעה על התוצאה, ויאמץ במקום זה אמונה שהפעולות שלו הן חסרות טעם ולא משנה מה הוא יעשה, הפרויקט יכשל. אם זה מה שהוא מאמין בו, הוא ייתן לכם לעשות את העבודה כי אתם עדיין מאמינים בהשפעה שלכם, ויסתכל עליכם מהצד.
חוסר במוטיבציה פנימית - מוטיבציה היא הדבר שמניע אותנו לפעולה, והיא יכולה להיות פנימית או חיצונית. מוטיבציה פנימית מניעה אותנו לפעולה בעזרת תגמול פנימי כגון תחושת סיפוק ומימוש עצמי. מוטיבציה חיצונית מניעה אותנו לפעולה בעזרת התגמול החיצוני שנקבל, כגון בונוס בעבודה למשל. אם על הפרויקט יבטיחו לנו מענק של שלוש משכורות, סביר להניח שגם אם הוא לא הדבר הכי מעניין ומספק, רוב האנשים כנראה ייקחו בו חלק ויעשו את חלקם בכל מקרה. אבל על רוב הדברים בסוף לא מבטיחים לנו מוטיבציה חיצונית כזו, ומה שמניע אותנו רוב הזמן הוא מוטיבציה פנימית. אבל אם הפרויקט הזה הוא הדבר הכי משעמם שיוסי נתקל בו בחיים, והביצוע שלו לא עוזר להיות להרגיש סיפוק ומימוש עצמי, ולא הבטיחו לו מוטיבציה חיצונית, הוא ישאיר אתכם לעשות את כל העבודה.
תחושות עליונות - לפעמים, זה לא עניין של התמודדות עם כישלון, מוטיבציה פנימית או חיצונית חוסר אחריות או חוסר אונים. לפעמים זה פשוט תחושת עליונות ומחשבה ש"אני טוב מדי כדי לעשות את זה, ובטח יותר טוב מכם, אז תעשו את זה בשבילי". חיפשתם פריווילגים? הנה הם. יוסי לא עצלן, ודווקא יודע להתמודד עם מה שצריך די טוב, מבחינתו הוא פשוט ראוי ליהנות מהתוצאות שאתם עבדתם בשבילן קשה. מבחינתו, הוא בן המלוכה ואתם המשרתים.
חשוב לשים לב ולהבין שההתנהגות הזו, מכעיסה ככל שתהיה, היא לא תמיד תוצאה של אנוכיות, רוע או תחושת עליונות מעצבנת. לפעמים היא תוצאה של קושי נפשי משמעותי ולפעמים היא תוצאה של מחשבה שמכל דרכי הפעולה העומדות לפנינו, זו היא הטובה ביותר. מה שלא תהיה הסיבה, להתנהגות כזו בסופו של דבר יכולות להיות השלכות שליליות משמעותיות לכולם - גם למי שמתנהג כך וגם לסביבה.
ברמת הסביבה, די ברור שזה מוביל לחלוקת משאבים לא הוגנת, אבל לאורך זמן זה מוביל גם לחוסר אמון כללי שעלול להניע תהליך של החלשה חברתית. ברמה האישית, התנהגות כזו תוביל בהרבה מקרים לדחיה חברתית. בני אדם, בסופו של דבר, הם יצורים חברתיים שזקוקים לקבוצה כדי לשרוד. נכון שאף אחד מאיתנו לא צריך לשרוד בג'ונגל היום, אבל אם לא תקחו חלק ולא תתרמו בעצמכם למאמץ קבוצתי, בסוף לא תהיו חלק ממנה.