כ-36% מהאנשים בארה"ב חוששים מטיפולי שיניים, כאשר ל-12% יש פחד קיצוני שעלול להגיע לדנטופוביה שהיא חרדה דנטלית. אנשים עם דנטופוביה נמנעים מלפנות לרופא השיניים גם כאשר הם סובלים (מאוד) מכאבים, מצב שעלול להוביל לפגיעה במצב השיניים והחניכיים ולהשפיע גם על הבריאות הכללית. מכאן קצרה הדרך לפגיעה באיכות החיים, בין אם מדובר בקריירה, מערכות יחסים עם בני משפחה והסביבה, ועוד.
"יש מצבים שבהם מגיעים למרפאה חבר'ה צעירים ונורמטיבים, שברגע שהם מתיישבים על כיסא הטיפולים, הם מתחילים לרעוד ולבכות. יש גם מטופלים שקמים ומסרבים לקבל טיפול", מספרת רופאת השיניים ד"ר יעל מזרחי, שמודה כי לא מעט מטופלים חוזרים להיות ילדים קטנים הזקוקים, בנוסף למענה רפואי מקצועי, להכלה, לסבלנות ולמענה רגשי.
ההבדל בין פחד מרופא שיניים לחרדה דנטלית
לעומת חשש ופחד מהכאב שעלולים לגרום הטיפול והשלכותיו, חרדה דנטלית או דנטופוביה מעידות על לחץ או חרדה ממשית המיוחסים לסביבה דנטלית, לעתים רק מעצם המחשבה על ביקור במרפאת השיניים או על הריח במרפאה. מדובר בתגובה כללית שיכולה להגביל את התפקוד של המטופל החווה אותה, ובמצבים מסוימים אף גורמת להתנהגות קיצונית ולהימנעות מביקורים אצל רופא השיניים וקבלת טיפול מתאים.
הגורמים לחרדה דנטלית
בין הגורמים לחרדה דנטלית ניתן למצוא חוויות טראומטיות מן העבר; תחושת חוסר השליטה, במיוחד בשל היעדר מידע לגבי הריחות, הרעשים והאביזרים המיוחדים בהם נעשה שימוש במהלך הטיפול, מצב המוביל לדריכות יתר ולהתגברות תחושת חוסר האונים; פגיעה באינטימיות כתוצאה מהצורך להישאר עם פה פתוח לאורך זמן ממושך; ופחד מעצם הליך האלחוש והשלכות פעולת ההרדמה, שלעתים גורמת לחוסר תחושה באזורים נוספים בפנים. יש החוששים גם מפגיעה בנשימה וחוסר היכולת לשאוף ולנשוף אוויר, ומזיהום בעקבות עיקור חלקי או לא נכון של הציוד.
ד"ר מזרחי מדגישה גם את מצבם של המטופלים הצעירים, שלטענתה מושפעים לעתים מהחרדה הדנטלית של הוריהם. לדבריה, מספיק לראות את התנהגות ההורה כדי להבין מדוע הילד כל כך חושש מעצם ההגעה לטיפול, נושא שבו חשוב לטפל קודם כל אצל המבוגר האחראי.
מעגל חרדה דנטלית
תסמינים נוספים שמעידים על דנטופוביה יכולים להיות אגרסיביות, שימוש קיצוני בהומור, ערנות מוגברת, הזעת יתר, קוצר נשימה, בחילות, דריכות יתר, אי נוחות, כאבי בטן ואף ירידה בלחץ הדם ועילפון.
ההשפעה העיקרי והחמורה ביותר היא הימנעות מהגעה לבדיקות שגרתיות ולטיפולים, למרות הסבל והכאב, ופגיעה משמעותית בהיגיינה האוראלית. כך, מצב ההזנחה אליו מגיעים אנשים עם חרדה דנטלית עלול להביא למפגש חירום אצל רופא השיניים, שמגביר ומעצים את חוויית הכאב, חוסר השליטה והחרדה עצמה.
נשמע ממש לא נעים. אז איך מתמודדים עם חרדה דנטלית?
"בראש ובראשונה, חשוב שכל רופא שיניים יבין שמולו עומד מטופל שהוא אדם, ולכן חשוב לתת לו מענה רגשי, בנוסף לטיפול הרפואי. בנוסף לגישה המכילה, סובלנית ואמפטית, יש לא מעט שיטות, את חלקן מלמדים בבית הספר לרפואת שיניים:
• מודלינג - חשיפת המטופל לטיפול שהוא עומד לעבור, על ידי צפייה באדם אחר שעובר טיפול דומה או זהה.
• שיטות התנהגותיות - דוגמה לכך היא קביעת סימן מוסכם מראש בין רופא השיניים למטופל, לפיו הרופא יודע שעליו לעצור. הכלי מקנה תחושת שליטה למטופל.
• קיצור זמן ההמתנה במרפאה - המתנה ארוכה מעלה את החשש, הפחד והחרדה, ולכן חשוב למנוע ממטופלים הסובלים מחרדה דנטלית לחכות ארוכות בתור.
• הפסקות יזומות תוך כדי הטיפול - למרות שהדבר מוביל לטיפול איטי יותר, אמצעי זה מאפשר להוריד את מפלס החרדה ונותן תחושה טובה למטופל.
• הקרנת סרטים או השמעת מוזיקה - במטרה לאפשר הירגעות והסחת דעת.
o TELL SHOW DO - בשלב הראשון מקבל המטופל סקירה מלאה של הטיפול עצמו, לאחריה הוא נחשף לאביזרים ולכלים שבהם ישתמש רופאה השיניים, דבר שיכול לאפשר תחושת שליטה ולהוריד את סף החרדה.
שיטה זו עובדת במיוחד אצל ילדים, שכך יודעים למה לצפות וגם מבינים את משמעות רעש המקדחה ומהו תפקידו של כל כלי במהלך הטיפול.
"בנוסף, ניתן לעשות שימוש בתרופות או בטכניקות הרגעה. במקרים קיצוניים וכמוצא אחרון, אפשר לבצע סדציה או הרדמה מלאה. זאת רק כאשר יש תנאים מתאימים והטיפול נערך עם מרדים מומחה", מסבירה ד"ר מזרחי.
מדובר בלא מעט שיטות שדורשות מרופא השיניים לראות הרבה מעבר לתפקידו הרפואי.
"בהחלט ויחד עם זאת, רפואת שיניים נמדדת לא רק בתוצאה הסופית של הטיפול, אלא גם בדרך, ברצון וביכולת של המטופל לחזור ולשמור על שגרה והיגיינה. הדבר מבוסס על מערכת היחסים עם רופא השיניים ועל החוויה החיובית שהוא מסוגל ליצור אצל המטופל".
כיום, אומרת ד"ר מזרחי, "מתגבשת יותר ויותר הבנת חשיבות הפן הרגשי, וזה כולל גם את הבעת האמפתיה, הסבלנות וההכלה של רופא השיניים למניעת טראומה אצל המטופל, ובמטרה שיחזור שוב וידאג למצב השיניים, חלל הפה והבריאות הכללית. המלצתי היא, כי בטרם בחירת רופא שיניים או מרפאה, חשוב למצוא איש או אשת מקצוע שמשרים תחושת רוגע וביטחון ונותנים מענה מבחינה רפואית וגם רגשית".
טיפים להתמודדות עם חרדה דנטלית
o חשוב ליידע את רופא השיניים לגבי מצבכם, במיוחד אם אובחנתם עם חרדה דנטלית.
o נסו למצוא את הטכניקה הנכונה לכם, שתאפשר רוגע ושלווה (יחסיים), גם אם זה אומר לתרגל מדיטציות, מתיחות או נשימות מבוקרות.
o ניתן להשתמש בתרופות הרגעה (בהמלצת ואישור רופא המשפחה בלבד), כשעה לפני הטיפול.
o במקרי קיצון, ניתן לבקש טיפול תחת סדציה (גז צחוק או תרופות אחרות) ולעתים גם בהרדמה מלאה.
o כדי לזכות בתמיכה מבית, מומלץ למצוא מלווה שעליו אתם סומכים, שיאפשר לכם להרגיש בנוח ושיהיה לצידכם לאורך כל הדרך, עד שתצאו מהמרפאה מרוצים ומחייכים.
מרפאת השיניים של ד"ר יעל מזרחי ממוקמת ברחוב הברזל 11, תל אביב. במרפאה מוצעים מגוון טיפולים, החל מטיפולים משמרים ועד טיפולי שיניים אסתטיים כגון שחזורים קדמיים והלבנה. המרפאה הינה מרפאת מומחים ובעלת ציוד דיגיטלי מתקדם. ליצירת קשר ולפרטים נוספים ניתן לפנות כאן או בטלפון - 072-3215366