למרות מה שרבים חושבים, הכולסטרול הוא אחד החומרים החיוניים ביותר בגוף האדם, והוא אף מהווה מרכיב חשוב בבניית תאי הגוף וההורמונים שהגוף מייצר. כיוון שהכולסטרול הוא חומר שומני, על מנת להגיע אל האיברים השונים בגוף ולהוות את אחד משלושת אבני הבניין שלו, הוא צריך לנוע בתוך כלי הדם, אך כמו שמן ומים - גם הכולסטרול לא יכול להתערבב עם הדם, ולכן הוא זקוק למעטפת חלבונים שתניע אותו.
מעטפת חלבונים זו נקראת "הכולסטרול הרע" (LDL) המובילה את הכולסטרול מהכבד אל שאר רקמות הגוף ושוקעת בסופו של דבר. מעטפת אחרת, "הכולסטרול הטוב" (HDL) עושה את הדרך עם עודפי הכולסטרול בחזרה אל הכבד למחזור נוסף. הבעיה מתחילה ברגע שיש עודף כולסטרול בדם, בין אם כי הוא מלכתחילה נוצר בעודף, או בעקבות צריכת כמות גדולה של שומנים שבדרך כלל מגיעים לדפנות העורקים ומצטברים בתהליך שנקרא טרשת עורקים, הגורמת להתקפי לב ולאירועים מוחיים.
המסקנה המתבקשת היא שעל כולנו לדאוג לאזן את רמות הכולסטרול, אך ישנם אנשים שצריכים איזון קפדני יותר.
מי נמצא בסיכון?
מי שכבר עברו אירוע של התקף לב או אירוע מוחי, אנשים שיש להם חסימות של כלי דם ברגליים או בצוואר ואנשים המתמודדים עם טרשת עורקים. חשוב גם לדעת כי רמת הכולסטרול הרע (LDL) האופטימלית הרצויה באנשים הנמצאים בסיכון נמוך היא מתחת ל 100 מ"ג לדציליטר.
קבוצות נוספות הנמצאות בסיכון גבוה מאוד הם חולי סוכרת, במיוחד כאלה עם סוכרת ארוכת שנים (מעל עשור) או אנשים שיש להם הפרעה גנטית בייצור כולסטרול, הפרעה שנקראת "היפרכולסטרולמיה משפחתית" בה רמות ה-LDL גבוהות מאוד. התופעה נובעת בדרך כלל מפגמים גנטיים בקולטן ל-LDL שנמצא בכבד, שהוא הדרך לסלק את הכולסטרול הרע מתאי הדם. כאשר אותו קולטן פגום מסיבות גנטיות או שהוא נמצא במספר קטן מאוד, אנו מקבלים רמות גבוהות של כולסטרול בזרם הדם.
בחולי סוכרת או באנשים הנמצאים בקבוצת הסיכון הגבוה להתקפי לב או שבץ מוחי - הרמה הרצויה היא מתחת ל 70 מ"ג לדציליטר, אצל מי שכבר חוו התקף לב או אירוע מוחי או שיש להם טרשת עורקים שמודגמת בצנתור לב או בבדיקת CT של העורקים - צריך שרמת LDL תהיה נמוכה מ 55 מ"ג לדציליטר.
אז איך שומרים על רמת כולסטרול תקינה?
כולסטרול הוא אמנם מצב כרוני, אבל עם המצב הכרוני הזה אפשר לחיות ואפילו לחיות טוב. הבעיה היא שבמידה והוא אינו מטופל, יכול להוביל למצבים מסכני חיים כולל התקפי לב או חסימות עורקים בגפיים התחתונות או בצוואר ועלול להוביל גם לחסימה של עורקים ועל כן ישנן מספר המלצות שחשוב וכדאי לאמץ, הכוללים בין היתר שמירה על אורח חיים בריא והרגלים נכונים:
1. הימנעות מעישון: העישון גורם לנזק לדופן הפנימית של כלי הדם וחושף אותם לשקיעה והצטברות של כולסטרול. כתוצאה מכך, עישון מאיץ את טרשת העורקים מה שעלול להוביל להאצת תהליכי חסימה של כלי דם.
2. פעילות גופנית דרך קבע: לפעילות גופנית, בפרט פעילות אירובית, יש חשיבות במניעת מחלות לב וכלי דם, עוזרת בהגברת הכולסטרול הטוב והקטנת הכולסטרול הרע.
3. הימנעות משומן רווי ושומן טרנס: השומן הרווי הוא שומן מן החי. ניתן למצוא אותו בגבינות עתירות שומן, חמאה, שומן שנמצא בבשר, נקניקים ועוד. שומני טראנס נמצאים בעיקר במזונות אולטרה מעובדים כאשר ברשימת הרכיבים על גבי אריזת המוצר נמצא אותם בשם "שומן מוקשה" או "שומן מוקשה חלקית".
4. הקפדה על שילוב שומנים מהצומח והעלאת צריכת המזונות העשירים בסיבים: לשומנים בלתי רוויים מהצומח ערך תזונתי רב. יחד עם זאת, סיבים שנמצאים בפירות, ירקות, קטניות או דגנים מלאים גורמים לעיכוב בספיגת הכולסטרול ממערכת העיכול לדם.
5. הקפידו על בדיקות דם תקופתיות בהתאם לגיל ולהיסטוריה המשפחתית: לאוכלוסייה הרגילה ההמלצה היא בדיקה אחת לחמש שנים מעל גיל 25, בדיקה אחת לשנתיים מעל גיל 40, ולפחות בדיקה אחת בשנה מעל גיל 60. הגיל הוא אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים שיש, ככל שאתה מבוגר יותר התחלואה גוברת, והשינויים בגוף יכולים לגרום לשינויים בכלי הדם ומשם להתקפי לב.
6. טיפול תרופתי במידת הצורך: כיום ישנם מגוון טיפולים המותאמים למטופל באופן אישי על ידי קרדיולוג או מומחה לשומני דם, החל מטיפול בכדורים יומיים ועד לזריקות הניתנות אחת למספר חודשים ומסייעות לאזן את רמות הכולסטרול בדם. לעיתים ניתן לקבל אותן גם למניעה ראשונית אצל מי שטרם חוו התקף לב חוו אירוע מוחי.
הכותב הוא מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי לגליל