אנחנו יכולים להעביר חיים שלמים בקריאה של ספרים ומאמרים שיספרו לנו איך להיות חכמים, טובים ובריאים יותר, אבל כל אלו לא באמת ישנו אם לא נשקיע בעבודה מעמיקה ורצינית על האינטליגנציה הרגשית שלנו. כשהיכולת הזאת לא מקבלת מספיק תשומת לב, זה יכול להשפיע עלינו בדרכים שאנחנו בכלל לא מודעים אליהן, כפי שעולה ממחקר מרתק שנכיר מיד.
דוגמה אחת שממחישה זאת היא הצורך של רבים להוכיח תמיד שהם האנשים הכי חכמים בחדר. וכשמנסים לעשות את זה, קשה מאוד להודות שאנחנו לפעמים טועים ובטח שגם ללמוד ולהשתפר. על אותו ההיגיון, אם אנחנו מאמינים שלפרוש או לוותר זה סימן לחולשה, זה יכול לגרום לנו להתעקש ולהילחם גם על מטרות אבודות ובכך לפספס הזדמנויות אחרות שאולי יטיבו איתנו הרבה יותר.
מחקר שהחל בשנת 1938
בעבר כבר סיפרנו לכם בהרחבה על "המחקר הארוך בעולם" שנערך באוניברסיטת הרווארד. המחקר החל בשנת 1938 ועקב אחר 724 גברים במשך יותר מ-80 שנים כדי לענות על שאלת השאלות - מה גורם לאנשים להיות מאושרים ובריאים. במרוצת השנים, החוקרים החלו לעקוב גם אחרי הצאצאים של משתתפי המחקר המקוריים, כאשר בכל פעם עולות מהנתונים שלהם מסקנות מרתקות שכדאי להכיר.
לאורך השנים פורסם רבות על ממצאי המחקר הזה, שהראו בין היתר כי אנשים עם מערכות יחסים איכותיות יותר, הם אלו שבסבירות גבוהה גם יהיו בריאים ומאושרים יותר. עם זאת, לצד המסקנה הגדולה הזאת, ניתן לדוג מהממצאים גם תובנות פחות מוכרות, הקשורות גם, כאמור, לאינטליגנציה הרגשית ולמידת ההשפעה שלה על החיים של כולנו.
ארבעת העקרונות שישפרו את האינטליגנציה הרגשית שלכם
אז הבנו, מערכות יחסים זה חשוב, אבל איך מייצרים מערכות יחסים שבאמת יתרמו לנו במקום לעשות בדיוק את ההיפך? בהקשר הזה, מנהלי המחקר בהוווה, רוברט וולדינגר ומארק שולץ, פרסמו ספר בשם "החיים הטובים", The Good Life, שבו הם כתבו כי אנשים עם אינטליגנציה רגשית גבוהה הם אלו שאינם מתעלמים מהרגשות שלהם ולא מקבלים החלטות ללא חשיבה מעמיקה על ההשלכות של המעשים שלהם.
בפועל, כדי לעזור לעצמנו להיות קצת יותר מחוברים לרגשות שלנו, בתקווה שעם הזמן זה ישפיע כאמור גם על הבריאות, האושר ואיכות החיים, כדאי שנפעל על פי ארבעה עקרונות בסיסיים:
התבוננות - אם אנחנו רוצים להבין את הרגשות שלנו, קודם כל חשוב שנחווה אותם ונדע לתת להם שמות נכונים. השיטה הזאת נקראת בפסיכולוגיה "תיוג" (Labeling) והיא עוזרת בייחוד כשמתמודדים עם רגשות מורכבים כמו חרדה, עצבות, כעס או קנאה. כשהרגשות האלו צפים, נסו לסמן אותם ללא שיפוטיות או ניתוח מעמיק מדי, להבין איך הם משפיעים על הגוף, איפה בגוף אתם מרגישים אותם וכמה זמן הם נמשכים.
פרשנות - אחרי שמסגלים את היכולת לסמן רגשות ולהבין את ההשפעות שלהם, אפשר עם הזמן גם לנסות ולפרש את מה שבאמת עומד מאחוריהם. וולדינגר ושולץ כתבו בהקשר הזה כי "סיטואציות חברתיות רבות הן מעורפלות ולא ברורות - ולתוך הערפל הזה אנחנו נוטים להכניס כל מני רעיונות ופרשנויות. אם נדע להתבונן ברגשות שלנו ולהבין אותם, יהיה לנו יותר מידע שיעזור להבין עוד על מה שקורה בפועל, בלי להגיע למסקנות נמהרות".
לדוגמה, אם אתם חווים לחץ בעבודה ובדיוק אז הקולגה שאתם פחות מחבבים באה אליכם עם דרישה לעשות משימה שלא בא לכם עליה, ברירת המחדל תהיה להגיב בזעם לא מידתי. מנגד, אם תהיו מודעים לרגש הזה ולהשפעה שלו עליכם, אולי תוכלו לנתק את עצמכם לרגע מהסיטואציה ולבחור לפעול בצורה אחרת. נכון, זה קל בתיאוריה וקשה בחיים עצמם, אבל ככל שמשפרים את המודעות, זה נעשה יותר ויותר אפשרי.
בחירה מודעת - הרגשות שלנו לפעמים גורמים לנו לחשוב שאין לנו באמת בחירה חופשית. כשאנחנו כועסים, עצובים או אפילו סתם רעבים ומשועממים - זה משפיע כמעט על כל היבט בהתנהלות שלנו. כשאנחנו מבינים את זה, זה אולי לא יעזור לקבל החלטות טובות יותר בכל פעם, אך לאט ובהדרגה, זה יכול להשפיע מאוד עלינו ועל התקשורת עם הסביבה.
השאיפה בתהליך הזה היא לראות מתי אנחנו מגיבים לסיטואציות באופן "אוטומטי" ובלי מחשבה - ומתי יש לנו את האפשרות לקחת צעד אחורה ולהגיב ממקום אחר, מודע ומאוזן יותר. שוב, זה לא קל, אבל רגשות הם חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית וכך גם היכולת להתעלות מעליהם ולהגיב אחרת במצבים מסוימים.
שיקוף - בטיפול רגשי, המטפל משקף למטופל את מה שהוא אומר, מזווית שהוא אולי לא הבחין בה בעצמו. את התהליך הזה אנחנו יכולים לעשות גם בעצמנו, בייחוד כשאנחנו מתמודדים עם סיטואציות שבהן לא הגבנו כמו שהיינו רוצים להגיב. במצבים כאלו, במבט לאחור, כדאי לשאול את עצמנו מה הרגשנו באותה הסיטואציה, ממה נבע הרגש הזה, איך הגבנו, למה, ואיך יכולנו לנהל את המצב אחרת.
נכון, את התהליך הזה קל יותר לעשות בליווי של גורם מקצועי, אבל בהחלט אפשר לנהל אותו גם לבד, בייחוד כשהופכים את צורת ההתנהלות הזאת להרגל. מחקרים רבים על אינטליגנציה רגשית מראים כי מי שמצליחים לעבוד על פי השלבים האלו יכולים לשפר במידה ניכרת את מערכות היחסים בחייהם, אך זה דורש כאמור קודם כל להבין שאנחנו לא מושלמים, להכיר בטעויות שאנחנו עושים ולהיות מוכנים לחפור, להעמיק ולהכיר את המנגנונים הפנימיים שמפעילים אותנו, עם ובלי ידיעתנו.