הנה פרט מידע שכנראה לא ידעתם: רק 11 אחוזים מהאנשים המתמודדים עם השמנה מצליחים לשמר הפחתת משקל של 5 אחוזים ממשקלם למשך שנה? וזה רק פרט מידע אחד מלא מעט מחקרים המדגימים את הקושי הטמון בשמירה אחרי הפחתת משקל.
העלייה החוזרת במשקל מתחילה שישה חודשים עד שנה, ומביאה את משקל הגוף למשקל הגוף הבסיסי, אולם עם אחוז שומן גבוה יותר מנקודת התחלת הפחתת המשקל. אין ספק כי זהו מצב מאוד מתסכל. הרוב המכריע של האנשים החיים עם השמנה יעלו במשקל אחרי הפחתת המשקל ואפילו יותר. רוב האנשים יעשו דיאטות כאלו ואחרות, ימנעו מסוג מזון מסוים או מקבוצת מזונות, יספרו קלוריות, נקודות ועוד. לרוב בשלב מסוים יאבדו שליטה על אותם מזונות מהם כל כך נמנעו ויעלו שוב במשקל, יחוו אכזבה, ייאוש ותסכול וחוזר חלילה.
לשחרר את ה"רצון לרזות"
זה אמנם נשמע פרדוקסלי, אך ההיקשרות למחשבה הטורדנית "רק לרזות" היא המחסום לירידה במשקל. היא זו שמעכבת את האנשים מלעשות את הדבר החשוב ביותר - לצעוד בדרך בה בחרו, ליהנות ממנה ללא תלות בתוצאות ולהיות נוכחים בה רגע אחרי רגע.
בהמשך אפשר לנסות את אחת הגישות שיכולה לעזור המכונה גישת "נון דיאט" או כפי שאני אוהבת לקרוא לה: "לחיות בשלום עם האוכל". בגישה זו, הדגש הוא על עבודת עומק המתמקדת בתשומת לב לצרכים של הגוף שלנו, לרעב ולשובע ושתומכת בדימוי גוף ודימוי עצמי חיוביים ובכך מונעת הפרעות אכילה והתעסקות יתר במשקל ובאוכל.
שלשת הרבדים בגישת "נון דיאט"
הרובד הפיזיולוגי הכולל זיהוי וחידוד הכמויות המדויקות שהגוף צריך מתוך תרגול הקשבה לרעב ושובע, למידה כיצד מרכיבים ארוחות מאוזנות ומספקות ולמידה כיצד להפחית חשקים וצורך לנשנש וכיצד לשלב מתוקים ומזונות אהובים ללא רגשי אשם.
הרובד ההתנהגותי. בעוד שהרובד התזונתי עובד על מה לאכול? הרובד ההתנהגותי עובד על איך לאכול?", מסבירה לנו אלסטר. "ללא עבודה פנימית על התנהגויות אכילה, קשה לאכול אכילה מודעת,לזהות את השובע תוך כדי ארוחה ולדעת לעצור ולהשאיר בצלחת אם צריך.
הרובד הרגשי הכולל מענה לאכילה שאינה מתוך רעב אלא צורך אחר, עבודה הדרגתית על אכילה רגשית (הנובעת מעצבנות, שעמום, עייפות וכו'), עבודה על אמונות המגבילות אותנו מלהשיג את המטרה ועבודה על דימוי גוף ככלי להפסקת ההתעסקות האינסופית עם דיאטות.
מהי אכילה מודעת?
אכילה מודעת היא היכולת לשים לב לאוכל שאנחנו אוכלים, עם כוונה, רגע אחר רגע, ללא שיפוטיות. דוגמאות לשאלות שאפשר לשאול את עצמנו: מה אני חש מול האוכל בגוף? האם אני ער לנשימה שלי? ממה מורכב האוכל? מה הטעם שלו? מה הריח שלו? אילו רעשים מתלווים לאכילה שלו? אילו מחשבות עולות לי לפני האכילה תוך כדי ואחרי. אכילה מודעת מאפשרת לנו להשיג שליטה מחודשת על הרגלי האכילה שלנו על ידי הקשבה לתחושות הגוף ולסימני הרעב והשובע שהוא שולח לנו.
אחת הבעיות המרכזיות הקשורה גם לאורח חיינו היא שרובנו אוכלים בהיסח דעת, תוך כדי דיבור עם האנשים לידינו, תוך קריאה בספר, עבודה מול המחשב או צפייה בטלוויזיה ולא שמים לב לתחושות הרעב והשובע שמתעוררות בנו.
בניגוד לכך, אכילה מודעת מאפשרת לחוש את נקודת השובע שלנו (מתי מספיק לי) וליהנות ולחוש סיפוק מהאכילה ללא ייסורי מצפון ורגשות אשם המשמשים טריגר להמשך האכילה - מעיין "מעגל רשע" כזה שקשה לעצור אותו.
אילו התנהגויות אכילה כדאי שנאמץ?
- אכילה רק בישיבה. לא בעמידה, לא על הדרך ולא תוך כדי עשיית דברים אחרים.
- אכילה בפינת האוכל או במקום בבית/עבודה המיועד לכך. לא על המיטה בחדר שינה, בחדר עבודה, בספה בסלון, במשרד על שולחן העבודה, אלא רק בפינת האוכל או במקום אחר המיועד לכך.
- אכילה מתוך צלחת. לא מתוך סיר/תבנית/שקית/קופסה/מכף היד. לשים את כל מה שאני רוצה ומתכנן לאכול בצלחת ואז לאכול.
- אכילה איטית ובנחת. לא אכילה מהירה המלווה בלחץ ובפזיזות אלא אכילה איטית, בתשומת לב ולהקפיד ללעוס היטב את האוכל.
- אכילה ללא היסח הדעת. אכילה שנעשית לא מול מחשב/טאבלט/נייד/טלוויזיה/תוך כדי קריאת ספר/ עיתון/ מילוי תשחץ/שיחת טלפון וכו'.
לאה אלסטר היא דיאטנית קלינית ומנחת סדנאות, סגנית דיאטנית ראשית במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית, מטפלת בהשמנה ואכילה רגשית בגישת " נון דיאט", מורה למדיטציה ומיינדפולנס ומנחה להתפתחות אישית ורוחנית בדרך הזן.