אם אתם חיים על הפלנטה הזאת, סביר שגם אתם עשיתם מתישהו דיאטה. ויותר מזה - סביר שזו לא הייתה הראשונה וגם לא האחרונה. אם נודה באמת, רובנו יודעים עמוק בפנים שדיאטות לא באמת עובדות בטווח הארוך. מה שקורה לנו במרבית הפעמים זה שאנחנו מתחילים עם המון מוטיבציה, אוכלים לפי התוכנית, יורדים במשקל, אבל מהר מאוד מאבדים את כוח הרצון, מתחילים לסטות מהתוכנית ועולים את הכל, ואפילו יותר מזה בחזרה.
באופן מפתיע, למרות שהניסיונות שלנו לא צולחים, ומשאירים אותנו מתוסכלים ומאוכזבים מעצמנו פעם אחר פעם, אנחנו עדיין ממשיכים לדיאטה הבאה בתקווה שהפעם זה יהיה אחרת - ושוב מתבדים.
גישת הנון דיאט מציעה אלטרנטיבה לדיאטות הקונבנציונליות, כשמטרתה העיקרית היא לצאת ממעגל הדיאטות. שי וייס, תזונאי קליני, מטפל בגישה מסביר כי "המהות של גישת הנון דיאט היא לעזור לאנשים לייצר מערכת יחסים יותר טובה עם אוכל ולפעמים אפילו לשקם אותה". למערכת היחסים הזאת יש שני פנים: הפן הפיזי והפן הרגשי.
בפן הפיזי, מטרת התהליך תהיה לייצר לאדם שגרת אכילה נעימה ומזינה, כשהעיקרון המנחה הוא הקשבה למנגנון הרעב ושובע. וייס הסביר כי בעוד הרעב הוא יצר בסיסי ופיזיולוגי, אנשים מפרשים ומגיבים אליו אחרת, ובפרט אנשים שכבר ניסו דיאטה אחת או שתיים. "מה שרואים אצל אנשים שנמצאים הרבה זמן בדיאטות, זה שהם קצת מפחדים לקבל את העובדה שהם רעבים", הסביר.
וייס סיפר כי בתהליך הנון-דיאט לומדים לקבל את הרעב ולעבוד יחד איתו, לא נגדו, לתת לו לגיטימציה, ולהבין שהוא יכול להיראות אחרת אצל אנשים שונים. לאחר מכן, מתחילים ללמוד איך להקשיב ולהגיב לו על ידי עבודה עם כלים מעשיים, לדוגמא - סולם רעב ושובע, בו מדרגים את מידת הרעב מ-1 עד 10, וכתיבת יומן מסע בו מתעד המטופל את התחושות שעולות סביב אוכל ואכילה.
את התשובה לשאלה "מה אוכלים" בתהליך נון דיאט, מחלק שי לתמהיל בין שלושה דברים: מה שאנחנו יכולים לאכול, מה שאנחנו רוצים לאכול ומה שאנחנו צריכים לאכול. בנון-דיאט לומדים לשחרר את המגבלות והאיסורים של עולם הדיאטות במטרה להפנים שאנחנו יכולים ושיש לנו לגיטימציה לאכול הכל מהכל. לצד זה לומדים לתת מקום לחשקים ולמאכלים שיספקו אותם, ואת שני הדברים האלה משלבים לצד מתן תשומת לב לתזונה המקדמת בריאות פיזית.
בפן הרגשי, לומדים לבחון מחשבות אוטומטית ואמונות מגבילות שהצטברו במהלך השנים כתולדה של תרבות הדיאטות. וייס טוען שזה אולי האתגר הגדול ביותר בתהליך, שכן, המחשבות הדיאטטיות כמו "זה מזון אסור" או "אם אהיה רזה אהיה מאושרת יותר", טבועות בנו כל כך עמוק, ומקיפות אותנו מכל כיוון, שזה כמעט בלתי אפשרי להשתחרר מהן. על כן, לא נצפה לשכוח אותן לגמרי, אלא נלמד לקבל אותן ולהתמודד איתן בצורה שהכי טובה עבורנו כשהן עולות.
מאסתם בדיאטות שמותירות אתכן מתוסכלים שוב ושוב? אולי הפעם כדאי לנסות משהו אחר. למידע נוסף על הגישה, האזינו לראיון המלא