התינוק לא ישן מספיק? למומחית הזו יש את כל התשובות

זה ללא ספק הנושא שהכי מעסיק הורים טריים, על אחת כמה וכמה - כאלה שהילדים שלהם לא ממש ישנים טוב. והאמת היא שזה מעסיק אותם מסיבה טובה מאוד: לשינה יש השפעות רבות על בריאות התינוק, וגם על שלנו.

במהלך השינה של התינוק (שמתפרסת על מרבית היממה) מתרחשים תהליכים מוחיים חשובים ולכן היא חשובה מאוד להתפתחות בכמה מובנים:

1. התפתחות פיזית
הורמון הגדילה (GH- growth hormone) מופרש בזמן שינה, בעיקר בשינה עמוקה (SWS - slow wave sleep). חסר שינה יכול לפגוע בהפרשת הורמון הגדילה וכך לפגוע בגדילה. ממחקרים על הפרעת שינה מסוג חסימת נשימה בשינה אנחנו למדים שהפרעת השינה פוגעת בהפרשת הורמון הגדילה וכך מעכבת את הגדילה.

היבט נוסף של השפעת השינה על ההתפתחות הפיזית הוא השמנת יתר. בעולם המודרני אנחנו רואים ששנת הילדים הולכת ומתקצרת ובמקביל יש עליה בשכיחות של השמנה בילדים. מספר מחקרים מצאו קשר בין משך שינה קצר מדי לבין השמנה בילדים. אחד ההסברים לכך הוא שבזמן שינה מופרשים הורמונים מווסתי תאבון - Leptin ("הורמון השובע") ו-Ghrelin ("הורמון התאבון"). אם יש חסר שינה ההפרשה שלהם משתבשת ותחושת השובע נפגעת.

2. התפתחות קוגניטיבית
תינוקות מבלים את שעות הערנות שלהם בלמידה מתמדת. הם לומדים להכיר את הקולות, המראות והריחות של ההורים והסביבה שלהם, הם לומדים להשתמש בגופם, להשמיע קולות ולדבר. בזמן השינה המח מעכל ויוצר זיכרון ממה שלמד. מחקרים רבים הראו את חשיבות השינה ביצירת למידה וזיכרון.

3. התפתחות נפשית
מבוגר שלא ישן טוב בלילה יהיה עייף וישנוני ביום למחרת. ילדים, לעומת זאת, מגיבים אחרת לחוסר שינה ולעיתים קרובות הופכים לחסרי קשב והיפראקטיביים כשהם עייפים. חסר שינה קבוע יכול לגרום להתפתחות של הפרעות התנהגות וכן הפרעות במצב הרוח.

ה- National sleep foundation הוציא בשנת 2015 הנחיות למשך השינה הרצוי בילדים ובמבוגרים ואיגוד רופאי הילדים הישראלי אימץ את ההמלצות האילו. על פי ההמלצות, משך השינה התקין בתינוקות הוא:

• גיל 0-3 חודשים: 11-19 שעות ביממה
• גיל 4 חודשים עד שנה: 10-18 שעות ביממה
• גיל שנה עד שנתיים: 9-16 שעות ביממה
• גיל 3-5 שנים: 9-14 שעות שינה
• גיל 6-13 שנים: 8-12 שעות שינה
• גיל 14-17 שנים: 7-11 שעות שינה

חשוב להדגיש שתינוקות שונים זה מזה, ולכן הטווח של שעות שינה "נורמליות" הוא גדול. גם אם התינוק ישן יותר מהמומלץ או פחות מהמומלץ זה עדין יכול להיות בסדר. כל עוד התינוק ערני ורגוע במהלך היום, גדל ומתפתח היטב, אין סיבה לדאגה.

לאחר הלידה שעות השינה מתחלקות בין היום והלילה באופן שווה, אך בהדרגה מתחילה הפרשת הורמון השינה (מלטונין) משעות הערב והתינוק "לומד" לישון יותר בלילה ופחות במהלך היום. כדי לעזור לתינוק ללמוד את זה מהר, כדאי להקפיד מההתחלה על הבדלים בין היום ללילה - בשעות היום, גם כשהתינוק ישן, כדאי לא להחשיך את החדר ולהימנע מלשמור על שקט ובשעות הלילה מומלץ לשמור על חדר חשוך ושקט, גם כשהתינוק מתעורר לאכול, ולהחזיר אותו בהקדם למיטה לישון לאחר הארוחה.

חשוב גם לפתח שגרה בשעות הערב סביב שעת ההשכבה, כגון ארוחת ערב, אמבטיה והשכבה לשנת לילה בשעות קבועות.

הפרעת השינה הכי נפוצה בתינוקות היא הפרעת שינה התנהגותית. התינוק מתרגל להירדם רק בתנאים מסויימים (לדוגמא על הידים של ההורים, בסלון או באוטו בזמן נהיגה) ולא יכול להירדם במצב אחר, כמו לבד במיטתו. לעיתים התינוק מתעורר בלילה, לפעמים מספר רב של פעמים, לא מצליח להירדם ללא התנאים האלו ובוכה.

כדי להימנע מהתפתחות הפרעה זו, כדאי להרגיל את התינוק מההתחלה להירדם במיטה שלו ללא "עזרת" ההורים. תינוק שרגיל להירדם לבד יכול להרדים את עצמו לבד גם במהלך הלילה, כשהוא מתעורר, ולא יבכה ויקרא לעזרת ההורים במהלך הלילה.

הפרעת שינה חשובה אחרת היא חסימת נשימה בשינה. בדרך כלל ההפרעה זו מתפתחת לאחר השנתיים הראשונות לחיים, אך לעיתים זה קורה מוקדם יותר. סימנים המעוררים חשד להפרעה זו הם נחירות בשינה, מספר רב של התעוררויות במהלך הלילה, עייפות ועצבנות במהלך היום ולעיתים רושם של ההורים להפסקות בנשימה של התינוק בשינה.

מוות בעריסה הוא מוות פתאומי ולא מוסבר של תינוק בזמן שינה והוא נדיר מאוד. בישראל יש עשרות בודדות של מקרים כאילו בשנה. הגורם למוות בעריסה הוא לא ידוע, אך אנו משערים שהוא נובע משילוב של מספר גורמים - גנטיים וסביבתיים. בין השאר אנו משערים שקיימת הפרעה בהתפתחות השליטה של המח על הנשימה בזמן שינה ולמרות שהתינוק מתקשה לנשום ונחנק (בגלל כרית שחוסמת את פיו ואפו לדוגמא) הוא לא מתעורר ומחלץ את עצמו מהמצב שנקלע אליו.

למוות בעריסה יש גורמי סיכון ואת חלקם אפשר למנוע וכך להפחית מאד את הסיכון למוות:

1. שינה על הבטן. תינוקות שישנים על הבטן הם בסיכון מוגבר למוות בעריסה. ההמלצה החד משמעית של איגוד רופאי הילדים היא להשכיב תינוק על הגב בלבד. מאז שהחלו להשכיב תינוקות על הגב ירדו מאד מספר המקרים של מוות בעריסה.

2. חפצים רכים בסביבת התינוק. יש להימנע מכל חפץ כזה בעריסת / מיטת התינוק, כמו מגן ראש ובובות פרווה. במיטת התינוק צריכים להיות רק מזרון קשיח, תינוק ושמיכה ומומלץ לכסות את התינוק רק עד גובה הפטמות ולא מעליהם.

3. חימום יתר. יש לשמור על טמפרטורה של 22-23 מעלות בחדר של התינוק ולא לחמם יותר מכך את החדר.

4. שינה משותפת. שינה במיטת ההורים היא מסוכנת! בלילה ההורים נרדמים ולא יכולים להימנע מלהתגלגל על התינוק ולחנוק אותו. בנוסף המזרן של ההורים הוא רך ולא מתאים לתינוק וכן יש חפצים נוספים (כמו שמיכות נוספות) שיכולים לחנוק את התינוק. שינה בחדר ההורים היא מומלצת אבל לא באותה המיטה.

5. עישון. עישון של האם בהריון וחשיפה של התינוק לניקוטין (גם ניקוטין שנדבק לבגדים של ההורים כשהם מעשנים, אפילו אם הם לא מעשנים לידו) מעלה את הסיכון למוות בעריסה. שימוש באלכוהול וסמים על ידי האם הוא גורם סיכון נוסף למוות בעריסה.

6. שינה בכסא תינוק לרכב או בסלקל. כסאות אילו לא מומלצים לשינה של תינוקות ויתכן שמעלים את הסיכון למוות בעריסה.

יש גורמי סיכון נוספים שלא ניתן למנוע אותם, כמו פגות, משקל לידה נמוך, מקרה קודם של מוות בעריסה במשפחה ולידת תאומים.

מצד שני יש גורמים שמגינים על תינוק ממוות בעריסה, כולל שימוש במוצץ והנקה. לגבי שימוש במוניטור ביתי, כמו בייבי סנס - אין הוכחות שזה עוזר ומוריד את הסיכון למוות בעריסה. מצד שני - אם זה מרגיע את ההורים - אין בזה נזק.


ד"ר גילי קדמון, מומחית ברפואת ילדים, טיפול נמרץ והפרעות שינה בילדים במרכז שניידר, תספר על הפרעות שינה, כיצד מתמודדים איתם ותענה על שאלות בהרצאה שתתקיים היום, ה- 30/5, בשעה 20:30 ב-zoom, ההשתתפות ללא תשלום.