וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"תקווה לתרופה לאוטיזם": פריצת דרך של חוקרים מישראל

עודכן לאחרונה: 22.5.2023 / 16:03

בישראל בלבד יותר מ-30 אלף ילדים מאובחנים עם אוטיזם - הפרעה תקשורתית שאין לה תרופה. צוות של חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילה נתון חדש שיכול לסייע בפיתוח תרופות לטיפול בתופעות השונות

ילד אוטיסט עם מורה. ShutterStock
ילד אוטיסט עם מורה/ShutterStock

מחקר חדש בהובלת חוקר באוניברסיטה העברית, ד"ר הייתם עמל וקבוצת המחקר שלו, מבית ספר לרוקחות בפקולטה לרפואה, מצא כי קיים קשר מובהק בין רמות של תחמוצת החנקן (NO) במוח לבין אוטיזם.

המחקר, שפורסם היום בכתב העת היוקרתי Advanced Science, הוכיח שעם העלייה בתחמוצת החנקן במוח, עולים גם האינדיקטורים לאוטיזם. ולהפך, במקרים בהם, באופן יזום ומבוקר, הורדו רמות התחמוצת במוחם של חיות מעבדה עם מוטציה גנטית שגורמת לאוטיזם בבני אדם, האינדיקטורים וההתנהגות האוטיסטית ירדו בהתאמה. ד"ר עמל הוא הראשון בעולם שמפצח את המנגנון החדש הזה באוטיזם.

ד״ר עמל ביחד עם אנשי מעבדתו ד״ר מאניש טריפאטי, ששאנק אוג'ה, מרים קרטאווי ווגיהה חמודי. איגור ברפברוב,
ד״ר עמל ביחד עם אנשי מעבדתו ד״ר מאניש טריפאטי, ששאנק אוג'ה, מרים קרטאווי ווגיהה חמודי/איגור ברפברוב

כיום, מיליוני בני אדם בעולם מתמודדים עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי. בישראל בלבד יותר מ-30 אלף ילדים עד גיל 18 אובחנו עם אוטיזם. בארה"ב, 1 מכל 44 אנשים מתחת לגיל 21 נמצאים על הספקטרום האוטיסטי, כך לפי נתוני המרכז האמריקאי לבקרת מחלות, מה שהופך אותה להפרעה ההתפתחותית השכיחה ביותר בארה"ב. במחקר הנוכחי, באופן חדשני ופורץ דרך, הראו החוקרים כי ישנו קשר הדוק בין שני האלמנטים - תחמוצת החנקן במוח ואוטיזם. התוצאות מבוססות על בדיקות בקרב חיות מעבדה ובמודלים אוטיסטיים שונים, שמשתייכים לתפקוד נמוך. בקרב אלו, נבדקו פרמטרים שונים: בעיות בתקשורת חברתית, חזרתיות ורפטטיביות התנהגותית, אי התעניינות באובייקטים חדשים, חרדתיות וכדו'. בנוסף, נבחנו תאי גזע אנושיים ודוגמאות דם קליניות של ילדים עם אוטיזם בתפקוד נמוך.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קק"ל מעודדת לימודי אקלים באמצעות מלגות לסטודנטים צעירים

בשיתוף קק"ל

תקווה לפיתוח תרופה לאוטיזם

ד"ר עמל ביחד עם אנשי מעבדתו ד"ר מאניש טריפאטי, ששאנק אוג'ה, מרים קרטאווי ווגיהה חמודי מצאו כי כאשר הם פעלו באופן אקטיבי להורדת רמות תחמוצת החנקן במוח, כך ההתנהגות האוטיסטית ירדה בהתאמה. "מחקרנו הראה בצורה יוצאת דופן כי עיכוב ייצור תחמוצת החנקן בתאי נוירונים במח במודלים אוטיסטים במעבדה, גורמת לירידה בסממנים אוטיסטיים. חיות המעבדה שבדקנו נהיו "חברתיות" יותר, נצפתה פחות חזרתיות בהתנהגותם והם התעניינו באובייקטים חדשים, ראינו גם שהם פחות חרדתיים. בנוסף, העיכוב ברמות תחמוצת החנקן הובילו לשיפור משמעותי במדדים נויורונאלים", הסביר ד"ר עמל.

"זוהי פעם ראשונה שמעבדה מצליחה לגלות ולהוכיח קשר ממשי בין עלייה בריכוז של תחמוצת החנקן במוח לבין התנהגות אוטיסטית, מה שמהווה פריצת דרך משמעותית בחקר האוטיזם בעולם. התגלית יכולה להשליך על הקשר של תחמוצת החנקן עם מחלות נוירולוגיות אחרות, כמו אלצהיימר, או מחלות פסיכיאטריות כדוגמת סכיזופרניה ומאניה-דיפרסיה", סיכם ד"ר עמל, והוסיף: "כולי תקווה שהגילוי החדש והבנת המנגנון הזה תוביל לאפשרות ממשית של פיתוח תרופה לאוטיזם. בראייתי, תרופה כזו תסייע למיליוני ילדים ומבוגרים, ברחבי העולם, הסובלים מההפרעה".

  • עוד באותו נושא:
  • אוטיזם

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully