וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

קלינאית תקשורת מסבירה: כך תדעו שהילד שלכם מתפתח נכון

קלר לביא

עודכן לאחרונה: 14.5.2023 / 9:13

שבוע הפרעות בתקשורת מתחיל היום וזו הזמדנות מעולה לענות על אחת השאלות שהכי מטרידות הורים - מתי ואיך יודעים שצריך לקחת את הילד לקלינאית תקשורת? מומחית עושה לנו סדר

ילד ואמא משוחחים. שאטרסטוק, ShutterStock
ילד ואמא משוחחים/ShutterStock, שאטרסטוק

כל הורה רוצה לדעת שהתפתחות הילד שלו תקינה. הורה לילד ראשון, מטבע הדברים, לא תמיד יודע בעצם מה המשמעות של "תקינה". לעיתים ישווה את ילדו לילד של החבר, של בן משפחה או יפנה למקורות אמינים יותר או פחות באינטרנט. הורים מנוסים תמיד ישוו לילד הראשון.

חשוב להבין שלכל ילד קצב התפתחות משלו התלוי בגורמים שונים (פיזיים, סביבתיים) ובכל זאת, הכרות עם אבני דרך בשלבי ההתפתחות השונים עשויים להעלות אצל ההורה את החשד או החשש שמשהו בהתפתחות אינו כשורה. חשוב להיות ערניים, להתייעץ וכמובן אם קיים חשש שישנה בעיה לפנות לטיפול רלוונטי על מנת לסייע לילד ככל האפשר.

קלינאיות תקשורת הוא תחום המאבחן ומטפל במגוון בעיות תקשורת: הבנת והבעת השפה, לקויות דיבור, היגוי, קול, גמגום ובעיות שטף, בעיות אכילה ובליעה, פגיעות נירולוגיות ואבחון ושיקום הפרעות שמיעה. זאת, כאשר מקור הקשיים נובע מאיחור התפתחותי או פגיעה נרכשת ומכאן שטווח הגילאים המיועד להתערבות רחב מאד (מגיל כמה חודשים ועד זקנה).

מדוע חשוב כל כך לשים לב להתפתחות התקשורתית והשפתית של הילד?

התפתחות יכולות התקשורת, השפה והדיבור היא דרכנו האנושית להתפתח בעולם. לאיחור באחת היכולות או יותר קיימת השפעה רחבת היקף על תפקודו של הילד בסביבה האישית, משפחתית, חברתית, רגשית, קוגניטיבית ואקדמית. על כן, חשוב לזהות מהם המקרים המחייבים ייעוץ, אבחון והתערבות.

sheen-shitof

שדרגו את הביצועים

הארכת משך האקט ושיפור ההנאה במיטה - במבצע מיוחד

בשיתוף "גברא"
ילד מדבר עם אמא שלו. ShutterStock
ילד מדבר עם אמא שלו/ShutterStock

מספר סיבות עיקריות המצריכות אבחון של הילד

  • תינוק שאינו מגיב לצלילים או רעשים בסביבתו ואינו ממלמל - יש צורך לבצע בדיקת שמיעה
  • תינוק שאינו יוצר קשר עין ואשר אינו מחייך אל המטפלים המוכרים לו.
  • תינוק שקשה להבין את הכוונות או הרצונות שלו.
  • תינוק שמגיב בחוסר עקביות לשמו.
  • תינוק שאינו ממלמל מתחת לגיל שנה.
  • תינוק שמציג העדפה ברורה למשחק עצמאי לאורך פרקי זמן ארוכים/ מביע עניין יותר באובייקטים מאנשים.
  • תינוק שמביע חוסר עניין או חקירה מצומצמת של משחקים. איחור בפיתוח משחק דמיוני פונקציונלי עד גיל 1:06 (למשל מאכיל בובה, מסיע מכונית).
  • ריור מוגבר אחרי גיל שנתיים וללא קשר לצמיחת שיניים.
  • תינוק עד גיל שנה ושישה חודשים שאינו מפיק מילים כלל/ מפיק פחות מעשר מילים.
  • תינוקות שאינם מפתחים יכולת לעיסה ומציגים רגישות גבוהה למרקמי מזון.
  • פעוט עד גיל שנתיים שאינו מצרף שתי מילים.
  • תינוק/פעוט שעולה הרושם כי מתקשה בהבנת הוראות או מענה על שאלות.
  • כשיש נסיגה בהבעת השפה - מילים שהיו ונעלמו או שהילד הפסיק להרחיב את אוצר המילים והמבעים שלו
  • בן 3 שמפיק מילים לא מובנות וכן כאשר הילד מביע תסכול מכך שאינו מובן. (מתייחס למובנות הדיבור)
  • מגיל תחילת רכישת השפה, זיהוי של הפרעות בשטף הדיבור/גמגום. חשוב לזכור בכ-80% מהמקרים התסמינים חולפים עד כ-5 שנים (תופעה המוכרת כ"חוסר שטף התפתחותי") ואצל כ-1% הגמגום נשאר קבוע. יש מקרים יוצאי דופן בהם הגמגום מתפרץ בגיל מאוחר יותר. רצוי לקבל להיוועץ בקלינאית תקשורת שתברר את הרקע המקיף (גורמים אורגניים וסביבתיים) ותדריך בנוגע למניעת החמרה או שימור של המצב.
  • מגיל 4-5 מובנות דיבור ירודה, אוצר מילים חסר, החלפות של מילה או קושי להיזכר במילים (קשיי שליפה), קושי להפיק מבעים ארוכים מ3-4 מילים במשפט, קושי בהבנה של סיפור, שגיאות בהטיות של מילים.
  • מגיל 5-6 קשיים בהפקת הצלילים השורקים (צ', ס', ז', ש') ודחיקת לשון.
  • מגיל 5-6 קשיים במיומנויות אורייניות ומודעות פונולוגית. לשים לב החל מגיל בית ספר לקשיים בלמידה, ברכישת האותיות והקריאה.
  • ילד המבטא התנהגויות כגון: הגברת טלוויזיה, שואל הרבה מה, מחפש את פני הדובר. (יש להפנות לבדיקת שמיעה)
  • צרידות שאינה חולפת תוך שבועיים.

מומלץ לתמוך את קידום ההתפתחות של ילדכם תוך יישום העקרונות הבאים:

● חשוב לבדוק ולנטר אחר תפקודי השמיעה והראיה, יש לבחון האם מקור האיחור נובע/ אינו נובע מלקות או חסך חושי.

● כדאי לשוחח עם הקטנטנים שלנו בכל הזדמנות; ללוות את הפעולות היומיומיות בדיבור קצר וחזרתי.

● אפשרו לילדכם להוביל. נסו להתבונן, להמתין ולהקשיב לילדכם. הצטרפו למוקדי הבחירה והעניין שלו ושהו שם איתו בתשומת לב מלאה תוך המללת ההתנסות והוספת מידע (אם ניגש לכדור, אתייחס לכדור ולכוונה או לפעולה שלו עם הכדור וארחיב לרעיון נוסף, למסור להורה/ לגלגל/ לזרוק..).

● התאימו את עצמכם ל"חווית הרגע"; פנים מול פנים ממש בגובה שלו, הביעו הקשבה דרך חיקוי הצלילים והמילים שלהם והוספה של מילה או פעולה, פירוש הכוונות והג'סטות שלהם כך הילד לומד שמבינים אותו.

● חזרה והרחבה; של מילה או פעולה (למשל הפיק "כדור", נרחיב "כדור אדום/גדול..").

● הדגישו מידע: הבעות פנים וג'סטות (חיוך, משיכת כתף, הצבעה), הדגשת צלילים או מילים וחזרה עליהן בעקביות.

● לא לשאול שאלות פתוחות כמו "מה זה?" ולדרוש שיום. כדאי ללמד את הילד דרך הפקה של מבע הכולל את המילים שנרצה ללמד אותו במשחק או פעילות משותפת ("בוא נשחק בכדור", "הבובה אוכלת בננה"..).

● לשתף את הילד בפעולות שלנו/ בחוויות שלנו בכמות מלל שמותאמת לרמת ההבנה שלו.

● הקראה פעילה של סיפורים תוך שאילת שאלות קצרות ומענה עליהם.

● תיקון שגיאות (כמו מילה משובשת או סדר מילים נכון במשפט) דרך חזרה והפקה של דגם תקין. רצוי לא לציין עבורו שהפיק "לא נכון" או לדרוש חיקוי ("תגיד..."), רק להדהד את המלל בצורה נכונה.

הכי חשוב לזכור - "במקום שיש ספק, אין ספק". בכדי להבין האם מדובר בלקות, עיכוב או שלב תקין בהתפתחות התקינה, כדאי שבכל תחושה שלנו ושל הסביבה הקרובה (משפחה וצוות חינוכי) בה מורגש ספק נפנה לייעוץ קלינאי/ת תקשורת. אבחון וטיפול מוקדמים הם מרכיב חשוב בהצלחת הטיפול ובהתקדמות הילד.

קלר לביא היא קלינאית תקשורת במכון להתפתחות הילד 'מאוחדת' בחיפה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully