משיפור החיים החברתיים ועד פתיחת הזדמנויות עבודה נוספות, לדוברי שתי שפות ומעלה תמיד היו יתרונות. כעת מחקר חדש מצא שדיבור בשתי שפות מדי יום מגיל צעיר עשוי להגן מפני התפתחות דמנציה בשלב מאוחר יותר בחיים.
חוקרים בגרמניה קבעו שאנשים דו-לשוניים קיבלו ציון טוב יותר במבחני למידה, זיכרון, שפה ושליטה עצמית מאשר מטופלים שדיברו רק שפה אחת.
חוקרים מצאו קודם לכן קשר בין דו-לשוניות ודמנציה. המחקר החדש, שפורסם בכתב העת Neurobiology of Aging, העריך כיצד להיות דו לשוני בשלבי חיים שונים משפיע על הקוגניציה ומבנה המוח בבגרות.
גורם מגן הממחלה
"דו-לשוניות עשויה לשמש גורם מגן מפני ירידה קוגניטיבית ודמנציה. בפרט, ראינו שלדיבור ב-2 שפות מדי יום, במיוחד בשלבי החיים המוקדמים והבינוניים עשויה להיות השפעה ארוכת טווח על הקוגניציה ועל המתאם העצבי שלה", אמרו החוקרים.
הם בדקו 746 אנשים בגילאי 59 עד 76 - ל-40% מהם לא היו בעיות זיכרון, בעוד ששאר היו מטופלים במרפאות זיכרון או אנשים עם תלונות על בלבול או אובדן זיכרון. המשתתפים הוערכו על סמך מגוון מבחני אוצר מילים, זיכרון, קשב וחישוב. המשימות כללו היזכרות של אובייקטים שנקראו בעבר, איות מילים לאחור והעתקת עיצובים שהוצגו בפניהם.
המשתתפים שדיווחו על שימוש בשפה שנייה מדי יום כשהיו בגילאים בין 13 ל-30 או בין 30 ל-65 הראו ציונים גבוהים יותר בשפה, זיכרון, מיקוד, קשב ויכולות קבלת החלטות בהשוואה לאלו שלא היו דו-לשוניים.
כבר בשנת 2014 פורסם בירחון Annals of Neurology מחר שבחן את הקשר בין דו לשוניות לירידה קוגניטיבית. החוקרים אז השוו בין מבחני אינטלגנציה שנערכו ל-853 ילדים בני 11 בשנת 1947 באירלנד, לבין מבחנים שעברו אותם נבדקים בשנים 2008 עד 2010 כשהם בני שבעים פלוס. המחקר הראה כי דו-לשוניים הצליחו באופן מובהק טוב יותר בבדיקות בגיל המבוגר, בייחוד ברכיבים של אינטיליגנציה כללית ובמיומנות קריאה.
הממצאים הוכיחו את ההגנה של דו-לשוניות על שימור מפני ירידה קוגניטיבית שאופיינית לגיל המבוגר. ידיעת שלוש שפות הייתה בעלת אפקט טוב יותר משתיים. החוקרים גם גילו כי האפקט הזה אינו תלוי במין, במעמד סוציואקונומי או בהגירה. בקרב נבדקים שהיו בעלי IQ גבוה יותר בילדות, לימוד שפה נוספת עד גיל 18 היה בעל אפקט מגן משמעותי יותר בהשוואה לכאלה עם אינטליגנציה נמוכה יותר שרכשו שפה נוספת בגיל מאוחר יותר, אך בשתי הקבוצות היה יתרון לדו-לשוניים, גם אם לא השתמשו בשפה הנוספת באופן פעיל.
זה לא אוצר המילים שקובע
מדענים מאמינים שהיכולת של דו-לשוניים לעבור בין שתי שפות היא הגורם המרכזי שהופך אותם לטובים יותר במיומנויות קוגניטיביות כמו ריבוי משימות, ניהול רגשות ושליטה עצמית, מה שבסופו של דבר מגן עליהם מפני דמנציה.
"היתרונות בלהיות דו לשוני אינם נובעים מעצם הידע של אוצר המילים, אלא ממעבר מתאים ותכוף בין שפות, הדורש שליטה קוגניטיבית גבוהה כדי לעכב הפרעות פוטנציאליות בין שפות", הוסיפו החוקרים.
המחקר העריך רק את ההיבט של שימוש בשתי שפות מדי יום במשך תקופות ארוכות. החוקרים מדגישים כי ההשפעה החיובית על היכולות הקוגניטיביות עשויה לנבוע גם מגורמים אחרים, כמו הגיל שבו השפות נכנסו לזיכרון, או חוויות דמוגרפיות או חייהם של אנשים שבמקרה הם דו-לשוניים.