הקשר בין ריח למשיכה, והסיפור המטורף על איך בוחרים בני זוג בישראל

מומחים לחקר האבולוציה יודעים כבר זמן רב כי אנשים עם רקע גנטי מגוון הם גם בדרך כלל גם בריאים יותר באופן יחסי. מחקרים רבים שנערכו במרוצת השנים הראו כי כמו בעלי חיים אחרים, גם בני אדם שבחרו לאורך ההיסטוריה להזדווג עם מי שהיו שונים מהם, היו בסיכון נמוך יותר למחלות גנטיות, נהנו ממערכת חיסון חזקה יותר ובאופן כללי חיו יותר מאחרים. לכן, רוב בני האדם כיום נושאים ב-DNA שלהם ביטויים גנטיים של קבוצות אתניות רבות מרחבי העולם, בהם אפילו שרידי DNA של מיני אדם אחרים כמו הניאנדרטל.

לכן, לאורך השנים, בתהליך האבולוציה והברירה הטבעית, סביר להניח שגנים שהובילו למשיכה לאנשים ששונים מאיתנו, נשמרו יותר והופצו יותר. כלומר, אם התרבות אם אדם מרקע שונה משיגה יתרון אבולוציוני, כך יש סיכוי גבוה יותר שההעדפה הזאת תשרוד ותעבור הלאה לדורות הבאים.

עכשיו, איך כל זה קשור לחוש הריח שאנחנו מדברים עליו כאן? ובכן, זו בדיוק השאלה שבחנה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת פריז דידרו. במחקר שלהם, שפורסם בכתב העת Proceedings of the Royal Society B, בדקו מה המשיכה שלנו לריחות מסוימים אומרת על הגנטיקה שלנו ועל מערכת החיסון.

כדי להבין את מסקנות המחקר, קודם כל כדאי לקחת צעד אחד אחורה ולהבין עוד דבר מעניין על הביולוגיה שלנו. במחקר הנוכחי, המדענים התמקדו בהרכבם הגנטי של חלבוני MHC, שממלאים תפקיד חשוב בפעילותה התקינה של מערכת החיסון וגם, כפי שעולה ממחקרים חדשים בתחום, משפיע באופן די משונה על המשיכה שלנו לריחות מסוימים. מחקר אחר, שנערך בברזיל ופורסם ב-2005 בכתב העת Hormones and Behavior הציע כי חלבוני ה-MHC משפיעים על המשיכה לריחות ואפילו על הבחירות הרומנטיות שאנחנו מבצעים בגלל המשיכה הזאת.

לאורך השנים, הועלו השערות שונות שגרסו כי אנשים נמשכים באופן טבעי למי ששונים מהם, כאמור גם בגלל חוש הריח, אבל לא רק. על מנת לבחון את הטענה המשונה הזאת, נערכו במהלך ההיסטוריה לא מעט ניסויים, שהגיעו למסקנות שונות, סותרות ולא ברורות. הפעם, החוקרים הצרפתיים החליטו ללכת בגדול ולבצע מחקר נרחב, יסודי וראשון מסוגו.

לטובת המחקר הם גייסו יותר מ-800 זוגות שחיים באירופה וגם אצלנו בישראל. במסגרת עבודתם, הם בחנו נתונים על המטען הגנטי של הנבדקים, ובאופן ספציפי יותר, המבנה של תאי ה-MHC בגופם. הסיבה שהחוקרים בחרו לבחון דווקא ישראליים קשורה ככל הנראה בשאיפה למניעת התבוללות ששימרה במשך דורות את ה-DNA היהודי הייחודי, לצד השילובים הגנטיים המעניינים במשפחות מעורבות ומנגד גם המחלות הגנטיות שנפוצות יותר אצל יהודים אשכנזים.

ממצאי המחקר הראו כי בקרב רוב הזוגות באירופה שהשתתפו במחקר, הרכב ה-MHC היה שונה מאוד בין בני הזוג, מה שגרם להם על פי ההשערה להעדיף בני זוג ששונים מהם מבחינת חוש הריח והמשיכה לריחות מסוימים. לטענת החוקרים, ההבדל המשמעותי ביותר בהרכב ה-MHC נרשם אצל אנשים שחיו בהולנד. בישראל, לעומת זאת, הזוגות שנבדקו דווקא חלקו הרכב גנטי די דומה של קבוצת החלבונים המדוברת, מה שאומר שהמשיכה שלהם לריחות דווקא לא הייתה כל כך שונה.

את הממצאים האלו סיכמו החוקרים בכך שלתפיסתם, המחקר מוכיח כי במקרים רבים, אנשים בוחרים להעמיד צאצאים עם אנשים ששונים במשיכה לריחות, בצורה לא מודעת כמובן. מנגד, הם הדגישו שההעדפות האלו פחות חזקות מהשפעות תרבותיות בבחירת פרטנרים לחיים, כאשר ההוכחה לכך לשיטתם היא מה שקורה בישראל, כאן לדעתם מבחר האפשרויות לפרטנרים הוא מצומצם יותר וגם לציפיות של המשפחה והסביבה יש חלק חשוב בבחירת החצי השני שלנו.