אנדומטריוזיס פוגעת גם בנערות. כך מזהים אותה מוקדם

בשנים האחרונות המודעות למחלת האנדומטריוזיס נמצאת במגמת עלייה בקרב הציבור ובקרב הקהילה הרפואית, אך היא עדיין לא זוכה למספיק תשומת לב, בטח לא בגילאים צעירים יותר.

אנדומטריוזיס היא מחלה גינקולוגית כרונית, הנוצרת כאשר יש נוכחות של תאים דמויי רירית רחם מחוץ לרחם. לרוב שתלים אקטופיים אלו של רירית ממוקמים באגן, אבל הם יכולים להופיע בכל מקום בגוף ועלולים ליצור תגובה דלקתית המובילה לכאבים, ציסטות והידבקויות. המחלה יכולה להופיע בקרב נערות ויכולה להיות בעלת סימפטומים משתקים במהלך הווסת, שעלולים להתלוות להתעלפויות, הקאות, בחילות וקשיי עיכול.

המחלה מתפרצת בעיקר בקרב נשים צעירות בכל הטווח של גיל הפוריות. קבוצת הגיל השכיחה להופעתה היא בין 20 ל־40 שני, אבל היא פוגעת גם בנערות.

אנדומטריוזיס היא מחלה גינקולוגית כרונית שפוגעת בכ-10 אחוזים מאוכלוסיית הנשים והנערות, ומאובחנת באיחור ממוצע של כ-11 שנים בישראל. המחלה דווחה בקרב 25 - 38 אחוזים ממתבגרות עם כאב אגן כרוני ובקרב 64 אחוזים מאלו שיש להן כאב אגן כרוני ועברו לפרוסקופיה. בקרב נערות עם כאב אגן כרוני, ללא הקלה תחת טיפול בגלולות או NSAIDS, שעברו לפרוסקופיה לבירור הכאב, שכיחות הופעת אנדומטריוזיס היא בין 50 ל- 70 אחוזים.

שני שליש מהנשים הבוגרות עם אנדומטריוזיס מדווחות כי תסמיני המחלה החלו לפני גיל 20. ההנחה כי אנדומטריוזיס מתייצג רק לאחר שנים רבות של ווסת, היא אינה נכונה. תסמינים יכולים להתחיל בבנות שטרם קיבלו ווסת, אלא רק החלו הנצת שדיים (אנדומטריוזיס יכול לעבור סטימולציה על ידי אסטרוגן) ובנערות אחרות - מיד לאחר תחילת ווסת.

לחלק מהנערות יש נטייה גנטית לפתח אנדומטריוזיס. לקרובות מדרגה ראשונה יש נטייה לפתח אנדומטריוזיס פי 7 מהאוכלוסיה הכללית.

בנוסף, קיים שיעור גבוה יותר של מחלות אוטואימוניות בנשים עם אנדומטריוזיס, למשל דלקת פרקים, דלקת של המעי, מחלות בלוטת התריס, כאבי ראש מיגרנוטיים, זאבת, טרשת נפוצה וירידה בלחץ דם בשינויי תנוחה.

למתבגרות עם אנדומטריוזיס יכולה להיות התבטאות מגוונת והאבחון עלול להיות משימה מורכבת. התסמינים נעים בין כאבים חזקים סביב מועד הווסת, המקרינים לגב תחתון ורגליים, רגישות וכאב עמום באגן לאורך החודש, הפרעות של מערכת העיכול - כאב בפי הטבעת, כאב בעת מתן צואה, דימום רקטלי והתבטאות דרך מערכת השתן עם צריבה בעת מתן שתן, תכיפות, דחיפות ודם בשתן. אנדומטריוזיס עמוק לרוב נדיר במתבגרות, כך נכון גם לגבי אי פריון ואנדומטריומות.

הכרה בתסמינים של הנערה המתבגרת עם אנדומטריוזיס, יכול לקצר את משך הזמן עד ביצוע האבחנה. באופן אידאלי, אבחנה מוקדמת ותחילת טיפול יעכב את התקדמות המחלה ויפחית את תופעות הלוואי ארוכות הטווח של המחלה הכוללת כאב כרוני, אנדומטריומות (ציסטות שחלתיות המלאות תוכן דמי ישן), אי פריון ובכך ישפר את איכות החיים של המתבגרת עם המחלה.

בנערות המתחילות לחוות את תסמיני הווסת, הנטייה הטבעית היא להניח שמדובר בכאבי מחזור כפי שיש ללא מעט נשים, אך חשוב לתת ביטוי לכאב של הנערה. אם הכאב אינו מוקל תחת משככי כאבים, והתפקוד היומי נפגע באופן קבוע לאורך חודשים (כמו הימנעות מהשתתפות בבית הספר או בחוגים), יש להבין כי לא מדובר בויתור עצמי או פינוק, אלא בבעיה רפואית אמיתית.

בדיקה גופנית: מטרת הבדיקה היא לקבוע את הסיבה לכאב ולשלול ממצא שחלתי, או מום חוסם של מערכת הרבייה.

למתבגרות שאינן פעילות מינית, ניתן להסתפק בבדיקת הבטן, שלרוב תקינה אבל יכולה לסייע לקבוע את מיקום הכאב. נוכחות אנדומטריומות נדירה במתבגרות ולכן לרוב לא נוכל למשש גושים בבטן. חשוב להשלים את הבדיקה הגופנית עם סונר אגן בגישה בטנית.

בירור מעבדתי: תבוצע ספירה ושקיעת דם על מנת לזהות תהליך דלקתי שאינו על רקע אנדומטריוזיס, בדיקת שתן כללית ותרבית על מנת להפריד כאב ממקור מערכת השתן, ובדיקת הריון ושלילת STD כשרלוונטי.

CA125 הינו ביומרקר של סרטן שחלות, אך יכול להיות מוגבר במצבים רבים אחרים כמו אנדומטריוזיס. בגלל שהוא רגיש ולא ספציפי, הנטייה היא שלא להשתמש בו למעקב אלא להסתמך על הקליניקה.

בנשים מבוגרות, אולטראסאונד מכוון אנדומטריוזיס יכול לזהות נגעים עמוקים, אנדומטריומות והידבקויות אגניות שהם סימנים למחלה מתקדמת, אך נדיר למצוא אותם בנערות. הסונר חשוב על מנת לשלול מצבים נפוצים בנערות כמו תסביב שחלתי, גופיף צהוב מדמם, מומים במערכת הרבייה, דלקת בתוספתן או גידול.

טיפול תרופתי בנוגדי כאב ודלקת, בשילוב עם טיפול הורמונלי למשך שלושה חודשים והערכה חוזרת במרפאה להעריך את שיפור התסמינים. מומלץ לשלב את הטיפול התרופתי עם שינוי תזונתי וטיפולים משלימים.


ד''ר ענת פרום היא רופאה בכירה במרפאה הגינקולוגית לילדות ומתבגרות במרכז שניידר לרפואת ילדים