כינים: שוב הן הגיעו, אבל הפעם אנחנו מוכנים עם מדריך מקיף

אמנם אנחנו ממזמן כבר לא במצרים, אבל נדמה שמכת הכינים שהחלה עוד בימי קדם, מסרבת לזנוח אותנו על אף הקידמה וההקפדה והיא מגיעה לראשיהם של הילדים שלנו ומשם אלינו. אז מה גורם לכינים? האם באמת זה קשור להזנחה הורית ולחוסר הגיינה? והאם יש כאלה שהכינים אוהבות אותן יותר? אז הנה מה שאנחנו יודעים:

בראש ובראשונה, בניגוד למה שאולי מקובל לחשוב - הכינה לא עפה, לא מזנקת ולא שוחה. היא פשוט מתקדמת והולכת ממקום למקום. הטפיל הקטן הזה ניזון מדם של האדם שעליו הוא חי, ואין לו שום יכולת קיום מחוץ לגוף אליו הוא נטפל. ולכן ההדבקה נעשית במהלך מגע בין שני ראשים כאשר ראש אחד נגוע. זו הסיבה שהרבה הורים, סבתות, גננות, וכד נדבקות באופן תדיר בכינים.

בנוסף, כינים של הראש לא יכולות להדביק איזורי גוף אחרים, כמו ערווה או שיער גוף, שכן מדובר בזן אחר של כינים, כאשר השני לרוב עובר במגע מיני ואילו הסוג הראשון (כיני ראש) שכיח מאוד בילדים שנמצאים במסגרות צפופות עם מגע הדוק, וכן גם אצל מי שבא במגע עם ילדים.

ולבסוף, חשוב להבהיר כי הכינים לא נמצאות דווקא על ראשים "מלוכלכים" או חסרי היגיינה. זה לא קשור לניקיון אלא לטיפול ספציפי לטפיל ולהדבקה מאחד לשני.

כיני ראש גורמות ברוב המקרים לגרד עז בקרקפת שנגרם, אולי תופתעו, עקב תגובה אלרגית לכינה ולא בעקבות הנשיכות על עור הקרקפת. חלק מהאוכלוסייה אינו אלרגי לכיני ראש, ולכן לא ירגישו כלל שנדבקו.

בנוסף, גרד כתגובה אלרגית לכינים עלול להופיע עד כשלושה חודשים לאחר ההדבקה ובמקרים נדירים הוא עלול לגרום לזיהום דלקתי בגלל שריטות חוזרת של האיזור. לעיתים על זה מתלבש זיהום משני חיידקים. בחלק מהמקרים ניתן להבחין בפריחה בעורף שנגרמת עקב תגובה להפרשותיהן של הכינים.

קשה לאתר את הכינים על הקרקפת, לעתים גם לאחר בדיקה יסודית של הראש והשיער. הימצאותן של ביצי כינים שטרם בקעו ושל ביצים ריקות אינן מספיקות כדי לקבוע אבחנה פעילה בכיני ראש, זאת מאחר וקשה להבדיל בין ביצים שטרם בקעו לבין ביצים ריקות, שעלולות להישאר על השיער גם לאחר טיפול יעיל בכינים.

כדי לקבוע שאכן חלה הדבקה בכיני ראש יש לאתר לפחות כינה אחת באמצעות סירוק במסרק צפוף. כאשר מתעורר חשד להדבקה כדאי לבדוק אם בבסיס השיער ישנן ביצי כינים. בנוסף יש לסרק את השיער במסרק צפוף כדי לאתר ולהסיר את הכינים עצמן. ללא טיפול משלים בתכשיר רפואי עלולות הכינים להמשיך להתרבות על הראש.

אחת הטעויות הכי גדולות של הורים בטיפול בכינים הוא שימוש בכל מיני חומרים טבעיים שנרקחו בבית. אז כן, אפשר להשתמש בתכשירים המכילים חומץ ואין מניעה להשתמש בתכשירים "טבעיים" ולא כאלה המכילים חומרים כימיים, אבל מומלץ לא לרקוח כאלה לבד בבית אלא להשתמש בתכשירים מוכנים שעברו התאמה למריחה על פני קרקפת.

מריחת חומרים שאינם מותאמים לקרקפת יכולה לגרום לגירוי משמעותי של העור ולזיהום משני.

קודם כל להבין שאין זבנג וגמרנו. הכינה מטילה ביצים והביצים ולעיתים אף הכינים מפתחות עמידות לחומרים הכימים קשר נמצאים בתכשירים. כמו כן הרבה פעמים יש הדבקה חוזרת כיוון שלא כל הילדים באותו המקום מטפלים בבעיה במקביל. בנוסף, יש להבין שלא ככל שנהיה יותר אגרסיבים - הטיפול יהיה יעיל יותר. להיפך. שימוש בחומרים חזקים (חומץ, אקונומיקה, נפט וכדומה) או אפילו חומרים מבית המרקחת עם עור פצוע - יכולים לגרום לגירוי משני משמעותי בקרקפת. בנוסף, כיני ראש מתרבות במהירות ומפתחות עמידות כלפי תכשירים רפואיים קוטלי כינים. על מנת לטפל בכינים נדרשת סבלנות, אורך רוח ובעיקר- טיפולים חוזרים ונשנים.

יש שני אמצעים לקטילת הכינים - הדברה כימית (כמו ריסוס לחרקים) ואמצעים פיזיקלים (כלומר "שחונקים" מכנית את הכינה). כיום קיימים תכשירים חדשים המבוססים על סיליקון ושמן, שההנחה היא שכיני הראש לא יפתחו עמידות נגד תכשירים אלו מאחר שהשפעתם אינה כימית, אלא פיזית.

אחד החידושים מהשנה האחרונה לטיפול בכינים היא משחת איברמקטין שניתנת רק במרשם רופא. איברמקטין משמשת לטיפול בזיהומים שנגרמים מטפילים. היא מחסלת את הכינים בפעם אחת. כ מה שצריך זה למרוח על הקרקפת, להמתין 15 דקות ולשטוף.

לאחר שווידאתם שילדכם אכן נדבק בכינים תוכלו לטפל בו בבית באמצעות סירוק במסרק צפוף או באמצעות תכשיר קוטל כינים. חשוב להבין כי אף אחת מהשיטות אינה מגנה בפני הדבקה חוזרת.

ניתן להשלים את הטיפול עם חומרים טבעיים כמו שמן עץ התה, שמן מנטה או שמן רוזמרין, שנמצאו יעילים במניעת הדבקה חוזרת, כמו גם עם שמפו יומיומי שמכיל ריכוזים גבוהים של שמן רוזמרין.
מאחר וכיני הראש אינן שורדות לאורך זמן כשאינן נמצאות במגע עם הקרקפת אין צורך לכבס כלי מיטה או בגדים שבאו במגע עם הכינים. יחד עם זאת, אם יש צורך לבצע חיטוי יסודי יש לאוורר את האריגים תחילה במשך 3 ימים, ורק אז לכבס במשך חצי שעה, בטמפרטורה של 60 מעלות צלזיוס.

• צריך להבין שסירוק הקרקפת במסרק סמיך עדיין נותר הטיפול הבסיסי והיעיל ביותר כנגד הכינים.

• יש לחזור על הטיפול אפילו יום כן יום לא, על מנת לתפוס במסרק גם כינים קטנות שלא בקעו. ניתן להעזר גם בהסרה של הביצים באופן ידני (ביצים שנמצאות במרחק מהקרקפת - יש סיכוי שאינן חיות ואילו ביצים קרובות לקרקפת חיות ברוב המקרים).

• במידה ויש קשרים בשיער או הפרשות שנדבקו לקרקפת כתוצאה מזיהום משני יש לטפל בזיהום ולהשתמשך במרככי שיער ולסרק את השיער בעדינות. אין צורך לחרוט את הקרקפת ואו לתלוש שיער בתהליך. המשמעות היא החזרות ולא האגרסיביות.

• אני ממליצה להשתמש בחומרים קוטלי כינים (לרוב מכילים פרמטרין בריכוזים שונים, מלטונין) כאשר יש למרוח על פני עור הקרקפת ולעסות לתוך הקרקפת (בהנחה שהקרקפת איננה פצועה), ולחזור על שימוש בחומר רק לאחר עשרה ימים. בין לבין ניתן להמשיך לעשות טיפול במסרק סמיך ובמקביל להמשיך טיפול מונע פעם עד פעמייים בשבוע .

• מומלץ להשתמש בטיפול דוחה כינים על בסיס קבוע כמו שמן רוזמרין וכן ללכת עד כמה שניתן עם שיער אסוף למסגרות עמוסות ילדים.

• אפשר לשלב שימוש בקוטלי כינים אורגניים-טבעיים (סיליקון, חומץ, שמן מנטה או שמן רוזמרין) אבל לא מומלץ בשום פנים ואופן לרקוח לבד בבית, אלא להשתמש בתכשירים שעברו התאמה מבחינת ריכוז ואיכות לשימוש על פני עור הילדים (שימוש בתכשיר לא מבוקר עלול לגרום לגירוי של הקרקפת ולאו דווקא ליעילות).

ד"ר להבית אקרמן היא מומחית לרפואת עור