האביב כבר בדרך אלינו, ולצד הפריחה המרשימה שנחווה, האוויר מתמלא באבקני ברושים, דשא, מרווה, עצי זית ופקאן שגורמים לרבים מתשובי המדינה לאלרגיות מציקות שכוללות עקצוצים, נזלת, גירודים ועוד.
אז לצד היופי של הפריחה ומזג האוויר הנעים יחסית, ישנם כמה סוגי תגובות פחות רצויים:
1. תסמיני אלרגיה מסוג "קדחת השחת" - לפחות 20% מהאוכלוסייה בישראל ידועים כאלרגיים לפריחה, אבל גם באנשים שאינם ידועים כאלרגיים, יכולים להופיע בתקופה זו תסמינים כמו נזלת, שיעול, אודם/גרד בעיניים, צריבה/גרד בגרון, כאבי ראש, גרד עורי או פריחה. במקרים הקשים יכולים להתפתח צרידות, קוצר נשימה של ממש, ואף התקפי אסתמה. בימים בהם קיים גם יובש באוויר, תסמינים אלו עלולים להחמיר.
2. עקצוצים וגירויים בעור - כמו הפרחים, גם החרקים נהנים מהאביב ומתרבים בלי סוף. האוויר מלא בחרקים מסוגים שונים - ברחשים, יבחושים, יתושים, חיפושיות, עכבישים ועוד. אלו יכולים לעקוץ ולגרום לתגובה עורית באזור העקיצות ומסביבן, וכאשר ישנו גרד, עצם הגירוד עלול להביא להחמרת הפריחה המקומית והתסמינים.
בילדים, שנוטים לגרד אף יותר ממבוגרים, רואים לעיתים קרובות תסמינים משמעותיים יותר ועקיצות אלו עלולות להזדהם. באנשים בהם קיימת נטייה לתפרחת עורית אלרגית, או "אסתמה של העור", תופעות אלו עלולות להחמיר משמעותית בתקופה זו.
אז מה עושים?
את הפריחה שסביבנו, איננו יכולים ואיננו רוצים להעלים. יחד עם זאת עלינו להיות מודעים לתזמון של פריחת האביב, לרוב בין מרץ למאי, ולדעת לייחס את התסמינים לתקופה זו ובכך לעשות את האבחנה הנכונה ולהיעזר בטיפול המתאים.
לגבי החרקים, כדאי לא לחכות עד שאנחנו וילדינו נתמלא בעקיצות אלא מראש להצטייד בתכשיר דוחה חרקים לשימוש יומיומי. בנוסף, נקפיד על רשתות תקינות ושלמות בחלונות ביתנו, מתקנים לדחיית חרקים (חשמליים או אחרים) בחדרי השינה ועוד. בחצרות הבית ניתן להדליק נרות ציטרונלה דוחי חרקים, ולאמיצים שביננו - ניתן לאכול שום טרי שידוע כדוחה יתושים. בנוסף ניתן להשתמש בתכשירים דוחי יתושים למריחה על פני העור.
במידה והתפתחו תסמינים שיכולים להתאים לאלרגיה עונתית, עליכם לפנות לרופא.ה המטפל.ת על מנת לאבחן ולקבל את הטיפול הדרוש - בין אם מקומי לעור או לעיניים, ובין אם תרופות נוגדות אלרגיה הניתנות בבליעה. במידת הצורך, וכתלות בחומרת המצב, ייתכן שתופנו להתייעצות עם רופא.ה מומח.ית לאלרגיה, לביצוע תבחיני אלרגיה או בדיקות נוספות ולצורך קבלת טיפולים נוספים.
מכיוון שבתקופה זו התסמינים מופיעים עקב גורמים סביבתיים ולאו דווקא זיהומיים, יש חשיבות רבה לכך שגם הרופא המטפל וגם המטופלים, מתוך הבנה אמיתית של התסמינים, יתחילו טיפול מתאים ויעיל, ויימנעו מטיפולים ותרופות מיותרים (כמו אנטיביוטיקה, במידה ואין בה צורך).
ד"ר גל נוימן הוא רופא ילדים ופרמקולוג קליני של מכבי