לודוויג ואן בטהובן שיתף את העולם בבעיות הבריאות שלו לקראת סוף חייו, אך למרות זאת, סיבת מותו נותרה בגדר תעלומה. כעת, מחקר חדש שופך מעט אור לגבי מה עשוי היה לתרום למותו לאחר ריצוף כל הגנום שלו מקצוות שיער אחת.
המלחין הגרמני מת ב-26 במרץ 1827, כך שניתוח גנטי אז לא היה בא בחשבון. למרבה המזל, לחוקרים היו שמונה דגימות שיער לעבוד מהן, שלכאורה השאיר מאחור, אך רק חמש מהן נחשבו לאותנטיות. ובכל זאת הן הספיקו כדי לרצף את הגנום של בטהובן לכיסוי גבוה. המהלך הזה העלה כמה רמזים לגבי מה שאולי תרם לבריאותו הכושלת בשנים האחרונות לחייו ולמותו בעקבות כך.
"המטרה העיקרית שלנו הייתה לשפוך אור על הבעיות הבריאותיות של בטהובן, שכוללות ירידה מתקדמת בשמיעה, החל מאמצע שנות ה-20 לחייו ובסופו של דבר הובילה לכך שהוא חירש ב-1818", אמר יוהנס קראוזה ממכון מקס פלנק לחקר אנתרופולוגיה אבולוציונית בלייפציג, גרמניה. המחקר פורסם ב-Current Biology.
"לא הצלחנו למצוא סיבה מוחלטת לחירשות או לבעיות במערכת העיכול של בטהובן. עם זאת, גילינו מספר גורמי סיכון גנטיים משמעותיים למחלת כבד", הוסיף קראוזה. "מצאנו גם עדויות לזיהום בנגיף הפטיטיס B לפחות בחודשים שלפני מחלתו הסופית של המלחין. כל אלה כנראה תרמו למותו".
שילוב של אלכוהול עם מחלת כבד
ייתכן שהמחקר חשף גם "אירוע" מחוץ לנישואין בהיסטוריה המשפחתית של בני הזוג ואן בטהובן, שכן התגלה כי כרומוזום ה-Y של לודוויג אינו תואם לזה של קרוביו הידועים. הממצא מצביע על כך שייתכן שהתרחש רומן בקו האבהי שלו.
נראה כי הממצאים סותרים הנחות קודמות לכך שבטהובן מת בשל מחלות תורשתיות, או שהוא מת מהרעלת עופרת כפי שהניחו מדגימת שיער קודמת שהתבררה בכלל כשייכת לנקבה. מחקר אחרון זה מסיק שהשילוב של צריכת אלכוהול מוגברת שלו עם הנטייה הגנטית שלו למחלת כבד, וזיהום צהבת B מאומת מצביעים על בעיות כבד חמורות כגורם סביר למותו.