כשאומרים שמוזיקה יוצאת היישר מדם לבו של מי שכתב אותה, כנראה שהתכוונו לזה. מחקר חדש של אוניברסיטת מישיגן ואוניברסיטת וושינגטון מצא כי המוזיקה של בטהובן, מי שנחשב לאחד המלחינים הקלאסיים החשובים, הושפעה ממחלה ממנה הוא סבל ששיבשה את קצב הלב שלו.
במחקר חדש שהתפרסם במגזין Perspectives in Biology and Medicine, החוקרים, קרדיולוג, היסטוריון רפואי ומוזיקולוג, בחנו את הקשר בין מצב הלב של המלחין הגרמני לבין המוזיקה שלו. "התחלנו לחשוב על ההשפעה שיש למצב גופני או מחלה של מלחין, על המוזיקה שלו", הסביר אחד מעורכי המחקר, ד"ר ג'ואל הוואל, רופא והיסטוריון רפואי מאוניברסיטת מישיגן להאפינגטון פוסט.
דפוסי הלב נשמעים במוזיקה
המחקר בדק את דפוסי הקצב של כמה מיצירותיו של בטהובן במטרה למצוא רמזים על מצבו הרפואי. ואכן בכמה מיצירותיו התגלו דפוסים ששיקפו את הפרעת קצב הלב שלו לדברי החוקרים. "גם כאשר הלב שלך פועם בצורה לא סדירה ממחלת לב, הוא עדיין עושה זאת בכמה דפוסים צפויים," אמר האוול בהצהרה כתובה, "אנחנו חושבים שאנחנו שומעים כמה מאותם דפוסים במוזיקה שלו".
הפרעה בקצב הלב יכולה לגרום ללב לפעום באיטיות, מהר מדיי או בקצב לא אחיד. החוקרים מצאו ששינויים לא צפויים במקצב או במפתחות וסולמות, כגון תנועה אינטנסיבית, נמצאו בחלק מהיצירות של בטהובן, ביניהן יצירות אייקוניות כמו חלק מהסונטות לפסנתר שכתב.
בטהובן, לטענת החוקרים, לא סבל רק מהפרעה במקצב הלב אלא גם ממחלת העגבת וממעי רגיז. זאת בנוסף לאובדן השמיעה ממנו סבל כבר בגילאי ה-20. לטענת החוקרים, חירשות זו היא שהפכה אותו לרגיש יותר למשמע קצב ליבו ולהשפעה שלו על המוזיקה שכתב.
קל לזהות את הההשפעה אצל אומנים
בטהובן הוא לא היוצר היחיד שלמחלתו הייתה השפעה על עבודותיו. הצייר הצרפתי האימפרסיוניסטי, קלוד מונה למשל, שסבל מבעיות ראייה ואובחן כסובל מקטרקט בשנים האחרונות לחייו, צייר בצבעים עכורים יותר כשהחל לאבד את ראייתו. בהמשך, עבודותיו אף הפכו מופשטות יותר והחליפו את הנופים הריאליסטים שהתפרסם בהם.
"הסינרגיה בין הגוף שלנו למחשבה מעצבת את הצורה בה אנו רואים את העולם", כתב הוואל בהצהרה, "אפשר לראות את זה במיוחד בעולם האמנות והמוזיקה, בו אנשים מביעים חוויות אישיות ועמוקות ביותר".