שלשולים בתינוקות: האם אורז באמת עוזר או שמדובר במיתוס?

את התרחיש הזה מכירים כל ההורים: אתם מוזעקים באמצע יום העבודה על ידי הגננת כי "הילד משלשל" ואולי גם עלה לו החום. אל דאגה, אתם לא לבד. על פי נתוני מערכת הבריאות, 13 אחוזים מהתינוקות והילדים בבתי החולים מתחת לגיל חמש מאושפזים בשל גסטרואנטריטיס - מחלת שלשולים חריפה שיכולה להימשך עד 14 יום.

תדירות ההידבקות בקרב האוכלוסייה הכללית גבוהה בהרבה. זה קורה לכולם, עלייה בתדירות היציאות יחסית ליציאות הרגילות ושינוי במרקם, מצואה רכה ועד לשלשול נוזלי לפחות שלוש פעמים ביום. בקרב תינוקות ופעוטות עד גיל שלוש, שכיח שיש לפחות שתי אפיזודות של שלשול מדי שנה. הסיבות רבות ומגוונות ולרוב ממקור ויראלי או לעיתים כתוצאה מחיידקים וטפילים.

החדשות הטובות הן שברוב המקרים אין צורך בטיפול רפואי, פרט לנוזלים. זו גם אחת הסיבות להגעת תינוק או ילד משלשל לחדר המיון, החשש מהתייבשות.

ד"ר דרור וינר, גסטרואנטרולוג ילדים, עונה על כל השאלות שלכם ומבהיר מתי צריך להילחץ ולרוץ למיון ומתי מומלץ להישאר עם הילד בבית ולאפשר לו לנוח ולשתות הרבה.

שלשול חריף מוגדר כירידה בצמיגות הצואה ועלייה בתדירות היציאות של התינוק או הילד יחסית ליציאות הרגילות. הוא נמשך פחות משבועיים ומלווה לעתים בתסמינים נוספים כמו חום ו/או הקאות. במיוחד בתינוקות בחודשים הראשונים לחייהם, שלשול חריף מתייחס יותר לירידה בצמיגות מאשר לעלייה בתדירות.

מרבית הילדים יחלו בשלוש השנים הראשונות לחייהם לפחות באירוע אחד של מחלת שלשולים חריפה, לרוב כתוצאה מזיהום במערכת העיכול. שלשולים יכולים להופיע בכל עונות השנה, אם כי קיימת עלייה בחודשים נובמבר עד ינואר בעיקר בשל נגיף הרוטה. שלשולים יכולים להיגרם גם מהידבקות בנגיפים אחרים, בחיידקים, מקלקול קיבה ולעיתים נדירות אפילו מטפילים.

אחת התופעות של חלק מהחיסונים היא שלשול חריף, בעיקר בתגובה לחיסון הרוטה שהוא חיסון חי מוחלש. ברוב המקרים מדובר באירוע קל שאינו מצריך טיפול רפואי.

לרוב לא, ולכן בדרך כלל אין צורך בטיפול, גם אם מדובר בחיידק. הסכנה העיקרית היא התייבשות כתוצאה משלשולים בלתי פוסקים, שלעתים מלווים בהקאות ואז התינוק או הילד לא שותה. ברוב מחלות השלשולים החריפות, רמת ההתייבשות היא קלה ומתן נוזלים דרך הפה מספיקה. באחוז קטן מהמקרים, כשרמת ההתייבשות היא קשה יש לפנות לחדר מיון ולקבל טיפול מותאם.

חד משמעית כן, בעיקר אם יש חום. צורת ההדבקה היא אוראלית, מצב שקורה כתוצאה מניגוב חלקי לאחר מתן צואה, ולכן ההידבקות נפוצה בעיקר בפעוטונים, בגני ילדים, בבתי ספר ובצבא, כשההיגיינה לוקה בחסר. הילד יכול לחזור למסגרת לאחר שיותר מ -24 שעות חלפו והוא לא משלשל ואין לו חום.

אם התינוק או הילד במצב 'ירוד', חיוור, לא מסוגל לשתות, או כשההקאות דמיות, בלתי פוסקות או ירוקות. אצל תינוקות, כשהחיתול יבש ואין מתן שתן.

אין לכך תמיכה בספרות המקצועית. למרות זאת, בסביבות גיל חצי שנה, בתחילת בקיעת השיניים, הורים רבים מדווחים על תסמינים כמו ריור, חוסר שקט של התינוק, שיעול קל, משיכה באוזניים, חום נמוך (מתחת ל-38 מעלות) ושלשולים. יתכן שזה נובע מכך שבמועד הזה תינוקות מרבים להכניס צעצועים וידיים לפה, וכתוצאה משנית יש יותר זיהומים.

לגבי הנקה, אין קשר, וגם כשיש שלשולים, ההתניה היא לא להפסיק להניק. במקרה של תמ"ל, אם השלשול נמשך מעבר לשבועיים, יש לשקול מעבר לפורמולה מופחתת לקטוז או לפנות לבירור מעמיק יותר.

ההמלצה שלי היא להמשיך בתזונה הרגילה. מחקרים שנעשו לגבי תזונת ה-BRAT (בננה, אורז, רסק תפוחים וצנימים) לא העלו שיפור משמעותי במצב. גם מוצרים ביתיים או תרופות סבתא, כמו מי אורז, הם מיתוסים בלתי מבוססים. ככל שהתזונה הרגילה נמשכת, כך המחלה תחלוף מהר יותר.

חשוב להקפיד על החזר נוזלים בשתייה, לפחות בכמות של כ-50 מ"ל לכל ק"ג של משקל הילד במשך 4-6 שעות. ניתן גם להשתמש בתכשירים רפואיים המבוססים על ג'לטין הניתנים לצריכה ללא הגבלת גיל שמקלים על התסמינים ומקצרים את משך השלשול. במצבים חמורים יותר, יש לפנות מיד לרופא המטפל או לחדר מיון לצורך קבלת נוזלים בעירוי תוך-ורידי.

ישנם מוצרים שנועדו לסייע בשליטה ומניעה של תסמיני השלשול גם לילדים מגיל 0, והם נמכרים בבתי המרקחת בקופות החולים וברשתות הפארם ללא צורך במרשם רופא. חשוב לוודא שמדובר במוצרים נוחים לשימוש, ללא טעם או ריח שעלול להקשות על התינוק ליטול אותו ושיש להם מספר נמוך של תופעות לוואי מדווחות. אלה מוצרים שניתנים לצריכה מספר פעמים ביום ומסייעים בקיצור משך מחלת השלשול וחזרה מהירה לשיגרה. כמו כן, במקרים בהם מעורב גם חום, חשוב לוודא שניתן לשלב בין הטיפול בשלשולים לטיפול להורדת חום וכאבים על מנת להקל על התסמינים.