ציורי ילדים הם חלק מהדרך שבה הילד מספר על עולמו, מחקה את האחר ומבטא השפעות חיצוניות. באמצעות ניתוח ציורי ילדים, בחירת הצבעים והדומיננטיות שלהם - הקשר בין צבעים לרגשות בגיל הרך הופך לכלי אבחון מן המניין כשהצבעים תכופות משקפים מצבי רוח, רגשות וקווי אופי.
רוב הפעוטות מתחילים לזהות את צבעי היסוד (אדום, צהוב וכחול) ובהמשך את יתר הצבעים. שמות הצבעים נרכשים על פי רוב מגיל שנתיים ועד שלוש וחצי שנים. זהו טווח ממוצע, יש שיקדימו וישנם ילדים שרק סמוך לגיל ארבע ישלטו ברכישת הצבעים. חשוב לזכור כי קיימים הבדלים אישיים בקצב התפתחותם של ילדים. שהסביבה מעודדת ומותאמת ליכולות הילד ולקצב ההתפתחות הטבעי שלו, הוא ישכלל את המיומנויות שנמצאות בתהליכי הבשלה, גם בכל הקשור לצבעים.
איך מכניסים צבעים לעולמם של ילדים צעירים?
• הנאה: רכישת הצבעים צריכה להיעשות בהנאה ומתוך מוטיבציה פנימית של הילדים וללא לחץ. השתדלו פחות לבחון את הילדים ולשאול שאלות כגון "איזה צבע זה?" שאנו יודעים עליהם את התשובה והילד מרגיש שבוחנים אותו.
• חשיפה והתנסות: לספק לילד גירויים צבעוניים ומסקרנים בסביבה הקרובה לו, ולהתייחס באופן טבעי לצבעים השונים. לא חייבים לקנות משחקים ספציפיים, צבעים נמצאים מסביבנו כל הזמן, רק צריך להסב את תשומת ליבו של הילד אליהם.
• שימוש בתומכי זיכרון: יצירת הקשר קבוע לצבעים: צהוב- בננה, ירוק- דשא, אדום - עגבנייה וכדומה. בזמן משחק מוסיפים לצבע את הרמז וכך הוא יסייע לילד לזכור ולשלוף את שמות הצבעים.
• משחקי צבעים: שחקו עם הילד בבית ובחוץ קחו חפץ בצבע מסוים וחפשו דברים נוספים באותו הצבע. דרך משחק נוספת היא ליצור ספר צבעים שבכל דף צבע אחר ובו הילד ידביק או יצייר דברים באותו הצבע. לדוגמא בדף המייצג את הצבע הצהוב הילד ידביק מדבקה או יצייר בננה, שמש, בלון צהוב וכד'.
• התמקדות בצבע מסוים: מומלץ עבור ילדים המתקשים ברכישת הצבעים, להתמקד בכל צבע בנפרד למשך מספר ימים. לאחר שהילד הפנים את הצבע נעבור לצבע אחר.
למה הילד שלי מצייר רק בשחור?
האם כשילד מרבה לצייר בצבע שחור זו סיבה לדאגה? ובכן, אצלנו הצבע השחור מתקשר מיד לרגשות שליליים, אבל ילדים רבים אוהבים את הצבע השחור בגלל עוצמתו והדרך שבה הוא בולט לעין על גבי הדף הלבן. לחילופין, ילד יכול לצייר בצבעים שמשקפים את סביבתו - לילה יופיע בשחור, בוקר יופיע בצהוב או לבן. אדום הוא בין הצבעים הראשונים שתינוקות מזהים לכן פעמים רבות קיימת העדפה להשתמש בו גם בקרב פעוטות ובודאי הוא אחד הצבעים הראשונים שיזהו.
האם יש משמעות לצבעים שהילד אוהב?
1. אדום: ילדים דומיננטיים יטו לאדום, שמשמש להבעת אהבה או כעס. שימוש מוגזם באדום רווח בקרב ילדים הנוטים להתנהגות תוקפנית.
2. צהוב: הצבע הצהוב מקושר לרגישות גבוהה, מתינות, סבלנות, חכמה פנימית,שקט, קשר חזק למשפחה, עולם פנימי עשיר, יכולת ריכוז.
3. כתום: מקושר ליצירתיות, אופטימיות, רצון להתנסות ולהעז גם במחיר של יציאה מהשגרתי והנוח. יכול להעיד על ילד שזקוק להבנת ההגיון הפנימי של חוקים על מנת לציית להם.
4. כחול: צבע שמסמל עבור ילדים הרמוניה, נינוחות, רוגע, יכולת ליצור קשרים חברתיים טובים, חקרנות, אינדיבידואליזם. שימוש מופרז בכחול יכול לסמן ניתוק ומרחק.
5. סגול: מקושר לדמיון ואינטואיציה. לרוב מעיד על ילדים בעלי קצב פנימי אישי. אידיאליסטים, חולמים, משני עולם.
6. ירוק: ילדים שזקוקים למרחב, בעלי אהבה לטבע ולחי. מעיד על יצירתיות.
7. שחור: כאמור, צבע אהוב על ילדים רבים בשל הניגוד בינו לדף הלבן. בשימוש מופרז עשוי לשקף מצב רוח ירוד.
8. לבן: שימוש בלבן או השארת חלקים לבנים רבים בדף עשויים לשקף אבדן או בדידות ועל כן מתורגמים לקושי חברתי או קושי ביכולת ביטוי אישי. שימוש מאוזן בצבע זה (באופן שהלבן כצבע אינו בולט לעין) מצביע על איזון חברתי ואישי.
חשוב לציין כי ישנם ילדים המתקשים ברכישת הצבעים בעקבות קשיים בשליפה או קושי שפתי, במקרה זה מומלץ לפנות לאבחון אצל קלינאית תקשורת. בדומיננטיות של צבעים וחזרתיות גבוהה מדי מומלץ להתייעץ עם מטפלת רגשית או פסיכולוגית התפתחותית. היה ונמצא כי הקושי הוא ברכישת הצבעים בלבד מומלץ לפנות לאבחון עיוורון צבעים אצל רופא עיניים לילדים באמצעות מבחנים הייעודיים לבדיקת ראיית צבעים.
שרון אהרוני היא המנהלת והמדריכה הפדגוגית ברשת ניוטון. בעלת M.A בהתפתחות הילד ותעודת ייעוץ והדרכה חינוכית לגיל הרך, אוניברסיטת בר אילן. B.Ed. בחינוך לגיל הרך ותעודה בניהול פדגוגי בגיל הרך, מכללת סמינר הקיבוצים