גם היום, כשנה לאחר החזרה לשגרה, ובודאי בקרב ילדים ונוער שחוו טלטלה עזה בהתפתחות החברתית-רגשית שלהם, ניתן לראות כי השלכות הקורונה עוד כאן וממשיכות להשפיע עלינו, כפרטים וכחברה. ישנה קבוצה אחת באוכלוסייה עליה נראה כי הטלטלה השפיעה יותר מאחרות, והיא אלו המתמודדים עם קשיים חברתיים, מופנמות ודפוסי הימנעות, לעתים עד כדי חרדה חברתית ובדידות.
למרות שניתן היה לחשוב שאלו שנמנעים מסיטואציות חברתיות בשגרה דווקא ירגישו בנוח עם הבידוד והשקט, שהם "אזור הנוחות" עבורם, בטווח הארוך, תקופת הקורונה, הסגרים והריחוק הכפוי, יצרו אצל רבים מהם רגרסיה וניתוק, שקשה מאד לחזור מהם. הם מתקשים להשתלב, להתחבר ולנהל חיים חברתיים כמו כולם, והקושי "מרים ראשו" דווקא בניסיונות לחזור לשגרה.
חרדה חברתית הפכה השכיחה מבין החרדות של העת המודרנית. היא באה לידי ביטוי בקושי וריחוק מסיטואציות חברתיות, כמו גם מפעולות יומיומיות כמו שיחה, שיתוף, התיידדות ויצירת קשר עין. בהיעדר טיפול היא עלולה לגבות מחיר יקר - החל מבידוד חברתי, דרך נשירה מבית הספר אי גיוס לצבא, חוסר יכולת להחזיק במקום עבודה, מערכות יחסים וזוגיות, ועד כדי דיכאון ואובדנות.
גם היום, כשנה לאחר החזרה לשגרה, ובודאי בקרב ילדים ונוער שחוו טלטלה עזה בהתפתחות החברתית-רגשית שלהם, ניתן לראות כי השלכות הקורונה עוד כאן וממשיכות להשפיע עלינו, כפרטים וכחברה. ישנה קבוצה אחת באוכלוסייה עליה נראה כי הטלטלה השפיעה יותר מאחרות, והיא אלו המתמודדים עם קשיים חברתיים, מופנמות ודפוסי הימנעות, לעתים עד כדי חרדה חברתית ובדידות.
למרות שניתן היה לחשוב שאלו שנמנעים מסיטואציות חברתיות בשגרה דווקא ירגישו בנוח עם הבידוד והשקט, שהם "אזור הנוחות" עבורם, בטווח הארוך, תקופת הקורונה, הסגרים והריחוק הכפוי, יצרו אצל רבים מהם רגרסיה וניתוק, שקשה מאד לחזור מהם. הם מתקשים להשתלב, להתחבר ולנהל חיים חברתיים כמו כולם, והקושי "מרים ראשו" דווקא בניסיונות לחזור לשגרה.
חרדה חברתית הפכה השכיחה מבין החרדות של העת המודרנית. היא באה לידי ביטוי בקושי וריחוק מסיטואציות חברתיות, כמו גם מפעולות יומיומיות כמו שיחה, שיתוף, התיידדות ויצירת קשר עין. בהיעדר טיפול היא עלולה לגבות מחיר יקר - החל מבידוד חברתי, דרך נשירה מבית הספר אי גיוס לצבא, חוסר יכולת להחזיק במקום עבודה, מערכות יחסים וזוגיות, ועד כדי דיכאון ואובדנות.
חרדה חברתית היא לא גזירת גורל
החדשות הטובות הן שחרדה חברתית היא לא גזרת גורל. מטפלים וארגונים חברתיים מציעים היום מגוון אסטרטגיות ואפשרויות ל"חיזוק השריר החברתי" ולשיפור מיומנויות חברתיות שנשחקו או שהיו חלשות מלכתחילה, ונפגעו שוב. בעבודה ממוקדת ומונחית (ואפילו קצרת טווח), ניתן בהחלט להתגבר עליה ולייצר שינוי ושיפור משמעותי באיכות החיים.
בנוסף, מחקרים מראים שינוי ושיפור הנוצרים גם באמצעים שאינם נתפסים כטיפוליים או המיועדים ישירות לכך, אולם יכולים בהחלט להשפיע לטובה ולאפשר חיזוק חברתי-רגשי, בעקיפין. ובראש רשימת האמצעים האלה נמצא הספורט.
שירי גביאן, מנחה קבוצת לצעירים ולבוגרים בעמותת רקפת, המסייעת לילדים, נוער, צעירים ובוגרים המתמודדים עם קשיים חברתיים, הימנעות וחרדה חברתית, מסבירה כי ספורט מסייע לבניית ביטחון עצמי ותחושת מסוגלות, שני גורמים בעלי השפעה על תחושת החוסן האישי והחברתי. לאחר חוויות של הצלחה בספורט, קל יותר לתרגם את התחושה גם לחיים שמחוץ למגרש או למסלול, ולהעז יותר. גביאן, ששיחקה בעבר בנבחרת ישראל לרוגבי נשים, מוסיפה כי "העיסוק בספורט מגדיר אותך מעבר לחרדה החברתית או הקושי שלך, וזה מאפשר לך לראות את עצמך בעיניים אחרות - מיטיבות יותר - ולשנות את "הסיפור שלך".
בנוסף, מסבירה גביאן, הישגים ספורטיביים ממחישים, הלכה למעשה, כיצד תרגול מביא לתוצאות. כך, בדיוק כמו בספורט, גם תרגול ואימון של "השריר החברתי", יכול להביא לתוצאות ולהצלחות חברתיות. "אחד מכלי העבודה המרכזיים בקבוצות רקפת הוא כלי ה'חשיפות' - התנסות מונחית בגורמים מעוררי החרדה ובהדרגה - יצירה של חוויית הצלחה ונוחות בהתמודדות עימם. את התובנות הספורטיביות של משמעות התירגול והאימון בדרך לתוצאות, אפשר להשליך כמובן גם על השדה החברתי וכך להגביר את המוטיבציה להתנסות ולחוות יותר חוויות הצלחה חברתיות", הסבירה.
וזה נכון לא רק לגבי ילדים, אלא גם לגבי מבוגרים שמתמודדים עם קשיים חברתיים. ככל שאנו מתבגרים, מצטמצמות ההזדמנויות שלנו לפגוש אנשים חדשים, ולתרגל יצירה ושימור של קשרים ומיומנויות חברתיות נוספות. הספורט, במיוחד הקבוצתי, מאפשר את זה בסביבה מאד נוחה, בתנאים אידיאליים וללא לחץ. העיסוק הוא במשהו חיצוני, משותף ומקשר, ללא דגש ספציפי על ההיבט החברתי, ולכן המשתתפים יכולים להגיע לפעילות ללא תחושת האיום ו/או הנחיתות המלווה אותם לא פעם בבואם לסיטואציות שהן במהותן חברתיות.
מחקר שוודי שפורסם בכתב העת Journal of Affective Disorders מצא שאף שלא מדובר בתחליף לעזרה מקצועית, פעילות גופנית היא אמצעי יעיל ומועיל להתמודדות עם חרדות. פעילות ספורטיבית מפרישה אנדורפינים, הורמון שבין היתר מסייע לשיפור מצב הרוח וחיזוק הביטחון.
אם אתם או ילדכם חווים קשיים חברתיים, בין אם הם מאובחנים מקצועית כחרדה חברתית או לא, בין אם הם מטופלים פרטנית או לוקחים חלק בקבוצה לחיזוק חברתי, כדאי ומומלץ למצוא גם תחום ספורטיבי, פעילות גופנית שעושה לכם טוב, ואולי, על הדרך, תגלו שקל לכם יותר גם מול הקושי החברתי.