בכל שנה ישנם כ-6,000 ניסיונות התאבדות בישראל, כ-500 מתוכם מסתיימים במוות. אם המספרים האלה נשמעים לכם בלתי נתפסים, כדאי שתדעו שקיים תת דיווח של כ-23 אחוזים, ולכן הם כנראה גבוהים אפילו יותר. לאור זאת, חוקרים ואנשי מקצוע מנסים למצוא דרכים לסייע בזמן אמת לאנשים עם מחשבות אובדניות, וכעת נראה כי עשו צעד אמיתי לכיוון הזה.
אלגוריתם חדש שפותח באוניברסיטת בן גוריון מנתח שיחות תמיכה נפשית באמצעות צ'אט, תוך שילוב תיאוריות פסיכולוגיות בתחום אובדנות ומצוקות נפשיות עם אלגוריתמי בינה מלאכותית מתקדמים לעיבוד שפה וטקסט. שיחות התמיכה מתבצעות על ידי עמותות המעניקות מענה נפשי מקוון באמצעות צ'אטים, ווטסאפ ופורומים אונליין.
זהו המחקר הראשון שנערך בשפה העברית לזיהוי ממוחשב של סיכון אובדני במהלך שיחות תמיכה ברשת. האלגוריתם מנתח דו-שיח בין פונה ומתנדב שעבר הכשרה מקצועית, ומתריע בזמן אמת אם השיח מצביע על רמת סיכון גבוהה של אובדנות. טקסטים המעידים על מצוקה נפשית קשה, יתריעו בפני המתנדב על סיכון אובדני מוגבר, ובהתאם לכך יחליט המתנדב האם לערב גורמים חיצוניים כגון כונן חירום ו/או להפעיל גורמים חיצוניים נוספים שיצילו חיים באופן מיידי.
17,000 שיחות, 91 אחוזי דיוק
"בקרב 5,000 גברים ו-12,000 נשים בטווח גילאי 10-65 המחקר הראה מעל 91 אחוזים של דיוק בזיהוי שיח אובדני במדד המקובל בתחום" ציין פרופ' קובי גל, החוקר המוביל מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
המחקר נערך בישראל באמצעות איסוף נתונים וניתוח של למעלה מ-17,000 שיחות צ'אט אנונימיות שנאספו במשך 5 שנים. השיחות התקיימו במערכת הדיגיטלית של עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) הנותנת מענה וסיוע נפשי מקוון ופועלת למניעה של אובדנות. קבוצת המחקר שילבה חוקרים מתחום הנדסת מערכות מידע ותוכנה, ניתוח שפה וגם פסיכולוגיה, שיתוף פעולה שאפשר לבנות אלגוריתם מדויק היודע לנתח את המלל ולזהות חשיבה אובדנית במהלך השיחה המקוונת בעזרת כלים פסיכולוגיים.
"הוספת רקע תיאורטי מתחום הפסיכולוגיה ועבודה עם עמותת סה"ר אפשרו לנו לבנות אלגוריתמים מדויקים הרבה יותר", הסביר החוקר ד"ר אבי סגל, מהמחלקה להנדסת תוכנה ומידע באוניברסיטת בן גוריון בנגב. "הדבר מדגיש את חשיבות שיתופי הפעולה הבין תחומיים עם חוקרים מעולמות ידע אחרים ועם ארגונים הפועלים בשטח".
"חשוב לציין שניתוח שיחות בשפה העברית מאתגר בצורה משמעותית מאשר עיבוד של טקסטים באנגלית וזאת בשל המורכבות המורפולוגית של העברית", ציין ד"ר אורן צור ראש המרכז לחקר פוליטיקה ואסטרטגיה דיגיטלית וחוקר מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
חוקרים נוספים שלקחו חלק במחקר: פרופ' יוסי לוי-בלז, מהפקולטה למדעי החברה במרכז האקדמי רופין והמאסטרנטים אמיר ביאלר ודניאל איזמאילוב מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פיתוח המודל פורסם בכנס COLING 2022.