מה גורם לנו להתאהב - והאם לרגש הזה יש תאריך תפוגה?

לאנשים יש נטייה למתוח גבול ברור בין היגיון לרגש - הרי אין דבר יותר מרגש מלהתאהב במי שכל הסימנים מראים שהוא לא נכון לנו, וגם האהבה עצמה לפעמים מרגישה כמו רגש שמערבל לנו את הבטן ומכבה את קול ההיגיון. בפועל, לאט ובהדרגה, האנושות מתחילה להבין לעומק את הרגש המתעתע הזה, שלדברי חוקרים רבים, הוא הגיוני הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים.

אהבה, כידוע, היא רגש נפוץ ומוכר שמתעורר בכל בני האדם, בכל רחבי העולם. היא חוצה תרבויות ושפות, היא מחברת בין אנשים שלעולם לא היו מתחברים בלעדיה, והיא מאז ומעולם הייתה ההשראה החזקה ביותר לאומנות, עבודה קשה ואפילו מלחמות והרג. וכמו הרבה מאפיינים אחרים שקיימים אצל כל בני האדם - גם אהבה התפתחה מתוך צורך אבולוציוני. כדי להבין מה זה אומר, נשתמש בהקבלה הכי לא רומנטית שאפשר למצוא - חתימה על חוזה שכירות.

בנג'מין קייבלזייד (Benjamin KaveladzeI) הוא דוקטורנט לפסיכולוגיה שבחר לחקור לעומק את המנגנון האבולוציוני שמאחורי האהבה. במאמר שכתב ל-The conversation הוא הסביר כך את מה שגילה:

"כשחותמים חוזה על שכירות, השוכר תמיד יכול למצוא דירה טובה יותר והמשכיר יכול למצוא דיירים שישלמו לו יותר, אבל התהליך כל כך מעצבן, יקר ומייגע לשני הצדדים - אז הם מעדיפים להתחייב לטווח ארוך, במסגרת הסכם שהוא לא מושלם, אך מספק. הסכם השכירות החתום מספק את הערבות הנדרשת שתמנע מפיתויים והצעות אחרות להרוס את ההסדר השימושי הזה". גם אהבה, הוא מסביר, היא לא יותר מ"הסדר שימושי" מבחינה אבולוציונית.

מחקר שפורסם בכתב העת Nature מראה כי האדם המודרני התפתח להעדיף יחסים מונוגמיים, לפרק זמן שמספיק לפחות עד שמעמידים צאצאים. לנטייה הזאת יש כמובן יתרון אבולוציוני שתרם להישרדות ולשגשוג של המין האנושי, אבל כפי שכולנו יודעים, להתחייב לפרטנר אחד זה לא תמיד קל, בטח כשיש כל כך הרבה אפשרויות אחרות, שאולי יהיו טובות יותר. מנגד, גם חיפוש בן זוג אידיאלי הוא משימה קשה ומורכבת, בטח בעידן המודרני, אך גם לפני עשרות אלפי שנים.

"כדי לפתור את בעיית המחויבות ולהעביר בהצלחה את הגנים של בני אדם לדורות הבאים, ייתכן שהאבולוציה 'יצרה' את האהבה כ'הסכם חכירה ביולוגי'. זה רגש שפותר את הקושי להתחייב וגם מספק פרס שווה במיוחד בתמורה".

עד עכשיו, כנראה שלא חידשנו לכם יותר מדי. לכולם ברור שאם לא הייתה אהבה בעולם, זוגות כנראה לא היו סובלים אחד/ת את השני/ה כל כך הרבה, רק לטובת הדורות הבאים. עם זאת, ישנם מדענים שסבורים כי אהבה לא התפתחה רק כדי לתמוך ברבייה מינית ובהמשך השושלת.

לדוגמה, מדענים שחקרו את האבולוציה של משיכה בקרב זוגות חד מיניים, גילו כי מערכות יחסים רומנטיות יכולות לספק יתרונות הישרדותיים ברורים גם ללא העמדת צאצאים. במילים פשוטות - לאורך כל ההיסטוריה האנושית, מי שחוו אהבה והלכו בעקבותיה - נהנו מסיכויי הישרדות גבוהים יותר - בין אם הם הביאו ילדים לעולם ובין אם לא.

בנוסף, כשאנחנו מאוהבים, זה משפיע מאוד על האופן שבו אנחנו תופסים אחרים סביבנו. מחקר מעניין שנערך בנושא מצא כי כשאנשים מאוהבים, הם תופסים אנשים אחרים כפחות מושכים ממה שהם באמת. זהו עוד היבט אבולוציוני של התאהבות שעזר למנוע מבני זוג "לפזול" לצדדים ולחפש חום ואהבה בשדות זרים.

אולם לצד כל אלו, אהבה גם מייצרת כידוע שורה של רגשות אחרים שהיינו שמחים להימנע מהם, כמו קנאה, אובססיה וטינה. אומרים שרק אנשים שאנחנו אוהבים באמת יכולים לפגוע בנו ולהוציא אותנו מדעתנו, אבל יש מחקרים שטוענים כי גם כל הרגשות המורכבים האלו, טומנים בחובם יתרונות שעזרו לאבות אבותינו להישאר נאמנים וגם להגן על מערכת היחסים שלהם מפני איומים חיצוניים. במילים אחרות, אנחנו כאן היום בגלל שאבות אבותינו היו קנאים, אובססיביים ורכושנים.

אם אתם מרגישים שהאהבה מעוורת אתכם וגורמת לכם לקבל החלטות פחות חכמות, אולי תופתעו לגלות שמי שחקרו את הנושא לעומק דווקא ממליצים להמשיך בדיוק בדרך הזאת. מחקרים מראים כי אנשים שאוהבים ו"רואים הקסם שבאהבה" - גם ייהנו בסבירות גבוהה יותר, ממערכות יחסים ארוכות ומיטיבות. "למרות שאמונה קסומה באהבה ובגורל היא כמעט בוודאות שקרית מבחינת הנתונים האובייקטיביים, היא עוזרת לבסס מחויבות ארוכת טווח לבן זוג טוב ולכן דווקא נחשבת כנטייה רציונלית וחכמה", טוען קייבלזייד. גם מדען המוח קארל דייסטור כתב בנושא ש"אהבה היא חיבור בלתי סביר שהופך לסביר מעצם נוכחותו".

אולם לצד המילים היפות, ברור שהיתרון הגדול של האהבה לפעמים בא על חשבון האושר האישי שלנו, או אפילו תפיסת המציאות הבריאה. הרבה אנשים שמתאהבים מרגישים שהם מתקשים לחשוב בבהירות, שהם רואים דברים אחרת ולפעמים גם חווים יותר סבל מהנאה. זה נכון בייחוד בפרידה - שמרגישה, גם על פי פסיכולוגים מומחים, כמו התמודדות עם מוות ושכול.

אבל גם כשהאהבה מייצרת רגשות ואתגרים לא פשוטים, כדאי לזכור שמאחורי העצה הקלישאתית "ללכת עם הלב", יש היגיון אבולוציוני ברור שאפשר לאנושות לשגשג ולצמוח במשך כל כך הרבה שנים. העובדה שאהבה "מעוורת", היא בדיוק מה שגורם לאנשים להאמין בניסים ולהמשיך לחפש אותה, אפילו אחרי אינספור אכזבות, כישלונות ופרידות כואבות. רק מי שבאמת מאמינים ב"קסם" הזה, יוכלו לשמר את המוטיבציה לפעול כדי למצוא את הזוגיות שתהפוך את החיים שלהם לבריאים, מאוזנים ומאושרים יותר בהמשך הדרך.