ממצאי דוח התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה ל-2021 שפורסמו היום (שלישי) מראים כי חלה עלייה בהיקף השימוש בתרופות אנטיביוטיות בישראל והיא מובילה בעולם בשימוש בתרופות האלו ונמצאת מעל ממוצע מדינות ה-OECD.
המספרים מראים כי 660 מרשמים לאנטיביוטיקה ניתנו בישראל בשנת 2021 לכל 1,000 איש. היקף השימוש גבוה יותר בקרב נשים לעומת גברים (722 מרשמים לכל 1,000 נשים לעומת 563 מרשמים לכל 1,000 גברים). בנוסף, ניתן לראות כי באוכלוסיות החזקות השימוש בתרופות גבוה יותר.
בשל המספרים הגבוהים והעובדה כי יעילותן של תרופות אלו הולכת ופוחתת עם השנים עקב התגברות עמידות החיידקים לאנטיביוטיקה, ביקשנו לבדוק עד כמה גדול האיום הבריאותי?
"אלו מספרים מאוד משמעותיים ולא טובים", אומר ד"ר יריב ויין, ראש המעבדה לאימונולוגיה מערכתית ואימנו טכנולוגיה בבית ספר שמוניס למחקר ביו רפואי וחקר הסרטן בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטה תל אביב. "בהתחשב בסטטיסטיקה שאומרת שבערך 50 אחוזים ממתן אנטיביוטיקה הוא לא לצורך. השאלה שצריך לשאול - היא כמה מתוך המקרים האלה האנטיביוטיקה ניתנה שלא לצורך או כנדרש. חשוב לזכור כי אנטיביוטיקה היא תרופה טובה, השאלה היא אם אנחנו נכנסים לתקופה שהיא כבר לא יעילה בשל הדרך שבה אנחנו משתמשים בה".
"העולם לא עושה מספיק"
לדבריו של ד"ר ויין התחום הזה מטריד והעולם לא עושה מספיק, ממש כמו משבר האקלים. "יש דוח שהוא למעשה נורת האזהרה הכי גדולה שהוצא על ידי ממשלת בריטניה ונקרא AMR. בדוח שפורסם בשנת 2016 ניתנת תחזית גלובלית לשנת 2050 - שאומרת שיהיו יותר מקרי מוות מזיהומים עמידים מאשר מסרטן או כל גורם אחר והעלויות הטיפול יהיו אסטרונומיית ויעמדו על 100 מיליארד בשנה".
הוא מוסיף כי "המטרה של האזהרה הזו היא למעשה לדחוף את המפתחים וחברות הפארמה ליצר פתרונות חילופים לאנטיביוטיקה, לשנות מדיניות והנחיות ולייצר מצב שיש יכולת של שחקנים קטנים להכנס לתחום ולייצר פתרונות ושבתי חולים יוכלו להשתמש בהם במקום אנטיביוטיקות מסוימות. הצורך לפתח פתרונות שהם יותר ממוקדים על גורם המחלה וגם להתאים אתה טיפול בצורה הטובה ביותר - זה מה שעומד על הפרק".
"דוחקים את החיידקים לפתח עמידות"
כיום יודעים יותר ויותר מה החשיבות של הפלורה הטבעית בתוך הגוף שלנו וכמה חשוב לשמר אותה. "שימוש באנטיביוטיקה רחבת היקף באנלוגיה פוגע כמו כימותרפיה - היא פוגעת בדברים שלא קשורים למחלה - כמו החיידקים במעי - בידיעה שתוך כדי אנחנו מטפלים גם במחלה".
ד"ר ויין מוסיף כי הבעיה העיקרית היא דרישה מצד הלקוחות ולא מצד הרופאים שדווקא לא אוהבים לתת אנטיביוטיקה. "אם אדם מגיע לרופא הוא ילחץ לתת אנטיביוטיקה כי הוא רוצה להבריא ומהר. כדי שהרופא יתן פתרון ראוי, יש מה שנקרא רפואה מושההת - חכו כמה ימים ותראי אם זה עובר מעצמו. כדי לתת פתרון נכון, לוקחים תרביות והממצאים מגיעים אחרי כמה ימים. אם יש לחץ מצד הלקוח, הרופא ייתן אנטיביוטיקה באותו הרגע, למרות שיכול להיות שזה בכלל לא יטפל בחיידק עצמו והוא יעבור מעצמו. ובינתיים הפלורה הטבעית תפגע. זה בעצם שימוש לא נכון באנטיביוטיקה. ובקולקטיב זה דוחק את החיידקים לפתח עוד עמידות".
אפקט גלובלי סביבתי
בעיה קריטית ובוערת נוספת היא שהעמידות לאנטיביוטיקה מתחילה לזלוג מתחום החקלאות ותעשיות בעלי חיים. "לדוגמא חלק מתוספי המזון לעופות הם אנטיביוטיקה כי כגילו כי זה מגדיל את המסה של החיה - ומבחינה מסחרית זה טוב. יש עדויות שהדבר הזה זולג חזרה לתוך הקהילה. זה דבר שאנחנו חוטאים בו גם ברמה הסביבתית. יש אפקט גלובלי סביבתי שמתחיל לזוג לתחום הפרסונלי ולתוך הרפואה."
"בסופו של דבר אנטיביוטיקה היא דבר מאוד זול אז פיתוח פתרונות יותר מורכבים ויקרים - זה פחות באג'נדה. אבל גם אם נצליח לפתח מוצר דיאגנוסטי זו כבר התקדמות. זה אלמנט של הצלת חיים. אם אני נותן אנטיביוטיקה לחיידק עמיד אצל חולה עם מערכת חיסונית מוחלשת - זה יכול להיות עניין של חיים ומוות".