מה בדיוק קרה לכריסטינה אפלגייט? הכל על טרשת נפוצה

השחקנית האהובה כריסטינה אפלגייט הודיעה כבר לפני יותר משנה כי אובחנה כחולת טרשת נפוצה, אולם לאחרונה הסיפור שלה נכנס ללב של רבים לאחר שהודיעה כי ככל הנראה לא תוכל לשחק יותר, ואף סיפרה בגילוי לב כי צילומי העונה האחרונה של הסדרה שלה הרגישו לפעמים "כמו עינוי". ימים ספורים לאחר ההודעה הזו, היא הופיעה בטקס הענקת כוכב על שמה בשדרות הכוכבים בהוליווד, כשהיא יחפה ונעזרת במקל הליכה.

טרשת נפוצה היא מחלה כרונית שגורמת לפגיעה במערכת העצבים המרכזית. לטרשת נפוצה יש מגוון רחב של תסמינים, והיא משפיעה על כל אדם אחרת - ממחלה נטולת תסמינים ועד נכות קשה. ד"ר קרן רגב, מנהלת השרות לטרשת נפוצה במערך הנוירולוגי של בית החולים איכילוב, התארחה בפודקאסט "מרפאת מומחים" כדי להסביר מה גורם לטרשת נפוצה ואיך חיים עם המחלה הזו.

"טרשת נפוצה היא מחלה נדירה על אף שמה המטעה, מדובר במחלה שפוגעת ב-1 מ-1,000 אנשים", אמרה ד"ר רגב בתחילת דבריה, והבהיר כי מדובר במחלה מאוד נשית. "הרבה מחלות אוטואימוניות, שבהן מערכת החיסון תוקפת את הרקמות של הגוף עצמו, שכיחות יותר אצל נשים, כי מערכת החיסון של נשים נדרשת יותר לגמישות בגלל הריון ולידה, ולכן כשיש לה יותר דרגות חופש יש גם יותר סיכוי לטעויות, ויותר סיכון למחלות אוטואימוניות".

טרשת נפוצה היא גם מחלה של אנשים צעירים, והיא מתפרצת בדרך כלל בין גיל 20 ל-40. המחלה שכיחה יותר גם בקרב מעשנים, וגם בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולי טרשת נפוצה.

"מדובר במחלה שרוחב היריעה שלה הוא מאוד רחב, והיא מאוד שונה מאדם אחד לאחר. זו מחלה שיכולה לפגוע באופן ספורדי בכל אחד מהאתרים של מערכת העצבים המרכזית (המוח, עצב הראייה וחוט השדרה), וזה הפיקוד העליון של כל התפקודים שלנו", הסבירה ד"ר רגב. לכן, טרשת נפוצה יכולה לגרום לפגיעה במערכת הראייה - ירידה מהירה בירידה, או כאבים; לירידה בתחושה, נימולים, בדרך כלל של חצי פנים או של חצי גוף; לפגיעה בשווי משקל ולסחרחורת; הפרעות במערכת השתן (תכיפות ודחיפות או אצירת שתן); לפגיעה בשמיעה, וכן לפגיעות אחרות.

"כל אחד מהתסמינים האלה צריך להוביל לבירור. אני לא רוצה לזרוע חשש, אבל אני אשמח אם נוכל לגרום לאנשים להיבדק מהר יותר", אמרה ד"ר רגב, "ככל שנזהה מוקדם יותר נשמור על רקמת מוח תפקודית לאורך שנים, ונמנע תהליכים של הזדקנות מוקדמת של המערכות האלה". היא הוסיפה כי האיחור האבחנתי בטרשת עומד בממוצע על שנה, וזה יותר מדי.

חשוב להבהיר כי התסמינים של טרשת מאוד משתנים מאדם לאדם, ואף שיש מקרים של הידרדרות מהירה וקשה, כמו במקרה של אפלגייט, יש גם מקרים אחרים. "זה לא שברגע שמקבלים את האבחנה אתם במסלול לעבר כיסא גלגלים. זו מחלה ששונה מאדם לאדם, יש הרבה אנשים שחולים שנים רבות ולא רואים ולא יודעים, הם מטפלים וחיים חיים רגילים לגמרי", אמרה ד"ר רגב.

"כמו כל מחלה כרונית אחרת, סוכרת או לחץ דם, נכון שאי אפשר להעלים טרשת נפוצה, אבל אפשר לחיות איתה חיים מלאים ותקינים. נכון שהמחלה לא תיעלם אבל אנחנו יודעים לנהל אותה ואנחנו יודעים להשאיר אותה בשליטה", הבהירה ד"ר רגב, "המחלה מגיעה בגלים כאלה שאחריהם יש שיפור. אז ייתכן שאחרי שיש גל כזה וטיפלנו בו באופן חד כדי לקצר את ההתקף, האדם יחזור לחיים תפקודיים, ואז נוכל גם למנוע התלקחויות חדשות כאלה, ויותר חשוב - נוכל למנוע את התהליך הזה של נזק כרוני ואיטי למערכת העצבים שנלווה לתהליך הזה. עם טיפול מוקדם אפשר למנוע את התהליך הניווני".

היא הוסיפה כי יש כיום לא פחות מ-17 תרופות לטרשת נפוצה. "יש דרגות שונות של עוצמה טיפולים. יש כדורים, יש זריקות עצמיות, יש עירוי, יש תרופות של פעם בשנה, פעם בחודש ותרופות של כל יום, וזה מאפשר לנו לתפור את החליפה הזו בצורה שהיא מדויקת לכל מטופל ומטופל", אמרה דר רגב, "יש הרבה שיקולים, אבל לשמחתנו ריבוי אפשרויות מאפשר לנו למצוא את הפתרון הכי טוב לכל אדם ואדם, בהתאם לפרופיל הרפואי שלו וגם הפרופיל האישי"

השיפור באבחון ומגוון הטיפולים הקיים מאפשר לאנשים שמאובחנים עם טרשת נפוצה לחיות חיים תקינים. "בעבר, רוב האנשים אחרי כ-10 שנות מחלה התקדמו מבחינת הנזק, מבחינת שימוש בעזרי הליכה או הנסיגה הקוגניטיבית, אבל היום השיעור של האנשים שזקוקים לעזרי הליכה או שסובלים מהפרעות תפקודיות נמוך הרבה יותר, ואנחנו זוקפים את זה לזכות הטיפול האפקטיבי והמוקדם, וגם הבחירה הנכונה של הטיפול למטופל וניטור נכון", אמרה ד"ר רגב.

למרות שיש המון סיבה לאופטימיות, אמרה ד"ר רגב, מדובר במחלה שההתמודדות איתה מורכבת. "זה משבר נורא גדול, ואנשים שמבשרים להם שהם חולים בטרשת נפוצה התחושה של 'השמיים נפלו' היא התחושה שהם מתמודדים איתה, זו תחושה קשה, והיא קורית לאנשים בגיל צעיר, שהחיים רק מתחילים והרבה החלטות טרם התקבלו. זו התמודדות מורכבת".