בעקבות החשיפה של בן אל תבורי: מה זה בדיוק מאניה דיפרסיה?

בן אל תבורי, שנמצא בימים אלה בארצות הברית פרסם בחשבון האינסטגרם שלו פוסט ארוך לכבוד יום הולדתו הרביעי של תו פרינס, הילד שלו ושל אורטל עמר. בין היתר, חשף תבורי שאובחן עם מאניה דיפרסיה כשהיה בן 18, והתנצל בפני בנו על ההקלטות שהודלפו לפני מספר חודשים, בהן התבטא באלימות כלפי עמר.

"ילד שלי, זה היום שלך. היום אתה בן 4 מי היה מאמין, איך הזמן טס. אתחיל בזה שלצערי בחודשים האחרונים דלפו הקלטות אישיות ביני לבין אמך, הקלטות שלא ציפיתי שתשמע שתגדל כי הן לא באמת היו מכוונות אליך. אבל אתה תשמע. לצערי הרב לא יודעים, אבל אני מאובחן במאניה כבר מגיל 18 שלפעמים מתפרצת, במיוחד על אנשים שאני אוהב ויכולים לגעת לי ברגש".

אז מה זה בדיוק מאניה דיפרסיה?

"מאניה דיפרסיה או הפרעה דו-קוטבית היא מחלה כרונית, הפוגעת ב-1.3 אחוזים מהאוכלוסייה. היא מתאפיינת במחזורים של שינויים קיצוניים במצבי הרוח", מסביר ד"ר אילן רבינוביץ'.

"מחד, מצב מאני המתבטא במצב רוח מרומם - רוגזני באופן קיצוני, חשיבה לא מאורגנת, שטף דיבור רם עם קפיצות מנושא לנושא עם ובלי הקשר, מחשבות של גדלות על יעוד/ כוחות מיוחדים/תחושת שליחות, פעלתנות יתר עם חוסר צורך בשינה, בזבוז כספים, פעילות מינית מופרזת ופגיעה בכושר השיפוט. מצב זה נמשך שבוע ברצף, לפחות. במצב המאני החולה עלול להרגיש עצמו בעל כוחות על טבעיים, עם עליונות על הסביבה ותחושת משיחיות.

מהצד השני, המחלה יכולה לבוא לידי ביטוי במצב של דיכאון קליני מג'ורי הנמשך שבועיים רצופים לפחות, ומתבטא בעצבות חריגה, חוסר עניין והנאה, הפרעות בשינה ובתאבון, ירידה בריכוז, חוסר אנרגיה, אי שקט, מחשבות אשם, תחושה ניהלסטית שלפרקים מלווה באובדנות וכמובן ירידה תפקודית".

לדבריו של ד"ר רבינוביץ', נהוג לומר שבמאניה סביבת החולה היא הסובלת העיקרית בעוד שכשהוא שעובר למצב רוח דיכאוני הוא המתייסר אנושות. "מאניה דיפרסיה עלולה גם להופיע בצורתה המשולבת (מעורבת) - מאניה ודיכאון המופיעים יחד. אז הצחוק והבכי מופיעים בערבוביה. ללא טיפול הולם, הלוקים בהפרעה עלולים להימצא במצבים מסוכנים, כמו בזבזנות בלתי מרוסנת והתמכרות. כמו כן ההפרעה הדו-קוטבית מתאפיינת בתחושת הרס עצמי ובנטיות אובדניות. על מנת לאבחן חולה כדו קוטבי, מספיקה פאזה אחת של מאניה, סוערת או מינורית.

בעשור האחרון עם כניסתם לשימוש של תרופות חדשות, חל שינוי באופן הטיפול במחלה. לצד מייצבי מצב רוח חדישים כגון למיקטל, נוירונטין וטומפקס, הצטרפו תרופות נוגדות פסיכוזה מהדור החדש (אטיפית): זיפרקסה, סרוקוול, אביליפי, גאודון, אינווגה ורספרידל ( חלקן קיימות גם בזריקה חודשית, ארוכת טווח, בדלתואיד, ביחוד לצעירים שמתקשים בהיענות ובהתמדה בטיפול פומי יומיומי, כרוני קבוע). יעילותן הגבוהה הוכחה בטיפול בשלב החריף של המחלה וכן הוכחה יעילותם גם במניעת הישנות הסימפטומים כטיפול אחזקתי בהפרעה דו קוטבית.

כתוצאה מכך, מטופלים רבים אינם נזקקים לאשפוז בפאזה החריפה וניתן להסתפק בטיפול ביתי, וגם פרוגנוזת המחלה השתפרה מאוד. המטופלים זוכים לאיכות חיים טובה ומרבית, מקימים משפחות, מביאים ילדים, עובדים, מתפקדים וחלקם אף מגיעים להישגים מרשימים בתחומי עיסוקם.

• התפלגות ההפרעה הדו-קוטבית בין המינים - זהה.
• התפרצות ההפרעה הדו קוטבית מתחילה בטווח הגילאים 15-25.
• ליותר מ-2/3 מהחולים בהפרעה דו-קוטבית יש לפחות קרוב משפחה אחד שאף הוא לוקה במחלה.
• עוברות בממוצע, כ-12.5 שנים מהופעת הסימפטומים ועד לאבחון נכון של חולה עם הפרעה דו-קוטבית.
• כ-25 אחוזים מהחולים מנסים להתאבד, אצל 11-19 אחוזים הניסיון האובדני מצליח.
• בעולם נחשבת ההפרעה הדו-קוטבית לגורם השישי המביא לנכות ולירידה בתפוקה (המוערכת כ-29.8 מיליארד דולר לשנה).
• מספר ותכיפות ההתקפים יכול להשפיע על התגובה לטיפול ועל הפרוגנוזה של החולה.
• לפעמים הסימפטום הראשון והמקדים למחלה הוא דיכאון אחרי לידה.
• המחלה מחייבת טיפול תרופתי אחזקתי מניעתי קבוע ומעקב כרוני על ידי רופא פסיכיאטר.
• .