וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דם או רחם: מי ינצח בקרב על העוברית?

עודכן לאחרונה: 25.10.2022 / 15:51

המאבק על עוברית המריבה חוצה מגזרים וקהלים. יש את אלה שברור להם שהתינוקת שייכת להוריה הביולוגיים (אם ימצאו) ואילו אחרים מצדדים באם ההרה. ביקשנו ממומחים שיחוו את דעתם על המקרה, והם בתמורה הפתיעו אותנו כשסיפרו ש"זה ממש לא המקרה הראשון"

בווידאו: דיון בפרשת החלפת העוברים בבי"ח אסותא, בימ"ש השלום ראשון לציון, 11 באוקטובר 2022/יותם רונן

זה ללא ספק ובלי הגזמה אחד מהסיפורים הכי מסעירים שהתרחשו בישראל בעשורים האחרונים, ואם חשבנו שהדרמה בפרשת החלפת העוברים באסותא היא גדולה, התוצאות של אתמול שהראו כי בני הזוג שנחשבו כבעלי הסיכויים הכי גדולים להיות ההורים הביולוגיים של העוברית אינם הוריה גרמו לסיפור אפילו להסתבך.

כעת במשרד הבריאות ובאסותא מבקשים למצוא את ההורים הגנטיים של העוברית ולשם כך יערכו לכמה זוגות שנמצאים בסבירות בינונית להיות הוריה בדיקות גנטיות. בינתיים, ככל הנראה, האם ההרה שנמצאת בחודש התשיעי להיריונה כבר תלד, מה שהופך את הסיכוי שייקחו ממנה את העוברית אם וכאשר ייוודעו התוצאות לנמוך.

בינתיים כאמור עשרות הורים מודאגים נמצאים במצב בלתי אפשרי. רק היום, א', שיכולה באופן פוטנציאלי להיות אם העוברית, שוחחה עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב־103fm, ושיתפה בתחושות הקשות מאז חשיפת המחדל. "לצערי כולנו כרגע חשודות בסיטואציה המורכבת הזו. אנחנו טופלנו כמה ימים לפני שהגברת ההרה טופלה לפי מה שפורסם בפסקי הדין, וגם אנחנו היינו שם שלושה ימים לפני ואנחנו חוששים, כמו כל ההורים שמגיעים לטיפולים באסותא ראשון לציון".

ביקשנו ממומחים לביו אתיקה שיחוו את דעתם על המקרה הסבוך וינסו לשער מהן ההשלכות על פרוצדורות רפואיות כמו הפריות חוץ גופיות או פונדקאות - וגם יחוו את דעתם אצל מי התינוקת צריכה להישאר?

אישה בהיריון מחזיקה תמונת אולטרסאונד. ShutterStock
המקרה רק מסתבך. אישה הרה מחזירה אולטרהסאונד של תינוק/ShutterStock

"לא המקרה הראשון"

"קודם כל חשוב להגיד שזה לא המקרה הראשון שחל בלבול כזה. אולי בחדשות כן, במציאות לא", מבהיר פרופ' יחיאל בר אילן, מומחה לרפואה פנימית ומרצה לאתיקה רפואית מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. "לא כל טעות מגיעה לתינוק ולא כל תינוק מגיע לבית משפט. פה היה מקרה ספציפי שעשו בדיקה גנטית, אבל כשמעריכים כמה טיפולים כאלה נעשו בישראל במהלך ארבעים השנים האחרונות ברור שיש טעויות. אין מערכת שאין בה טעויות".

"ניקח לדוגמה את הפרוצדורה המחמירה ביותר במערכת הבריאות, שהיא עירוי דם. הנהלים מחמירים, אפילו באופן קיצוני, אבל תמיד קורות תקלות. הציפיה שלא תהיה טעות היא לא ריאלית. זה כמו לנסוע במכונית ולהתפלא שיש תאונת דרכים", מבהיר פרופ' בר אילן ומוסיף כי צריך ליידע את הציבור: "אתם זקוקים לשירותי פוריות, נתתם את הזרע והביצית למערכת בירוקרטית - יש סיכוי שיקרה משהו. זה סיכון מובנה, שיש לצמצמו כמובן, כמו תאונות דרכים. אבל אני לא שמעתי שאומרים לאישה 'את הולכת לטיפולים ויש סיכוי שייקחו ממך את התינוק'".

sheen-shitof

פתרון עוצמתי לכאב

טכנולוגיה מהפכנית לטיפול בכאבים אושרה ע"י ה-FDA לשימוש ביתי

בשיתוף Solio

"אכזריות שאני לא מאמין שעולה על הפרק"

"עצם המחשבה של לקחת ילד מאמא שילדה אותו היא רעה חולה בחברה שלנו. זה הזילות והניצול של נשים במיוחד בתחום המיני של הפוריות"

לדעתו האישית של פרופ' בר אילן יש להשאיר את הילדה עם האמא שתלד אותה. "האמא מחזיקה אותה תשעה חודשים זה תקדים וזה גם על פי המשפט המקובל והחוק הישראלי, האם היולדת היא האם החוקית. כשאת שמה על כף המאזניים בני זוג שאולי איבדו עובר קפוא, ברור שכואב הלב, אבל זה לא בר השוואה ללקחת ילד מאישה שילדה אותו".

"עצם המחשבה של לקחת ילד מאמא שילדה אותו היא רעה חולה בחברה שלנו. זה הזילות והניצול של נשים במיוחד בתחום המיני של הפוריות. השיח של לקחת תינוק הוא שיח של כוח, של אלו המתיימרים לקבוע שאלות שבבסיס הקיום האנושי באמצעות הבירוקרטיה והמדע והחוק שבני האדם יוצרים".

פרופ' בר אילן ברור מאוד וטוען כי הדגש, או הבחירה בהורות על פי גנטיקה היא גלישה לשבטיות, גזענות וכן, גם לשוביניזם. "השיח שההורה האמיתי הוא ההורה הגנטי, הוא זה שמאחוריו מסתתר ניצול הנשים. כי בגנטיקה כולנו שווים. אני נותן זרע האישה נותנת ביצית ולכאורה אנחנו שותפים. אבל בפועל מה זה להיות אישה ולשאת היריון, להניק, לחוות השלכות בריאותיות, ולחוות עול ישיר ועקיף על הבריאות, הקריירה ועוד. אנחנו בחברה שלנו מדחיקים את זה באופן שיטתי".

"ברור שאם האישה לא הייתה רוצה את הילד שהיא הרתה זה היה קל יותר. אם האימא רוצה את הילד ואומרת שהילד הזה הוא שלי, והיא מזדהה איתו, איך אפשר לקחת אותו ממנה. זו אכזריות שאני לא מאמין שעולה על הפרק. עצם החרדה מפני נטילת הילד מערערת מאד את בריאותה הנפשית של האם ומהווה פגיעה ישירה גם בשלומו של העובר בבטנה. הכיצד יצרו בתי המשפט שלנו לידה טראומטית שכזו על נזקיה האפשריים?".

לידה בבית חולים. ShutterStock
בתי המשפט יצרו לידה טראומטית? אילוסטרציה של לידה/ShutterStock

"עדיפות לזיקה הגנטית"

"תכונותיו הפיזיות והבריאותיות של העובר מקורן בהורים הגנטיים, כמו גם ההכרה בטעמים שבנפש וברוח"

אבל יש מי שחושבים אחרת. "בבחירה שבין זיקה גנטית לזיקה פיזיולוגית, אנו סבורים כי עקרונית יש להעדיף את הזיקה הגנטית שכן המקור של העובר הוא במטען הגנטי של הוריו, והם אלה שיצרו אותו מתוך הנחה שיגדלו אותו בעתיד", כך כותבים ד"ר עדי ניב יגודה ופרופ' רועי גילבר במאמר לכתב העת המשפטי של אוניברסיטת תל אביב. "תכונותיו הפיזיות והבריאותיות של העובר מקורן בהורים הגנטיים, כמו גם ההכרה בטעמים שבנפש וברוח ומכאן, לדעתנו, על המשפט להעניק עדיפות לזיקה הגנטית".

"אנו לא מתעלמים מהקשר הרגשי שנוצר בין האם הנושאת לעובר ולא לפעולות שהאם הנושאת נוטלת על עצמה - תוך סיכון לעתים משמעותי לבריאותה וחייה - כדי להוליד את הילד. אבל, כאשר אנו בוחנים מקרוב את החוק והפסיקה אנו סבורים כי אלה, בסופו של דבר, מעניקים עדיפות לזיקה הגנטית. בהקשר זה עשויה להעלות הטענה כי האם הפיזיולוגית רצתה בעובר ופעלה כדי לממש רצון זה. אבל, אנו סבורים כי להיבט של הרצון אין יכולת להכריע בעימות זה שבין שתי הזיקות שכן גם ההורים הגנטיים, ודאי בנסיבות פרשת אסותא, רצו להביא ילד לעולם ונקטו בפעולות להוציא רצון זה אל הפועל".

"עם זאת, מעבר למתח המובנה והעקרוני שנוצר בין שתי הזיקות, ייתכן שנסיבות ספציפיות של מקרה מסוים שיגיע להכרעה שיפוטית יעלה שיקולים רלוונטיים ייחודיים נוספים שיהיה להם מקום בדיון המשפטי. כך לדוגמא, יכולתה של האם הפיזיולוגית להרות שוב בעתיד, ויכולתה של האם הגנטית לשאת בעתיד היריון של עובר/ים נוספים שכבר הקפיאה. שיקול ייחודי נוסף עשוי להיות מצבו הבריאותי של הילד לכשיוולד. אם האם הנושאת-הפיזיולוגית יודעת במהלך ההיריון כי לעובר יש מומים הרי שהחלטתה שלא להפסיק את ההיריון, משפיעה ישירות על ההורים הגנטיים, שהרי אם ייוולד הילד וההורים הגנטיים יוכרו כהורים המשפטיים, הרי שייכפה עליהם לגדל ילד שייתכן והם היו מחליטים במהלך ההיריון שלא להביאו לעולם. מכאן, ייתכן ששיקולים ייחודיים, התלויים בנסיבות המיוחדות של המקרה, יטו את הכף להכרעה שיפוטית שמנוגדת לעמדתנו העקרונית המעניקה עדיפות להורות הגנטית".

"משבר אמון המחייב טיפול"

"חוסר הוודאות כעת מתפשט לעשרות זוגות שטופלו או ממתינים להחזרת עוברים מהמעבדה והשבר באמון המטופלים מחייב מענה"

"חשוב להדגיש כי חוק הפונדקאות מאפשר בנסיבות חריגות לאם פונדקאית לחזור בה מן ההסכם לנשיאת עוברים ולאפשר לה להחזיק בילד כל עוד לא ניתן צו הורות להורים המיועדים", אומר פרופ' גיל סיגל ראש המרכז למשפט, אתיקה ומדיניות, הקריה האקדמית אונו וחבר בדימוס במועצה הלאומית לביו אתיקה. "דעתי היא כי במקרה הנוכחי של פונדקאות כפויה, הפגיעה בכל הצדדים לא ניתנת לפיתרון קל או "נכון". אם תרצה בכך, האם הנושאת צריכה להיות מוכרזת כעת כאם ואפוטרופוס של הילד. אם האם נושאת ההריון לא תרצה בכך, במידה וימצאו, בני הזוג יהיו בעלי זכות ראשונים לקבלת מעמד משפטי של הורים בדומה להליך פונדקאות רגיל (צו הורות)".

פרופ' גיל סיגל מסכים שכעת עם הגילוי החדש הסיכוי שייקחו לאם ההרה את התינוקת קטן. "לא ייקחו לה את הילד כל עוד אין זוג שטוען נגדה", הוא אומר. "היא תלד וכל יום שיעבור יקטין את הסיכוי שייקחו לה את הרך הנולד. אבל עכשיו עשרות זוגות מתהפכים, אולי העובר מקורו בביצית המופרית שלהם. העובדה שלזוג המסוים לא נמצא קשר גנטי יוצרת קושי מסוג אחר. חוסר הוודאות כעת מתפשט לעשרות זוגות שטופלו או ממתינים להחזרת עוברים מהמעבדה והשבר באמון המטופלים מחייב מענה".

לדבריו של פרופ' סיגל, בכל מקרה, אירועים מורכבים כאלה לא צריכים להיפתר בבית משפט. "חוק זכויות החולה, חוק החולה הנוטה למות, חוק מידע גנטי ועוד הכירו בחשיבות של וועדות אתיקה לפיתרון מקרים קשים של חיים ומוות. חייבים לעשות בזה שימוש במקרה המורכב הזה".

ההשפעות הישירות של המקרה על מערכת הבריאות בישראל

וכאן אנחנו מגיעים לנושא הפונדקאות שההחלטה הסופית בבית המשפט כשתגיע, אם תגיע, יכולה למוטט את הקרקע מתחת לפרוצדורה המאוד נפוצה הזו, ויש מי, כמו פרופ' בר אילן, שטוענים כי זו הזדמנות לערער על הפונדקאות הממוסחרת ולהוציא אותה מחוץ לחוק.

פונדקאות להט"ב. אילוסטרציה.. shutterstock, ShutterStock
השלכות על פונדקאות בארץ? אישה בהיריון/ShutterStock, shutterstock

"הפונדקאות הממוסחרת, לטעמי, היא לא מוסרית כלפי מרבית הנשים והיא גם לא מוסרית כלפי הילדים. אפשר לעשות את זה אחרת. זה שמשלמים לאישה כסף ומוחקים את הזהות שלה (שני האלמנטים קיימים בחוק הישראלי) - שני האלמנטים האלה הם בלתי מוסריים", אומר פרופ' בר אילן.

עם זאת, הוא מסייג את דבריו ומבהיר כי "יש מקרים שאנשים מתקשים ללדת ילדים ויש נשים שמוכנות להיות בהריון אין בזה דבר שלילי, אבל אסור למחוק את הזהות שלהן ולהעלים את האישה כמו שנעשה במדינות עניות ברוב המקרים, כי לא נוח לשמור על קשר רגשי או מחייב עם האישה, בעוד שקל להשיג ילד בכסף ולשכוח מה"יצרן" שלו, כאילו היה סחורה שמזמינים בחו"ל.

בארץ הפונדקאיות הישראליות הן אזרחיות וזכאיות לבטוח בריאות וסל רווחה מכובד, אבל בכל מיני מקומות אחרים בעולם הנשים הן אומללות וזקוקות לכסף ולהריונות האלה יש השפעות בריאותיות על האימהות האלה שיכולות להיות במדינות עולם שלישי ללא גישה לסיוע רפואי. החוק שמעלים את זהות האם היולדת הוא חטא על פשע. למה שוללים מהילד את הידיעה של האישה שילדה אותו. זו החפצה של האישה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully