זאת חוויה טראומטית עבור הורים. איך ממשיכים הלאה?

חודש אוקטובר הוא חודש המודעות לאובדן היריון, לידה שקטה ואובדן תינוקות רכים. רק לפני שנים אחדות הושוו זכויותיה הסוציאליות של יולדת בלידה שקטה ליולדת "רגילה", ונדמה שיש עוד דרך ארוכה עד שזוגות שחוו אובדן במהלך ההיריון או בסיומו יקבלו את ההכרה לה הם זקוקים כל כך. להכרה הזו יש משמעות עמוקה עבורם, ובלעדיה הם עלולים להרגיש בדידות גדולה, להתמודד עם אבל קשה, ועם הרגשה שאין מי שמבין את כאבם.

חשוב לדעת כי הפלה ולידה שקטה הן אובדן לכל דבר ועניין. בני הזוג אמנם לא הספיקו להכיר את התינוק ולגדל אותו, אבל הם הפכו להורים ברגע שהתחיל ההיריון. הם דמיינו את הילד, היו להם חלומות ושאיפות עבורו, הם חשבו על שמות. האם זו בת, ואולי בן? איך נגדל אותו? מסע ההורות כבר התחיל, וברגע אחד אבד הילד המוחשי ואבדה גם הפנטזיה. במקרים רבים האובדן איננו צפוי, לזוג אין הזדמנות להיערך נפשית לקראתו, והלידה השקטה הופכת לקשה עוד יותר ואף טראומטית.

הפלה עלולה להתרחש בשלבים הראשונים של ההיריון, וגם בשלבים מתקדמים יותר - לפעמים באופן טבעי, ולפעמים בעקבות ממצאים רפואיים. בחלק מהמקרים ההורים נדרשים לקבל החלטה קשה וכואבת לגבי המשך ההיריון, החלטה שמביאה איתה פעמים רבות גם רגשות אשם וחרטה. בכל המקרים האלה חווים ההורים אובדן. כל מקרה שונה מהאחר, והמשותף לכולם הוא האבל של ההורים על הילד שלא הספיקו להכיר.

כשמדובר בלידה שקטה או בהפלה אין טקסים מסודרים ומנהגים מובנים (כמו שבעה למשל), וחוסר ההכרה מקשה על ההתמודדות. זוגות שחווים לידה שקטה בוחרים לפעמים לקיים טקס קבורה או לציין את האובדן בדרך המתאימה להם. למרות שאין נוהל מקובל, כל זוג יכול להחליט עם עצמו מה נכון לו, ולמצוא את הדרך לעבד את האובדן. אפשר לשבת בבית מספר ימים ולהיות עם המשפחה, להדליק נר זיכרון, לקיים טקס כלשהו או להכין אלבום הנצחה עם מזכרות מההיריון. אין דרך אחת נכונה, אבל חשוב שכל זוג ימצא את מה שנכון לו ויחליט כמה מקום הוא רוצה לתת לאובדן, ואיך. חלק גדול מהקושי הוא שאין לאובדן הזה מקום.

האובדן שחווים האבות בעקבות לידה שקטה לא תמיד זוכה להכרה. בניגוד לנשים, האובדן של הגברים לא כרוך בהחלמה פיזית ובחופשת לידה, והם מצופים להגיע למחרת לעבודה ולהמשיך בשגרת חייהם כאילו לא קרה דבר. בעוד האובדן של האישה ניכר לעין וזוכה להתייחסות בכל מקום, לטוב ולרע, הכאב של הגבר נותר שקוף. כחברה, חשוב שנשים לב לכך וניתן מקום והכרה גם לכאב שלו.

לכל אחד מבני הזוג יש פרספקטיבה שונה וכאב שונה, ולכן גם ההתמודדות שונה. הבדלים אלו עלולים להרחיק בין שני בני הזוג ולהקשות עליהם לתמוך זה בזו. במקרים כאלה טיפול זוגי עשוי לעזור ולסייע לשני בני הזוג לשמש מערכת תמיכה אחד של השני ולשמור על קרבה.

למרות החשש לחזור למקום העבודה בו החיים ממשיכים כאילו כלום לא קרה, לפעמים יש הקלה מסוימת באפשרות לשים לרגע את האובדן בצד. עם זאת, הסביבה עלולה להגיב במבוכה, ורוב האנשים לא יודעים איך להגיב ומה להגיד. כדאי לתווך לסביבה את הקושי ולהגיד מה אני צריכה: "עברתי תקופה לא פשוטה, עדיין קשה לי", או - "אני בסדר, אני במקום יותר טוב". גם אם התגובות לא עונות על הציפיות שלנו ואפילו מרגיזות, חשוב להבין שזה קורה לרוב ממבוכה וחוסר יידע, ואפשר לדבר על הדברים ולהסביר באופן ישיר וכן מה נכון לי ומה פחות.

זוגות שחוו הפלה או לידה שקטה, פעמים רבות ישמעו משפטים כמו: "זה לא נורא, את תהיי שוב בהיריון", "טוב שזה קרה בשלב הזה ולא בשלב אחר", או - "כבר עבר המון זמן, אתם עדיין בזה?" לרוב, המשפטים האלה נאמרים מתוך רצון לנחם או כדי להרחיק את הסיטואציה, שמעמתת אותנו עם תחושות של פחד וחוסר שליטה. אך משפטים כאלה רומזים שבעצם לא קרה משהו נורא, כשבפועל מדובר באבל אמיתי ובאובדן כואב עבור בני הזוג.

כדי לתמוך בשעה הקשה הזו, אפשר לומר - "זה באמת קשה, זה באמת כואב". "את רוצה שנדבר על זה? אתה מעדיף שלא נדבר על זה?" לשאול מה אותו אדם צריך באותו הרגע. לא להעביר ביקורת ולא לנסות להקטין את הכאב. לכבד את התחושות שלהם, להבין שזה טבעי שאדם יתאבל על האובדן, להיות שם, לא להתרחק, וגם לא לתת עצות. במרבית המקרים, זוגות שחוו הפלה או לידה שקטה מוצאים עם הזמן את הדרך לעבד את האובדן ולחיות לצידו. חלקם בוחרים להתמקד בילד או בילדים שכבר נמצאים, חלקם מתמקדים בחיזוק הזוגיות, ורובם מתאוששים, מתחזקים וממשיכים לצעוד קדימה במסע ההורות.

אם חוויתם הפלה או אובדן הריון ואתם מרגישים שאתם זקוקים לתמיכה, ניתן לפנות למרכז אלה לסיוע בטיפול פרטני, זוגי או משפחתי. באתר או בטלפון 03-6910921