גם אתם הייתם עסוקים בעיקר באכילה לאורך כל ימי החגים? ובכן, מסתבר שיש חלון זמנים של אכילה שדווקא יכול להועיל לכם לבריאות. מחקר חדש מצביע על כך שעשוי להיות חלון זמן אידיאלי בו מומלץ לאכול במהלך היום. אכילה בשעות מוקדמות יותר יחסית עשויה להועיל לירידה במשקל, ושמירה על ארוחות בתוך טווח זמן של 10 שעות יכולה לשפר את רמות הסוכר והכולסטרול בדם, כך על פי שני מחקרים קטנים שפורסמו בכתב העת Cell Metabolism.
המחקר הראשון מצא כי אכילה בלוח זמנים מאוחר יותר גרמה לאנשים להיות רעבים יותר במשך 24 שעות מאשר כאשר צרכו את אותן ארוחות מוקדם יותר ביום. אכילה מאוחרת גם הובילה את משתתפי המחקר לשרוף קלוריות בקצב איטי יותר, ונראה היה שרקמת השומן שלהם אוגרת יותר קלוריות כאשר אכלו מאוחר יותר. בסך הכל, המחקר מצביע על כך שאכילה מאוחרת יכולה להגביר את הסיכון להשמנה.
המחקר השני, שנעשה בקרב קבוצת כבאים, מצא כי צריכת ארוחות בתוך חלון של 10 שעות כיווצה את חלקיקי ה"כולסטרול הרע" - מה שמצביע על הפחתה פוטנציאלית בגורמי הסיכון למחלות לב. חלון האכילה הזה גם שיפר את לחץ הדם ורמות הסוכר בדם בקרב כבאים עם מצבים בריאותיים כמו סוכרת, לחץ דם גבוה וכולסטרול גבוה.
שני המחקרים מוסיפים לראיות קיימות לכך שייתכן שיש זמנים אופטימליים להתחיל ולהפסיק לאכול, לדברי פרופסור קורטני פיטרסון, מומחית למדעי התזונה באוניברסיטת אלבמה בברמינגהם שלא הייתה מעורבת באף אחד מהמחקרים והתראיינה לאתר NBC news. "יש לך את השעון הביולוגי הפנימי שהופך אותך לטוב יותר בעשיית דברים שונים בשעות שונות של היום. נראה שהזמן הטוב ביותר לחילוף החומרים אצל רוב האנשים הוא עד שעות הבוקר המאוחרות", אמרה פיטרסון.
סאצ'ידננדה פנדה, מחבר שותף למחקר הכבאים ופרופסור במכון סאלק, אמר כי נראה שחלון של 10 שעות הוא המוצלח ביותר, מכיוון שקשה לשמור על ההגבלה החמורה יותר המאפיינת דיאטות צום לסירוגין. "כשאנחנו חושבים על שש או שמונה שעות, אנחנו עשויים לראות תועלת, אבל אנשים עלולים לא להצליח בזה במשך זמן רב", אמר.
אכילה מאוחרת עלולה לגרום עלייה במשקל
הראשון מבין שני המחקרים החדשים כלל 16 אנשים שסבלו מעודף משקל או השמנת יתר. הם ניסו שני משטרי אכילה שונים במשך יום אחד כל אחד. ראשית, חלק מהמשתתפים החלו לאכול שעה לאחר זמן ההשכמה הטבעי שלהם, בעוד השאר המתינו להתחיל לאכול עד כחמש שעות לאחר היקיצה. ואז שתי הקבוצות החליפו לוחות זמנים במועד מאוחר יותר. הארוחות שכולן צרכו היו זהות וכמות הקלוריות והחומרים התזונתיים הייתה עקבית בשני לוחות הזמנים.
החוקרים מדדו את רמות ההורמונים של המשתתפים ומצאו כי אכילה מאוחרת הורידה את רמות הלפטין - הורמון שעוזר לאנשים להרגיש שובע - ב-16 אחוזים בממוצע. אכילה מאוחרת גם הכפילה את הסיכוי לכך שאנשים הרגישו רעבים (אנשים דיווחו בעצמם על רמת התיאבון שלהם ב-18 פעמים במהלך היום).
בנוסף, החוקרים מצאו שלמי שאכל מאוחר הייתה תשוקה מוגברת למזון עמילני ומלוח, כמו גם לבשר, מוצרי חלב וירקות. החוקרים טוענים שזה יכול להיות בגלל שאנשים משתוקקים למזון עתיר אנרגיה כשהם רעבים יותר. המחקר מצא גם שינויים עקביים ברקמת השומן הקשורים למשטר האכילה המאוחרת, מה שמצביע על סבירות מוגברת לבניית תאי שומן חדשים וירידה בסיכוי לשריפת שומן.
לבסוף, התוצאות הראו שמי שאכל מאוחר יותר שרף בערך 60 פחות קלוריות מאשר אלה שאכלו מוקדם ביום, אם כי החוקרים אמרו שזה "שווה ערך לאכילת חצי תפוח נוסף ביום, אז זה לא כל כך שינוי".
"הגוף שלך מעבד קלוריות בצורה שונה כשאתה אוכל מאוחר ביום. הוא מטה את הסקאלה לטובת עלייה במשקל ועלייה בשומן", אמרו החוקרים, "מהמחקר הזה, אנחנו יכולים לקבל המלצות די ברורות שאנשים לא צריכים לדלג על ארוחת בוקר."
חלון אכילה של 10 שעות יכול להפחית את גורמי הסיכון למחלות לב
במחקר השני, 137 כבאים בסן דייגו, קליפורניה, הקפידו על תזונה ים תיכונית עשירה בפירות, ירקות, דגים ושמן זית במשך 12 שבועות. 70 כבאים אכלו את ארוחותיהם בתוך חלון של 10 שעות, בעוד השאר בדרך כלל אכלו יותר מ-13 שעות.
הכבאים תיעדו את ארוחותיהם באפליקציה וענדו מכשירים לבישים כדי לעזור לחוקרים לעקוב אחר רמות הסוכר בדמם. רוב המשתתפים בקבוצה של 10 שעות אכלו בין השעות 8 או 9 בבוקר ל-6 או 7 בערב. (למרות שהם סטו מדי פעם מחוץ לחלון, והמשיכו לפרק זמן של 11 או 12 שעות).
בקרב כבאים בריאים, אכילה מוגבלת בזמן הראתה "השפעות חיוביות שאמורות לגרום לפחות רובד בנוי בעורקים ופחות מחלות לב וכלי דם", אמרה פיטרסון. גם הכבאים באותה קבוצה דיווחו על שיפור באיכות החיים. בקרב כבאים עם גורמי סיכון קיימים למחלות לב, אכילה מוגבלת בזמן הורידה את לחץ הדם ורמות הסוכר בדם. "היו הרבה רמזים לכך שאכילה מוגבלת בזמן משפרת את בקרת הסוכר בדם ואת לחץ הדם, אבל זה המחקר הראשון שבאמת בודק זאת בקנה מידה גדול אצל אנשים שעושים עבודה במשמרות", אמרה פיטרסון.
פנדה אמר שמחקר עבר בבעלי חיים הראה שבתקופות של צום, "איברים מקבלים קצת מנוחה מעיכול מזון כדי שיוכלו להפנות את האנרגיה שלהם לתיקון תאים". נראה שתקופת צום גם מאפשרת פירוק של רעלים שנבנו, אמר פנדה. ופיטרסון הוסיפה שבמהלך צום, הגוף יכול להיפטר מהנתרן, שבתורו מוריד את לחץ הדם. הוא הוסיף כי לא יופתע אם נראה בסופו של דבר המלצות לאומיות לגבי אכילת חלונות או זמני ארוחות בחמש עד 10 השנים הבאות בארה"ב.