אלישיה סילברסטון חולקת מיטה עם בנה בן ה-11. האם זה סביר?

כשזה נוגע להורות הגישה שלנו היא תמיד - שכל אחד יעשה מה שמרגיש לו נכון עבורו ועבור הילד שלו, אבל סערת הרשת הקטנה שחוללה כוכבת "קלולס", שלחה אותנו לחקור איך שינה משותפת משפיעה על הילדים שלנו. הנה התשובות של ד"ר ניבה דולב

29/07/2022
אלישיה סילברסטון, אפריל 2018. GettyImages
לא קלולס בכלל. אלישיה סילברסטון(צילום: GettyImages)

אלישיה סילברסטון אמרה לפני כמה ימים שהיא עדיין ישנה יחד עם בנה בן ה-11, ביר בלו. כוכבת "קלולס" אמרה בפודקאסט של אלן פישר שהיא ובנה ביר ישנו יחד כשהיה תינוק - וממשיכים לעשות זאת."אני אהיה בצרות שאמרתי את זה, אבל לא ממש אכפת לי", הוסיפה. החשיפה הזו, כמו אמירות אחרות של סילברסטון בנושא הורות, הציתה סערת רשת קטנה, ושלחה אותנו לחקור האם זה סביר לחלוק מיטה עם ילד בן 11?

זה לא הגנים: אלישה סילברסטון חשפה את סוד הנעורים שלה

שאלנו את ד"ר ניבה דולב - חוקרת ומרצה באקדמית כנרת בתחום המיומנויות האישיות, הרגשיות והחברתיות, ועוסקת בפיתוחן בעולמות ההורות והחינוך - מה הרווחים של שינה משותפת ומה המחירים. הנה התשובות שלה.

האם זו טעות לישון עם ילד במיטה?

הורות היא דבר אישי מאוד ואני מאמינה שכל אחד צריך לעשות מה שמרגיש לו נכון, עבורו ועבור הילדים שלו. יחד עם זאת, זאת הזדמנות לדבר על שינה לבחון זוויות שונות של הנושא.

כשמדובר בתינוקות קטנים, שינה משותפת באותו חדר מומלצת, לפחות בחודשים הראשונים לחיים, בין השאר מסיבות בטיחותיות, כדי שניתן יהיה לשמוע מה קורה עם התינוק ולמנוע אסונות. עם זאת, ההמלצה היא לשינה בעריסה. שינה באותה מיטה, מאידך, דווקא לא מומלצת בגלל הסיכונים האפשריים לתינוק, בעיקר לחנק על ידי ההורה או נפילה מהמיטה.

עוד בוואלה!

רוב ההורים נוטים לפספס את נורת האזהרה החשובה הזו

לכתבה המלאה

כמובן שכשמדובר בגיל מבוגר יותר הסיכון הזה פחות רלוונטי, אם כי הטיעון של הפרעה לשינה, של ההורה או של הילד תקפה בכל הגילאים. ילדים מתגלגלים, מתנועעים, מדברים מתוך שינה או דוחקים את ההורים ממקומם. אז הפרמטר השני הוא האם נוח להורה ולילד לישון יחד ואין הפרעות לשינה. כי שינה היא כידוע דבר חשוב לילדים והורים כאחד.

האם המגע הקרוב הזה בלילה תורם לילדים?

מגע הוא אכן מרכיב חשוב בהוויה האנושית. קודם כל, מגע חשוב להתפתחות תינוקות. הוא תורם להתקשרות בטוחה והתפתחות רגשית אבל גם להתפתחות קוגניטיבית טובה יותר. לכן מומלץ להורים להחזיק תינוקות בידיים, להאכיל אותם כשהם צמודים לגוף ההורה ואף לשים אותם ישירות על גופם, מה שנקרא skin to skin. עמותת חיבוק ראשון פועלת בדיוק מסיבה זו - כדי לספק מגע לתינוקות הנמצאים בבתי חולים.

גם לילדים גדולים יותר, ואף למבוגרים, מגע חשוב ואף קריטי. מגע גורם לחיבור ותחושת שייכות. חיבוקים ממושכים, למשל, גורמים למוח להפריש אוקסיטוצין, אחד מהורמוני האושר. האמריקאים אף קוראים לחיבוק כזה חיבוק אוקסיטוצין. אבל מעבר למגע, נוכחות של אנשים אחרים קריטית לאדם, בדיבור, בשיח, במבט ובהכרה. אנשים הסובלים מבדידות כרונית נפגעים בריאותית, קוגניטיבית ורגשית . הבדידות אף הוגדרה כמחלה של התקופה ולראיה, באנגליה בלבד זוהו 9 מיליון אנשים בודדים ומונתה שרה לענייני בדידות. אז ברור שכהורים כולנו רוצם שילדינו יחושו אהובים, עטופים ומחוברים.

בניית תחושת שייכות וחיבור אצל ילדים יכולה להיעשות בדרכים רבות, שהשינה היא רק אחת מהן. חום ואהבה באה לידי ביטוי בנוכחות ההורית ומעורבות בחיי הילד, בפניות, בשיחות משמעותיות, במשחק משותף, בזמינות לעזרה ותמיכה, וברגישות לצרכים הייחודיים של הילד, כי לא כולם צריכים מההורים את אותו הדבר. גם הורים עסוקים יכולים לספק את אותם הדברים, בזמן בו הם כן נמצאים בבית, ביצירת הזדמנויות מותאמות אישית כמו לצאת לצהרים עם הילד בזמן העבודה, לקבוע פעילויות משותפות, לכתוב הודעות מעודדות, לשאול שאלות ולהתעניין, ולהיות בנוכחות מלאה כשאנחנו כן עם ילדינו פיזית. ובכל זאת יש הורים הרואים בלילה, ובשינה המשותפת, חלק חשוב מהחום והשייכות.

האם שינה משותפת עלולה להזיק לילדים?

כאמור, כל הורה צריך לעשות מה שהוא מאמין שנכון עבורו ועבור הילדים שלו. מומחי התפתחות גם אומרים שאין בזה נזק, במיוחד אם כל הצדדים ישנים היטב. עם זאת, חשוב להיות במודעות לתהליך שקרה וקורה ולהשפעות שלו.

השאלה הראשונה שיש לשאול היא מי הוא זה שהוביל את המהלך? מי רוצה יותר - ההורה או הילד? סביר להניח שהתשובה הראשונית תהיה - שנינו. אבל בחינה עמוקה צריכה לברר מה כל אחד רוצה ומפיק מהשינה המשותפת. האם ההורה רוצה בה כי הוא או היא מרגישים שאין להם מספיק זמן במהלך היום? כי הם מרגישים שהיו רוצים להיות כמה שיותר יחד וקשה להם להיפרד? האם הם מנסים לפצות על משהו אחר? האם זה מוסכם באותה מידה על שני ההורים? עלול להפריע לזוגיות? ואם מדובר בהורה יחיד, האם יש לכך קשר? ומה יקרה מקרה של זוגיות?

ולגבי הילד, למה הוא מרגיש צורך לישון עם ההורה (או ההורים)? האם זה פשוט כיף או הרגל או הוא חושש ממשהו? קשה לו להיות לבד? מחובר מאוד להורים? ואם זה כך ויש משהו נוסף, האם זה הפתרון הנכון עבורו או עבורה? ולמה ההורה בוחר להיענות לכך, הרי הוא לא נענה לכל בקשה או רצון של הילד? ומה המחירים האפשריים של השינה המשותפת לילד?

האם שינה משותפת פוגעת בעצמאות של הילדים שלנו?

הסייג המרכזי הוא אכן השאלה של העצמאות מול התלות. כי אין מקרה של ילד שבא לישון מידי פעם במיטת ההורה כי הרעמים מרעימים או שמתחשק לו (או להורים) חום, מה שהורים קוראים לפעמם "להסניף אותם", דומה למקרה בו כבר מתרגלים ואי אפשר לישון אחד בלי השני.

צריך לזכור כי במקביל לחום ואהבה, ילדים צריכים גם לפתח עצמאות. ולשם כך הם צריכים נפרדות מההורה. השאלה שהורה שישן עם ילדים צריך לשאול את עצמו: האם מעבר לשינה הילד או הילדה עצמאיים? האם הם מתנהלים בנפרד מההורה או שהקשר איתו קרוב וסימביוטי גם בתחומים אחרים? האם קשה לו להיפרד ולישון אצל חברים? מעדיף להיות בבית על פני בילויים עם חברים או אנשים מחוץ למשפחה?

ומה יקרה עם ההורה יחליט שכבר לא מתאים, ושהילד או הילדה צריכים להתחיל לישון לבד? האם זה יהיה קשה? בלתי אפשרי? ואיך ירגיש ההורה אם הילד או הילדה יחליטו בעצמו לעבור לחדר משלו? אז כמו בכל דבר בהורות, חשובה המודעות העמוקה יותר וחשיבה של מה נכון, ומה הסיבות ומה התוצאות האפשריות וההשפעות קצרות וארוכות הטווח ואז להחליט מה שנכון לנו.

ניבה דולב היא חוקרת ומרצה באקדמית כנרת בתחום המיומנויות האישיות, הרגשיות והחברתיות, ועוסקת בפיתוחן בעולמות ההורות והחינוך

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully