מירב סרור, בת 51 מרמת גן, בזוגיות, אימא לשלוש בנות, שאובחנה לפני חמש שנים עם סרטן שד מסוג HER2. מירב אובחנה עם סרטן שד מקומי וטופלה בניתוח, כימותרפיה והקרנות ולאחריהם הבדיקות הראו שאין עדות למחלה. אולם, למרבה הצער, לפני כשנתיים, כשחזרה לחייה הרגילים, התגלה שהסרטן חזר. מירב אובחנה בשלב 4 של המחלה עם גרורות בכל הגוף בעצמות ובראש. "הגוף שלי אמר 'חשבת שהבראת אבל התבלבלת'".
"שלוש שנים אחרי הגילוי הראשון של הסרטן התחילו לי כאבי ראש חזקים בלי יכולת לישון, הופיעה פזילה, וזה הפך לבלתי נסבל", מספרת מירב. "הגעתי לפרופ' רוני גמזו שאשפז אותי. עשו לי בדיקות וגילו שהסרטן חזר לי במלוא העוצמה. בבדיקת PET-CT המשמשת לאבחון גידולים סרטניים ראו שהסרטן נמצא בכל מקום בגוף, בעצמות באגן, בכבד, בראש".
סרטן שד הוא הגידול הממאיר השכיח ביותר בקרב נשים, ומדי שנה מאובחנות בישראל כ- 5,000 נשים עם המחלה. כמו בסוגי סרטן רבים, גם במקרה הזה לאבחון מוקדם יש ייתרון משמעותי וככל שהמחלה מתגלה בשלב מוקדם יותר, כך סיכויי הריפוי של החולה גדולים יותר, וברוב המקרים עומדים על יותר מ-90 אחוזים.
יחד עם זאת, מדי שנה כ-5 אחוזים מהחולות עם סרטן שד מאובחנות בשלב מחלה מתקדם, שלב בו הגידול התפשט בגוף ושלח גרורות לאיברים נוספים. בנוסף, חלק מהנשים שאובחנו עם המחלה בשלב מוקדם וקיבלו טיפול, עלולות לסבול מחזרה של הסרטן בשלב גרורתי בעתיד. למרבה הצער, במצב של מחלה מתקדמת לא ניתן להביא את המטופלת לריפוי מלא, והטיפול עצמו מתמקדת בהארכת חייה של החולה תוך ניסיון לשמור גם על איכות החיים.
חשוב להבין כי סרטן השד אינו מחלה אחת והטיפול משתנה על פי סוג המחלה של מטופלת. המאפיינים הביולוגיים של כל גידול הם שונים והבנה מעמיקה של הפרופיל הגנומי אצל כל חולה יכולה לסייע להתאים עבורה טיפול מדויק יותר.
חלוקה ל-3 קבוצות של חולות
נהוג לחלק את סרטן השד לשלושה סוגים: הראשון הוא סרטן שד הורמונלי והוא הסוג הכי שכיח. כ-70% מהחולות יאובחנו עם סוג זה של המחלה והחולות יקבלו טיפול בתרופות אנטי הורמונליות. השני ומהווה כ-25% מהחולות הוא סרטן שד עם ביטוי יתר של חלבון שנקרא HER2. זה חלבון שנמצא על קרום התא והוא הופך את סרטן השד להרבה יותר ממאיר והרבה פחות רגיש לטיפולים. במקרה הזה טיפול כימותרפי הוא פחות יעיל עבור קבוצת החולות הזו. השלישי הוא סרטן מסוג "טריפל נגטיב" - חולות שלגידול שלהן אין הורמונים ואין ביטוי של HER2 ובמקרים האלו נותנים רק טיפול בכימותרפיה.
זיהוי הקולטן HER2 אפשר לפני שני עשורים לפתח את הטיפול הביולוגי הראשון לסוג זה של המחלה. בשנים האחרונות עולם המדע והרפואה השתפר ופותחה קבוצת טיפולים חדשה ויעילה עבור חולות עם HER2המבוססות על "נוגדן מוצמד לכימותרפיה". אלו תרופות בעלות מנגנון פעולה ייחודי. למעשה, הטיפול פועל באופן דומה ל"טיל מונחה מטרה". התרופה מורכבת מנוגדן שנושא על עצמו את החומר הכימי הפעיל ומשתחרר בגוף רק בסביבת הגידול עצמו. בכך, ריכוז גדול של התרופה מגיע לגידול הסרטני ולא פוגע בתאים הבריאים. התרופות האלו הצליחו לעכב את התקדמות המחלה ואפילו להגדיל את שיעורי ההישרדות של החולות ולהוביל למהפכה אמיתית בטיפול בקבוצת החולות הזו.
"הייתי על סף מוות"
מירב הייתה מאושפזת בבית החולים כשלושה שבועות והייתה ממש על סף קריסת מערכות. הרופאים לא היו בטוחים שהיא תשרוד את הלילה. "היו ימים שהייתי תלויה בין חיים למות ולא ידעו אם אעבור את היום", היא מספרת. "נתנו לי כמויות גדולות של כימותרפיה, הקרנות ותרופות ביולוגיות. הרופא שלי אמר שנשאר רק להתפלל. אחרי שלושה שבועות השתחררתי ונכנסתי למסלול של טיפולים קבועים".
הצוות הרפואי החליט לנסות לתת לה טיפול תרופתי ל-HER2 ומצבה של מירב השתפר באופן משמעותי. במרץ 2021 התרופה הפסיקה להועיל ותוצאות בדיקת PET-CT הראו החמרה במחלה ומוקדים חדשים של הגידולים. מירב החליפה טיפול לתרופה אחרת ושוב המחלה נמצאת בנסיגה. "נכון להיום אני ברמסיה", מספרת מירב, "מבחינתי אני מרגישה בריאה, אבל הרפואה לא מסכימה איתי. הבדיקות האחרונות מאפריל הראו תוצאות טובות. כול פעם מחדש אני מאמינה שיהיה בסדר ואני אנצח את המחלה למרות הכול ".
מירב סרור לוקחת חלק בפעילות של עמותת "גמאני" שמקיימת מפגשים חברתיים, הרצאות, ימי כיף, סדנאות וטיולים לחברותיה בכל רחבי הארץ. בנוסף, העמותה מפעילה קבוצת פייסבוק סגורה לנשים שחלו בסרטן השד. להצטרפות לחצו כאן