איך עובדים החיסונים נגד אבעבועות הקוף ומי צריך לקבל אותם?

ארגון הבריאות העולמי הכריז בסוף השבוע האחרון על מצב חירום עולמי בשל התפשטות נגיף אבעבועות הקוף. לפי הנתונים של הארגון יותר מ-16 אלף מקרים דווחו עד כה ב-75 מדינות מסביב לעולם. חמישה מקרי מוות נרשמו בסך הכל כתוצאה מההתפרצות ופה בישראל אובחנו עד כה 114 מטופלים עם אבעבועות הקוף. בעקבות ההכרזה צפוי להגיע היום (רביעי) משלוח של אלפי חיסונים נגד אבעבועות הקוף שינתנו על פי התוויה שנקבעה על ידי משרד הבריאות.

אז למה המחלה התפרצה דווקא עכשיו, איך עובד החיסון ומי נמצא בקבוצות סיכון להידבק ולחלות במחלה?

אבעבועות הקוף היא מחלה נגיפית המתאפיינת בסימנים ראשוניים של חום, חולשה והגדלה של בלוטות לימפה, ולאחר כיום או יומיים מופיעה פריחה שלפוחיתית (בליטות על העור המלאות בנוזל). הפריחה יכולה להיות מקומית או מפושטת בכל הגוף, ומגלידה תוך מספר שבועות. גם הפריחה וגם הגלדים מכילים הרבה נגיפים מדבקים. חשוב לציין שקיים טיפול תרופתי יעיל וחיסון יעיל אך זמינותם העולמית נמוכה.

הנגיף הוא קרוב משפחה של אבעבועות שחורות (ולא קשור לנגיף הגורם לאבעבועות רוח) והוא מוכר משנות החמישים של המאה הקודמת והתגלה לראשונה בקופים (ומכאן שמו). ככל הנראה הנגיף נמצא באוכלוסיית המכרסמים באפריקה ומדי פעם יכול לעבור לבעלי חיים אחרים (או בני אדם) שבאים איתם במגע.

באפריקה ידועים שני זנים של הנגיף, הזן המרכז אפריקאי נחשב יותר קטלני מהזן שבמערב אפריקה. הזן שמתפרץ כרגע בעולם הוא הזן המערב אפריקאי.

קיימות מספר סיבות עיקריות להתפשטות הנוכחית:

הסיבה הראשונה היא ההתחממות הגלובלית הגורמת לחיות לנדוד ולחפש תנאי מחיה אחרים, כמו גם לכניסה של האדם לאזורי המחייה של החיות - מה שגורם ליותר מגע בין בעלי חיים לבני האדם ולכן לעלייה בשכיחות של מעבר הנגיף מחיות לאדם. באופן כללי ניתן לראות בשנים האחרונות יותר ויותר מעברים של אבעבועות הקוף לאנשים באזורים האנדמיים באפריקה.

הסיבה השנייה היא תנועת האנשים ממקום למקום המגבירה את הסיכוי שהתפרצות באפריקה תגיע מחוץ לאפריקה ותתפזר בעולם במהירות.

סיבה שלישית היא הירידה בחסינות האנושית נגד הנגיף. האנושות הפסיקה לחסן כנגד אבעבועות שחורות ב-1980 אחרי שהמחלה הוכרזה כמוכחדת. החיסון נגד אבעבועות השחורות מונע גם את הדבקות באבעבועות הקוף, ולכן כשמרבית האוכלוסיה (הצעירה) אינה מחוסנת יותר, הסיכוי למעבר לאנשים ובין אנשים גדל.

הסיבה הרביעית קשורה לכך שהמחלה יצאה מאפריקה ככל הנראה למסיבה של הקהילה הגאה שכללה הרבה מאוד מגע קרוב בין גברים המקיימים יחסי מין עם גברים. בשל המגע הקרוב ובשל מאפייני הבאים למסיבה (גברים המחליפים פרטנרים לעיתים קרובות) המחלה התפשטה יחסית מהר בקהילה הזו. עד כה למעלה מ-90 אחוזים מהדבקות הם בקהילה הגאה.

המחלה עוברת בעיקר במגע קרוב עם השלפוחיות או עם הגלדים. אומנם לא חייבים יחסי מין על מנת לאפשר מגע קרוב, אבל כל מגע מיני מחייב מגע קרוב. עד כה היו מספר דיווחים על הדבקה טיפתית (קרבה גדולה בין החולה לנדבק) או כתוצאה ממגע בסדינים או בגדים של החולה. עיקר העברה הוא במגע ישיר של עור בעור. כרגע מומלץ לגברים המקיימים יחסים עם גברים להשתמש בקונדום על מנת להקטין את אפשרויות המעבר במגע מיני.

האוכלוסייה שכרגע בסיכון מוגבר להידבק היא האוכלוסיה של הגברים המקיימים יחסי מין עם גברים. כיוון שזו קהילה סגורה שמאופיינת בהרבה מגע קרוב בין האנשים, ושם החלו ההדבקות. לעומת זאת האוכלוסייה בסיכון מוגבר לחלות קשה מהנגיף היא אוכלוסייה שונה לחלוטין, פה מדובר בעיקר בילדים קטנים (מתחת לגיל חמש) נשים בהיריון, קשישים ומדוכאי חיסון.

בשלב זה אין כמעט חפיפה בין הקבוצה בסיכון גבוה להידבק לקבוצה בסיכון לחלות קשה ויתכן שזו אחת הסיבות העיקריות שטרם ראינו תמותה מחוץ לאפריקה בהתפרצות זו. חשוב לזכור שאם ניתן למגיפה להמשיך להתפשט, גדל הסיכוי שהאוכלוסיה בסיכון מוגבר לחלות קשה תדבק גם היא (יש כרגע דיווחים בודדים על ילדים שנדבקו במהלך ההתפרצות).

מצב החירום שעליו הכריז ארגון הבריאות העולמי נועד להגביר את המודעות למחלה, את התיאום בין המדינות על ידי הגברת הניתור ושיתוף הפעולה ואת החשיבות שהארגון רואה בפעילות למניעת המשך ההתפשטות. המטרות ראויות וחשובות, אולם אין להסיק מההצהרה שכולנו הולכים להידבק בנגיף זה ללא פעילות חירום. ההצהרה אינה מציעה לנקוט בפעולות חירום כמו סגירת גבולות והגבלות לאוכלוסייה.

החיסון הוא חיסון מוחלש של נגיף אחר מהמשפחה שכמעט ואינו יכול להשתכפל. החיסון לאבעבועות שחורות היה בעצם נגיף אחר מהמשפחה (אבעבועות הסוס) שהיה החיסון הראשון שניתן לבני אדם ויעילותו הייתה מאוד גבוהה עד שהכחידה לחלוטין את מחלת האבעבועות השחורות. אולם כיוון שמדובר היה בנגיף מהמשפחה הזו, החיסון לעיתים גרם לתופעות לוואי קשות. בעקבות כך הוחלט לפתח חיסון בטוח יותר עם פחות תופעות לוואי על ידי החלשת הנגיף החי. זה החיסון החדש שאותו מביאים לארץ. הוא ניתן בזריקה לעומת הדור הישן של החיסון שניתן על ידי שריטה של העור.

דר' אורן קובילר הוא וירולוג ומרצה בכיר מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב