כל אישה כמעט יכולה לספר את אותו סיפור - כאשר כמה בנות משפחה או חברות מבלות זמן רב ביחד המחזורים שלהם מסתנכרנים ומופיעים באותו הזמן. יתרה מכך, יש גם נשים שיכולות להישבע שיש אישה אחת דומיננטית יותר בחבורה, שנחשבת 'אלפא', ששאר הנשים מסתנכרנות לפי מועד הווסת שלה. אמונה אחרת מאמינה שכמו בעלי רבים אחרים המחזוריות ההורמונלית תלויה במחזוריות של הירח. אז מה מזה הוא אמיתי?
בשנת 1971 פורסם מאמר גדול במגזין Nature שניסה למצוא תשובה לתופעה. על שם כותבת המאמר התופעת נקראת McClintock's effect. המחקר ביסס את תוצאותיו על הסתכלות על 135 סטודנטיות שחיו במעונות של הקולג' יחד. החוקרת רצתה להוכיח שכאשר נשים חיות יחד, זמן תחילת המחזור של שתיים מהן ויותר מתקרב זה לזה, לעומת מה שהיה כמה חודשים קודם לכן. חשוב לציין שהטרמינולוגיה מעט מטעה - אף מחקר מעולם לא הצליח להוכיח שהמחזורים אכן מסתנכרנים, אלא שיום תחילת המחזור מתקרב יותר משהיה.
הגורמים המשוערים לסינכרון המחזורים שהציעה מק'קלינטוק היו הפרשת פרומונים נשיים או מחזוריות הירח. חוקרים אחרים שיערו שהסינכרון יותר סביר בנשים שמתחשבות יותר במה שחושבים עליהם אנשים אחרים, זאת אומרת נשים שיותר זקוקות לאישורים חברתיים. סיבה נוספת שהוצעה טענה שהסנכרון קשור למודעות לכך שהתופעה קיימת (ברגע שנשים שהתופעה הוצגה להן כעובדה קיימת החלו לסנכרן מחזורים).
רבים שניסו להתחקות אחר תוצאות הניסוי של מרתה מק'קלינטוק טענו שהמחקר המקורי מכיל טעויות בתכנון המחקר ובניתוח הסטטיסטי של הנתונים. לדוגמא, מחקר שבוצע על קבוצת נשים גדולה במערב אפריקה לאורך מעל שנתיים לא זיהה שום סינכרון, ובמחקר משותף אמריקני וסיני שעקב אחר 186 נשים בסין שחיו ביחד למשך שנה שלמה לא הצליחו לזהות שום סינכרוניות במועד קבלת המחזור.
בשנת 2013 פורסמה סקירה ספרותית על ידי שני חוקרים בשמות האריס וויצהום שסיכמו כי בשל המחסור בראיות מדעיות של התופעה עלינו להטיל יותר ספק מאשר לקבל את האפשרות שההשערה אכן מתקיימת. או במילים פשוטות - עזבו אתכם, אין דבר כזה.