בשנים האחרונות נערכים המון מחקרים על המיקרוביום, אוכלוסיית חיידקי המעי שלנו, מתוך ההבנה שהוא אחראי על המון מהתפקודים שלנו. מחקר חדש שנערך באוניברסיטת בר-אילן גילה עוד פרט חשוב מאוד על המיקרוביום, והפעם בהקשר של נטילת אנטיביוטיקה. לפי המחקר, יש קשר בין טיפול באנטיביוטיקה ובין ההתנהגות שלנו. כאשר החוקרים חשפו זבובי פירות לאנטיביוטיקה, הם גילו כי הם הציגו התנהגות תוקפנית יותר, וכן עלייה ברמת הפרומונים והקולטנים הקשורים להתנהגות תוקפנית.
תוקפנות היא התנהגות הקיימת אצל רוב בעלי החיים והיא נשלטת הן על ידי גורמים פנימיים, כמו הורמונים, והן על ידי גורמים חיצוניים, כמו גירויים סביבתיים ואינטראקציות חברתיות. קיים ידע מדעי רב אודות מנגנוני התוקפנות בטבע, אולם עד כה חלקה של השפעת המיקרוביום על תוקפנות בהקשר של תקשורת מעי-מוח והתנהגות חברתית לא הובהר במלואו. גם הקשר שבין אנטיביוטיקה להתנהגות תוקפנית בזבובי פירות טרם נחקר.
המחקר, שבוצע על ידי פרופ' עמרי קורן והסטודנטיות מיכל גרינברג ורחל לוין מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן, בחן כיצד שינויים במיקרוביום של זבובי פירות משפיעים על התנהגות תוקפנית ועל המנגנונים הביולוגיים שבבסיסה. הם שיערו ששינויים במיקרוביום ישפיעו על רמת התוקפנות של הזבובים דרך שינויים בביטויים של פרומונים, שהם כימיקלים המופרשים על ידי בעלי חיים ומשפיעים על ההתנהגות של בני מינם הנחשפים אליהם.
כדי לבחון את ההשערה, החוקרים השתמשו בארבע קבוצות של זבובי פירות: קבוצת ביקורת; קבוצה שקיבלה אנטיביוטיקה שגרמה לירידה במגוון החיידקים במעי הזבובים; ושתי קבוצות של זבובים שבקעו לאחר טיפול אנטיביוטי ואז נחשפו לחיידקים - כל קבוצה לזן אחד מסוג לקטובצילוס. מידת התוקפנות של הזבובים נמדדה על ידי מספר האינטראקציות התוקפניות ביניהם באמצעות צילום וידאו וספירה של מיצגי אגרסיביות.
נמצא שזבובים זכרים שקיבלו אנטיביוטיקה, ולכן כמות חיידקי המעיים שלהם הייתה נמוכה, הציגו התנהגות תוקפנית יותר באופן מובהק (150 אחוזים יותר) בהשוואה לזבובים שלא קיבלו טיפול. אצל הזבובים המטופלים באנטיביוטיקה נמצאו גם רמות גבוהות יותר של פרומונים הקשורים לתוקפנות וכן השפעה על הביטוי הגנטי של הקולטנים והמוליכים העצביים המתאימים לפרומונים אלה. מנגד, זבובים שנחשפו לכל אחד משני זני חיידקי לקטובצילוס הציגו ירידה ברמת התוקפנות.
החוקרים הסיקו שלמיקרוביום יש תפקיד בוויסות התוקפנות אצל זבובי הפירות הזכרים, שמתקיים דרך השפעה על רמת הפרומונים ורמת הקולטנים העצביים המעורבים בהתנהגות תוקפנית. ממצא זה מלמד על התקשורת בין המעי ובין המוח ועשוי לתרום להבנת מנגנונים הקשורים לתוקפנות וגם להתנהגויות אחרות.
"תוצאות המחקר הראו שמתן אנטיביוטיקה גרם לזבובים להיות אלימים ותוקפניים יותר כלפי זבובים אחרים וכאשר החזרנו לזבובים את החיידקים שהשמדנו עם האנטיביוטיקה, הזבובים נרגעו", הסביר פרופ' קורן, "גילינו גם כי המנגנון הקשור להשפעה פועל דרך הפרשת פרומונים, הורמונים המופרשים החוצה, כלומר חיידקים מסויימים גורמים לזבובים להפריש פרומונים מסויימים ושינוי חיידקים גורם לשינוי רמות פרומונים, שבין היתר אחראים על משיכה ודחייה".
פרופ' קורן, הוסיף כי "ניתן ללמוד כי לחיידקים יש גם חשיבות בהתנהגות החברתית. אנו ואחרים רואים זאת בזבובים, עכברים (יתפרסם בקרוב) וחיות מודל וחיות בר נוספות. אנו גם רואים שההשפעה שלשלב בחיים בו מתבצע שינוי המיקרוביום יש משמעות וגם שניתן להחזיר את המצב לקדמותו באמצעות פרוביוטיקה מותאמת אישית". חשוב לציין כי כרגע עוד מוקדם מדי להשליך על בני אדם.