מחפשים את החצי שלכם? כך תמצאו זוגיות טובה

"למה? למה אני תמיד מושך/ת אלי את בן הזוג הלא נכון?" אם הייתי מקבל שקל על כל פעם ששמעתי את השאלה הזו, בוורסיה זו או אחרת, כבר היה לי מספיק כסף לחופשה זוגית (קטנה) בארץ.

לפעמים מגיע אדם בשנות השלושים, הארבעים או החמישים לחייו, לפעמים מדובר באדם שמחפש את מה שאנחנו קוראים לו פרק ב', ושואל: "למה אני לא מצליח או מצליחה למצוא את הזוגיות הנכונה?" אז בואו נתחיל באקסיומה: אנחנו תמיד מושכים אלינו זוגיות נכונה לנו. אולי זו לא זוגיות טובה, אולי מדובר בזוגיות שהיא אפילו מאמללת, אך תמיד היא נכונה לנו ולמי שאנחנו.

בדרך כלל מספיק שנעיף מבט אל הבית בו גדלנו בכדי להבין מה מנהל אותנו ואת מערכות היחסים שאנחנו יוצרים בחיינו. כולנו נולדים וגדלים בבתים עם מאפיינים מסוימים. כולנו גם עוברים דברים במהלך החיים המוקדמים שלנו ששורטים ומצלקים אותנו. עם המאפיינים והצלקות הללו אנו יוצאים לחפש את החצי השני שלנו. בדרך כלל אנחנו מוצאים אדם שיכול לעזור לנו לשכפל דפוסי התנהגות של ההורים שלנו או לפתוח מחדש פצעים ישנים שרק רצינו שייעלמו ולא יחזרו שוב.

אנו יוצאים אל העולם למצוא זוגיות כשהמערכת הנפשית שלנו מכוונת להתנהגות דומה לזו שגדלנו עליה. אם מדובר בהתנהגות פוגענית לדוגמא, ברוב המקרים זה מה שנמשוך אלינו במערכת יחסים בוגרת.

אנחנו נוטים להסתכל על העולם במבט רומנטי ולחפש את החצי שישלים אותנו. אך אם החצי שלי נוטה לרצות אנשים שהם לא אני, אז החצי השני שלי יכול להיות אדם תובעני שלא רואה אותי ממטר. ואם החצי שלי נוטה לחשוב שאני לא ראוי כמו שאני, אז אני עלול למשוך אלי בן זוג ביקורתי שייתן לי הרבה בראש. לפעמים, כדי למצוא זוגיות טובה, אנחנו צריכים למצוא דרך לצאת מעצמנו או מדפוסי הזוגיות וההורות עליהם גדלנו, ולא לחפש את החצי המשלים שלנו כמו שאנחנו כרגע.

דפוס של זוגיות הוא ציר כלשהו של התנהגות בו שני בני הזוג נעים בין שני קצוות ומשפיעים האחד על השני. כל אחד מבני הזוג תופס צד קיצוני מנוגד על ציר הדפוס במקום לחיות אי שם בתוך המרחב שבין שני הקצוות.

הנה כמה דפוסים נפוצים של מערכות יחסים זוגיות לא מאוזנות. אם אתם צעירים, חפשו את זו שמפעילה את הוריכם או מאפיינת את ילדותכם. אם אתם מבוגרים, אולי תוכלו למצוא את זה במערכות היחסים שלכם.

1. השתלטות מול ביטול עצמי: במערכות יחסים כאלו צד אחד תופס את המרחב ומוביל את קבלת ההחלטות בבית, ואילו הצד השני יכול לוותר על קולו ועל דעתו. במערכות כאלו הצד שחי בביטול עצמי יכול להרגיש שאין לו מקום לבטא את עצמו ולפתח נטייה לשתוק, לברוח או לצעוק הרבה.

2. ביקורת והאשמה מול ריצוי: כאן צד אחד נוטה לראות את הרע שבצד השני וגם להעיר לו על זה לא מעט. מול ההתנהגות הזו הצד השני מתחיל לרצות את המבקר רק כדי שיפסיק להעביר את הביקורת. בדרך כלל הריצוי לא עובד לאורך זמן כי אדם שנוטה לבקר תמיד ימצא על מה לגלגל את הביקורת שלו.

3. פוגענות מול התכווצות: זוגיות עם אדם שפוגע בנו על בסיס קבוע, אם זה במילים, בשתיקות, בפרצופים, בסנקציות חד צדדיות או משהו אחר, דנה אותנו לחיים של מעין כלא בו אין לנו את החופש לעשות את רצוננו. במערכות כאלו אנו חיים תחת איום בלתי פוסק ומוכנים לוותר על הכל בשביל שהצד השני יתעשת ויפסיק את ההתנהגות הפוגענית כלפינו.

4. היאחזות מול רצון לברוח: אם גדלנו בבית בו חווינו נטישה מצד אחד ההורים (זו לא חייבת להיות נטישה בפועל אלא משהו אותו אנו פירשנו כנטישה) אנחנו יכולים לפתח חרדת נטישה בזוגיות שתגרום לנו להיאחז בכוח בבן הזוג שלנו ולנסות לשלוט בסיטואציות בהן עדיף היה לנו להרפות. התנהגות כזו עלולה לגרום לבן הזוג להישאר בלי אוויר ולרצות לברוח, ובכך לממש את החרדה שלנו.

5. ציפייה למושלמות מול הרמת ידיים: אם גדלנו בבית בו אחד ההורים לא קיבל ציון פחות ממושלם והתנה את אהבתו בהישגים שלנו, נוכל למצוא את עצמנו בזוגיות בה נתקשה לקבל אהבה ללא תנאי. חיים בזוגיות על ציר הדפוס הזה יכולים ליצור מצבים בהם בן הזוג דורש מאתנו דברים שאין לנו איך לתת לו, עד שאנחנו מרימים ידיים ומוותרים על הניסיון לרצות אותו.

לרוב אותו דפוס של זוגיות נוכח בכל מערכות היחסים שלנו. לפעמים אנחנו יכולים לחוות אותו מכובע אחד בזוגיות פרק א' ומהכובע ההפוך בזוגיות פרק ב'.

אם אתם מאלה שמושכים אל עצמם זוגיות לא בריאה או נעימה, או חיים בזוגיות מהסוג הזה, חשוב להבין שהדרך לשינוי עוברת קודם כל במרחב האישי. אם אנחנו מחפשים בחוץ את החצי השני שלנו, מבלי שסידרנו את החצי שלנו, אנו עלולים למצוא את עצמנו במערכת יחסים לא טובה או מזיקה, גם בפרק ב', ג', או ד'.

אנחנו רצים לחפש לעצמנו זוגיות אך הרבה פעמים המנגנונים הפנימיים הסמויים, שמכוונים אותנו ואת הבחירות שלנו, מביאים לנו בני זוג מהסוג שלא עושה לנו טוב ולא מתאים לרצון שלנו להיות בזוגיות טובה. שימת דגש על פעולות במישור הפיזי כמו "לאן כדאי לצאת בשביל לחפש זוגיות?" או "איך כדאי להציג את עצמנו ולדבר?" - לא נותנת מענה למה שנמצא מתחת לפני השטח ומכוון אותנו אל מערכות יחסים שלא נעימות או מזיקות לנו.

לפעמים הדרך הארוכה היא הקצרה ביותר. לפעמים להבין את מערכת ההפעלה שלנו ולחווט מחדש אלמנטים בנו שלא משרתים אותנו יכול להביא אל חיינו את הדבר אותו אנו רוצים.

גילי ויינטראוב הוא מטפל רגשי ויוצר שיטת טיפול זוגי בחצי