נתחיל בצפירת הרגעה, רוב הפעוטות עוברים שלב של בררנות באכילה, הוא מתחיל בדרך כלל בשנה הראשונה ומגיע לשיא בין גיל שנתיים לגיל 6. התופעה תקינה ונפוצה ואפילו יש לה סיבה אבולוציונית - אנחנו מתוכנתים גנטית לאכול רק מזונות מוכרים מהסיבה הפשוטה שאוכל לא מוכר עלול להיות רעיל. הילדים שלנו בתהליך של גדילה והתפתחות, בלוטות הטעם שלהם עוד ישתנו והם עוד ייהנו ממגוון של טעמים כל עוד לא נפריע להם.
גם בנושא האוכל למערכות היחסים שלנו ולקשר שלנו עם הילדים ישנה השפעה. אם נחשוב על זה רגע אחת האינטראקציות הראשונות שלנו עם התינוק היא האכלה (בקבוק או הנקה זה ממש לא משנה), כבר בימים הראשונים לחייו עניין האוכל תופס מקום מרכזי, ברגע שהוא עולה במשקל אנחנו חווים סיפוק והנאה הנה האישור הראשון שאנחנו הורים טובים והתינוק שלנו מתפתח ומשגשג וגם להיפך, כאשר יש קושי או אתגר סביב האוכל והעלייה במשקל החוויה יכולה להיות מאוד קשה עבור הורים צעירים.
לא פעם, דווקא על רקע זה מתפתחות בעיות התנהגות סביב אוכל. הילדים שלנו חכמים, הם קולטים בגיל מאוד צעיר אם אוכל הוא מרכזי, נושא רגיש, הם מבינים מהר מאוד אם זה מפעיל אותנו, ואז כמובן שלא בכוונה, לא במודע ובטח שלא בזדון, הם לומדים שדרך בררנות ומשחקים עם האוכל הם יכולים להשיג רווח ותשומת לב "עוד ביס אחרון בשביל אמא", טובות הנאה "תאכל יפה תקבל קינוח" ודאגה של ההורים "הוא סיים את הבקבוק?"
העצה הבסיסית להורים בכל הקשור לאוכל היא לא לעשות עניין, הרי כאשר הכל תקין ואין בעיה בריאותית תינוק לעולם לא ירעיב את עצמו. לכל תינוק מנגנון פנימי מולד של רעב ושובע שמאותת לו כמה ומתי לאכול. כאשר אנחנו עוקפים את רמזי הגוף המולדים על ידי התעקשות אנו שוחקים את הוויסות העצמי והטבעי שלהם. ברור שכולנו רוצים שהילדים יאכלו ויגדלו חזקים ובריאים בשביל זה כדאי לנו לסמוך עליהם שהם מכירים את גופם.
ולנגזרת הפרקטית: ישנן פעולות שאנחנו יכולים לעשות לפני הארוחה עצמה על מנת לצמצם את הבררנות, למשל לשמור על זמני ארוחה יחסית קבועים וזה אומר להימנע מנשנושים במשך היום ולדאוג שהילד יגיע יחסית רעב לארוחה, כי כשרעבים אוכלים. אפשר לשתף אותו בהכנת האוכל החל מהבחירה מה אוכלים היום ועד להכנה עצמה, לאפשר לגעת במרקמים שונים, לערבב, לתבל, לשפוך, ולהכניס לתנור כשהילד שותף בתהליך המוטיבצה שלו עולה. טיפ נוסף קשור לנראות, גם הילדים בדיוק כמונו אוכלים גם עם העיניים סדרו להם צלחת מעניינת, פרצוף עם הכריך, הנחת העגבניות בצורה מעניינת.
מה עושים?
במקביל, יש לא מעט דברים שאפשר לעשות בזמן הארוחה עצמה:
1. הקפידו עד כמה שניתן, לאכול יחד. תתפלאו כמה הברוקולי מהצלחת של אמא טעים יותר.
2. הקפידו על מנות קטנות. אל תעמיסו צלחות, לפעמים אנחנו שוכחים כמה הקיבה שלהם קטנה, הם לא זקוקים לכמויות אוכל גדולות וכאשר הם לא מסיימים מהצלחת זה עלול להלחיץ ולתסכל.
3. נסו לתת שמות מצחיקים לאוכל. אחרי הכל, "גזר מרוץ" הרבה יותר טעים מגזר רגיל, אבל באותה נשימה הימנעו מהסחות דעת, לא לאכול מול מסך, ולא לדחוף לפה מבלי שרוצה, האוכל ימצא את דרכו לפה גם בלי אווירון.
4. לא להתעקש, לשחד או להיכנס למשא ומתן. בכל הקשור לגופם (פיפי, קקי, אוכל) אנחנו לא יכולים לשלוט בהם. ובואו, אנחנו גם לא רוצים.
חשוב לצין שוב כי בררנות באכילה היא תופעה נפוצה אבל מומלץ לפנות ליעוץ במקרים הבאים:
אם היא מובילה לבעיה בריאותית (ירידה במשקל או חסרים תזונתיים)
אם היא מובילה לעיסוק מוגזם באוכל ולמתיחות משפחתית משמעותית
אם היא מלווה בהפרעות אכילה נוספות כמו אכילת חפצים בלתי אכילים, הקאות, חנק
דנה אמר היא מנתחת התנהגות מוסמכת, MA בחינוך מיוחד, מרצה ומומחית בליווי התא המשפחתי.
אפליקציית Jama הוקמה במטרה לתת מענה לאימהות לתינוקות בגילאי לידה ועד גיל שלוש, ולרכז עבורן תוכן, פעילויות, טיפים ממומחים וסרטונים שילוו אותן לאורך התקופה המאתגרת הזאת. כל התכנים באפליקציה "גדלים" יחד עם התינוק ומותאמים באופן מדויק לשלבי ההתפתחות שלו, כך שהאימהות מקבלות רק את מה שרלוונטי להן ומעניין אותן בכל רגע נתון.
אפליקציית Jama היא ה-מקום של האימהות בישראל לפגוש ולהכיר אימהות נוספות סביבן, וליצור חברויות חדשות ומרגשות במסע המרתק.
חפשו אותנו בגוגל: https://app.jama.co.il/