אם גם לילד שלכם לפעמים בורח בלילה ואתם מודאגים שמא משהו עובר עליו - אתם לא לבד. כ-15 אחוזים מהילדים בני ה-5 סובלים מבעיית הרטבה, ומספרם של הבנים המרטיבים כמעט כפול ממספרן של הבנות.
"הרטבת לילה חד תסמינית קיימת אצל ילדים בלילה בלבד ואין לה תסמינים נוספים הקשורים למערכת השתן. לעומת זאת, הרטבת לילה שאינה חד תסמינית באה לידי ביטוי בהרטבת לילה ובנוסף נלווים לה סימפטומים נוספים אחרים הקשורים למערכת השתן התחתונה כגון - הרטבת יום, תחושת תכיפות, קושי במתן שתן ותסמינים נוספים", מסבירה ד"ר הדסה טרואן, מומחית ברפואת ילדים במרפאת קש"ת של מאוחדת בירושלים ובוגרת הכשרת עמותת גושן לבריאות ורווחת ילדים בקהילה.
האם הרטבה יכולה לעבור גם ללא טיפול?
ד"ר טרואן מסבירה כי הרטבת לילה היא בעיה שכיחה בילדים, ובדרך כלל היא תעבור גם ללא טיפול. בגיל 5 כאמור, 15 אחוזים מהילדים יסבלו מהרטבת לילה ובכל שנה שעוברת לכ-15 אחוזים מהילדים זה יעבור באופן ספונטני, כך שכשאנחנו מגיעים לגיל 12 ומעלה - אנחנו מדברים על כ-2 אחוזים מהאוכלוסייה שנותרו עם בעיית ההרטבה בלילה.
האם הרטבת לילה היא תורשתית?
יש בהחלט מרכיב תורשתי להרטבת לילה. "אם להורה אחד הייתה הרטבת לילה עד גיל מאוחר, אז לילדיו יש סיכוי של 50 אחוזים שגם הם יסבלו ממנה. אם לשני ההורים יש היסטוריה הסיכוי להרטבת לילה אצל הילדים עולה ל-75 אחוזים", מסבירה ד"ר טרואן, "אחת הסיבות שהורים נשאלים במרפאות לטיפול בהרטבות על ההיסטוריה המשפחתית היא מכיוון שיש אלמנט גדול של בושה סביב הרטבת לילה והרבה פעמים ההורים לא ישתפו מיוזמתם את הילד בחוויה האישית שלהם או של אנשים מהמשפחה המורחבת".
היא הוסיפה כי כאשר הילד יודע שגם לאימא וגם לחצי מהדודים הייתה בעיה דומה לזו שהוא סובל ממנה, יש לזה אפקט מרגיע מאוד - זה מבהיר בצורה מאד מוחשית שהעובדה שהילד עדיין מרטיב לא הופכת אותו לילד עם בעיה, שיש קשת של גילים שבהם ילדים מפסיקים להרטיב בלילה ושיש ילדים שמבשילים לאט יותר והם עדיין ילדים תקינים. "כשהילד יודע שגם אבא סבל מהרטבה הוא חווה פחות תחושת כישלון סביב משהו שהוא באמת לא בשליטתו, מרגיש פחות חריג וגם יש לו תקווה שכמו שאצל האבא, האחות או הדודה זה עבר בשלב מסוים, גם אצלו זה צפוי לעבור בסופו של דבר", אמרה.
מתי עולה הצורך בטיפול רפואי במקרה של הרטבת לילה?
על אף שהרוב המוחץ של הילדים יפסיקו להרטיב בלילות מעצמם אם ניתן להם מספיק זמן, עדיין יש מקום לטיפול. "הצורך בטיפול הוא כשההרטבה גורמת לילד או למשפחה למצוקה, כשילד סובל מבושה ותסכול סביב ההרטבה אז יש מקום לנסות ולזרז את התהליך", אמרה ד"ר טרואן. הדבר נכון גם כשההרטבה מונעת מהילד חוויות מתאימות לגילו כמו שינה אצל חברים או יציאה לטיול שנתי. בילדים שכבר הגיעו לגיל ההתבגרות ועדיין מרטיבים - יש צורך בטיפול שכן בגיל הזה הולך ופוחת הסיכוי שההרטבה תעבור מעצמה.
אל תפספס
האם הרטבת לילה צריכה להדליק נורה אדומה בגלל בעיה נפשית מסוימת?
לדברי ד"ר טרואן, ברוב המקרים, אם קיים קושי נפשי אז הוא לרוב דווקא תוצאה של הרטבת הלילה עצמה. כאמור, יש חריגים ויש מקרים בהם ההרטבה תופיע בתגובה לאירוע טראומטי שעבר על הילד אבל לרוב, אם לא מזוהה אירוע כזה ומדובר בילד שמאז הגמילה בעצם לא היה אף פעם יבש בלילות לתקופה ארוכה, אז המטרה בטיפול היא לא לאתר קושי נפשי שגרם להרטבה אלא למנוע התפתחות של קשיים נפשיים כמו חוסר בטחון עצמי ותחושות אשמה על רקע ההרטבה.
האם קיים קשר בין שינה עמוקה להרטבה אצל הילד?
בדרך כלל, אין סיבה אחת להרטבת לילה, אלא היא תולדה של יחסי גומלין בין מספר גורמים, בהם גם שינה עמוקה. במיעוט המקרים יש ילדים שהרטבת הלילה שלהם היא בעצם משנית לבעיה רפואית אחרת, כמו שינה מופרעת על רקע חסימה בדרכי האוויר העליונות. חשוב לאתר ילדים אלה כיון שאצלם יש צורך לטפל בבעיה היסודית.
מדוע ילד מרטיב רק במספר לילות ולא בכל לילה ברציפות?
לא קיים גורם בודד להרטבה אלא מדובר ביחסי גומלין בין גורמים שונים וחלקם משתנים מיום ליום, דוגמא לכך היא הכמות שהילד שותה ומתי במשך היום הוא שותה. "לפעמים רק בעזרת העברת רוב השתייה לשעות הבוקר והימנעות משתיה בשעות לפני ההשכבה, נוכל לעזור לילד להיות יבש בלילה", הסבירה ד"ר טרואן.
איך מטפלים בהרטבה במרפאה ייעודית?
במפגש במרפאה מנסים קודם כל לברר עם הילד והוריו שאכן מדובר בהרטבת לילה בלבד - כלומר, שאין סימפטומים ביום ושהיא איננה משנית לגורם אחר. בתור התחלה עובדים על שינוי ההתנהגותי של העברת רוב השתייה לשעות הבוקר והימנעות משתיה בשעתיים לפני השינה והליכה לשירותים לפני השינה.
"בילדים שהאמצעים ההתנהגותיים לא מביאים לתוצאה הרצויה יש בעצם שני ערוצי טיפול: הראשון הוא טיפול התנהגותי בעזרת פעמון. בטיפול זה 'מאמנים' את הילד להתעורר כשיש לו צורך במתן שתן, מדובר בטיפול הדורש הרבה מוטיבציה ומאמץ ויש לו אחוזי הצלחה יפים, גם אחרי סיום השימוש בפעמון, חלק ניכר מהילדים יישארו יבשים", הסבירה ד"ר טרואן.
הטיפול השני הוא טיפול תרופתי באמצעות תרופה בשם מינרין - התרופה מסייעת לפחות שתן להיווצר במהלך הלילה, לצד זה, חשוב מאוד לא לשתות כשעה לפני נטילת התרופה ועד הבוקר. השימוש בתרופה יעיל אך לא יפתור את הבעיה מהיסוד כי ברגע שמפסיקים ליטול אותה בעיית הרטיבות עלולה לחזור.