יכול להיות שאתן חשות מבוכה כבר מקריאת כותרת המאמר, וזו בדיוק הסיבה שחשוב שתמשיכו לקרוא אותו. נתחיל בעובדה מעניינת - בשפה העברית קיימת המילה פות לאיבר המין הנקבי, אך המילה הזאת אינה שגורה אצל רוב המבוגרים והילדים ולכן ניתנים לו אינספור שמות שנשמעים מתיילדים או פשוט חגים סביב הכינוי האמיתי, בעוד שבנים קטנים מכנים את איבר המין שלהם "בולבול" וחלקם הקטן "פין" ללא כל בעיה. אז מדוע חשוב לקרוא לפות בשמו? סנדי בשרטי קורדובה, מחברת הספר "מידע אמין על מין - איך לדבר עם ילדים ומתבגרים על מין בעידן המסכים" ומנכל"ית משותפת במרכז הישראלי לחינוך מיני "מידע אמין על מין", מסבירה:
שם הוא שייכות
כשנותנים למשהו שם הוא הופך לשלנו. כשלאיבר המין שלנו יש שם לא אחיד ולא ברור כי אמא קוראת לו "פושפוש" ואבא קורא לו "פותי", הגננת קוראת לו "פיפי", זה מבלבל ומרחיק מהשייכות הברורה של הפות. זה הפות של הילדה שלכן. הוא שייך לה בדיוק כמו היד או הראש שלה, היא "מחליטה עליו". אם היא תכנה אותו בשמו, לא יהיה לה ספק לגבי כל אלה. לא תהיה לה תחושה שמשהו שם משונה.
שם הוא ידע וידע הוא כוח
אתן מלמדות את הילדה שלכן על איברי הגוף שלה מרגע היוולדה - "איפה היד של תמרי? תני לי יד", אתן מתלהבות כשהיא מצביעה על הפופיק שלה או כשהיא למדה את שמות האצבעות, אך נבוכות להגיד לה שזה הפות שלה? המסר שעובר אליה מגיל כה צעיר הוא שלכל דבר יש שם, אך יש משהו אחד שמביך או מוזר לאמא כשהיא אומרת אותו. כשאתן נוהגות ככה אתן בעצם אומרות לבתכן: "על זה לא מדברים. זה אסור. זה מוזר. זה מביך. בזה אמא ואבא לא מבינים. על זה - דברי עם מישהו אחר". זה יכול להוביל לחוסר ידע שמתגבר בבגרות, מתי שנושא המין מתחיל לסקרן במיוחד.
כשלמשהו יש שם שמותר להגיד בקול רם - הוא מקבל לגיטימציה
בחנו כעת את עצמכן:
● האם קשה לכן להגיד "טוסיק"?
● האם קשה לכן להגיד "בולבול"?
● האם קשה לכן להגיד "פות"?
אם עניתן: לא - לא - כן, זה הזמן לשאול למה. למה אין לגיטימציה להגיד פות? למה יש לגיטימציה להגיד בולבול? מה המסר שעובר לילדה שלכן מזה שאתן נבוכות להגיד את השם של איבר המין שלה? אם תתייחסו לאיבר המין שלה כמו לכל איבר אחר אז אין איתו שום בעיה. זהו חינוך למיניות בריאה מגיל צעיר, לאהבת הגוף ולשייכות אליו.
שם הוא אמצעי לתקשורת
אם היה שם אחיד לפות של ילדות, הן היו מדברות עליו יותר עם עצמן או איתכן ומפתחות לפות שלהן יחסי חיבה ושייכות. כשהבת שלכן תדע לשיים (לתת שם) את הפות בצורה מהירה יותר וברורה יותר היא תדע גם להגיד לכן אם משהו לא טוב קרה לה שם.
לסיכום, למרות שיתכן שזה לא טבעי לכן, הקפידו לכנות את הפות בשמו, וזכרו כי כשאתן סובבות סביב הכינוי האמיתי אתן יוצרות issue סביב הנושא שעלול בהחלט לעבור גם אל הבנות שלכן.
טיפ להורים: כשאנחנו מלמדים ילדות/ים את שם אברי המין, חשוב ללמד גם של בנים וגם של בנות.
אפליקציית Jama הוקמה במטרה לתת מענה לאימהות לתינוקות בגילאי לידה ועד גיל שלוש, ולרכז עבורן תוכן, פעילויות, טיפים ממומחים וסרטונים שילוו אותן לאורך התקופה המאתגרת הזאת. כל התכנים באפליקציה "גדלים" יחד עם התינוק ומותאמים באופן מדויק לשלבי ההתפתחות שלו, כך שהאימהות מקבלות רק את מה שרלוונטי להן ומעניין אותן בכל רגע נתון.
אפליקציית Jama היא ה-מקום של האימהות בישראל לפגוש ולהכיר אימהות נוספות סביבן, וליצור חברויות חדשות ומרגשות במסע המרתק.
חפשו אותנו בגוגל: https://app.jama.co.il/