קרוב ל-20% מסך כל האנשים בני 65 ומעלה יסבלו מדיכאון בשלב כלשהו בחייהם. על פי הגדרות ספר האבחנות האמריקאי, ה-DSM, רוב רובם של בני הגיל השלישי לא מאובחן ולא מקבל את הטיפול המתאים למשך הזמן הנדרש. הסיכון שנשים בגיל השלישי יסבלו מדיכאון גבוה יותר ביחס לאוכלוסיית הגברים אך יחד עם זאת ישנם גורמי סיכון נוספים שעלולים לגרום לדיכאון. פרטי התקשרות במקרים דחופים והתייעצות בתחתית הכתבה.
גורמי הסיכון לדיכאון בגיל השלישי
ישנם מספר גורמים שעשויים להביא לדיכאון בקרב בני הגיל השלישי:
• מגדר - מבחינה מגדרית הסיכוי שנשים ילקו בדיכאון גבוה יותר ביחס לגברים.
• מודעות לירידה בתפקוד, החמרה של בעיות גופניות והתמודדות עם מצב בריאותי חדש לרבות התמודדות עם מחלה קשה.
• אבל, שכול ובפרט כאשר אדם חווה אובדן של בן זוג או קרוב משפחה אחר או חבר בהחלט מהווה הסבר לכך שמצב רוחו לוקה בחסר אך גם עצבות הנובעת מאבל עלולה להפוך לדיכאון.
• הפרעות שינה - מצב רוחו של אדם ישתנה לרעה בהעדר שינה מספקת. אנשים שקודם לכן היו ישנים שנת ישרים עד למוחרת בבוקר מספרים שהם לא יכולים להירדם, ישנים פחות ומתעוררים מוקדם יותר בבוקר. אם אין שום בעיה אורגנית, בריאותית אחרת שיכולה להסביר את נושא הפרעות השינה, יתכן ומדובר במצב רוח לא תקין.
• בדידות והיעדר תמיכה משפחתית וחברתית מספקת
• השכלה - אנשים עם השכלה נמוכה נוטים להשתמש פחות בשירותים רפואיים
• תרופות - אנשים הנוטלים תרופות שונות נמצאים בדרגת סיכון גבוהה לפתח דיכאון. לרוב מדובר בתרופות חוסמי בטא, סוגי אנטיביוטיקה שונים, סטרואידים, תרופות לטיפול בשומנים בדם ועוד.
כיצד מאבחנים דיכאון?
תהליך האבחון כולל תשאול ראשוני - מה מצב רוחו של האדם? האם הוא חושב שיש לו דיכאון? וכמה זמן הוא סובל ממצב רוח לא טוב - אם תשובתו היא מעל לשבועיים הרי שיתכן וזהו דיכאון. נוסף לכך יש לברר אם האדם מוצא הנאה בחייו, האם הוא משחק עם הנכדים או שאין לו סבלנות ביחס לתקופות אחרות, האם הוא הפסיק לקרוא עיתון, לצפות בטלוויזיה או שהוא כבר לא נהנה מדברים שהסבו לו הנאה בעבר.
אנשים בני הגיל השלישי הסובלים מדיכאון ישנים פחות בלילה ונוטים להתעורר מוקדם בבוקר, לעיתים הם גם מתקשים להירדם. זהו סימן ראשון לדיכאון. הסימן השני הוא היעדר תיאבון וירידה במשקל. יש לציין שמתן טיפול תרופתי מביא לשיפור בבעיות שינה והיעדר תיאבון ומהווה סימן לכך שאנחנו בדרך הנכונה לריפוי.
מתי בעיות שכחה מרמזות על דיכאון ולא על מחלת האלצהיימר?
ירידה ביכולת הריכוז ובזיכרון מהווה תסמין נוסף לבעיית דיכאון. אם אדם לא זוכר היכן הניח חפצים או חוזר מספר פעמים על דבריו במהלך השיחה ויחד עם זאת מצב רוחו ירוד ככל הנראה זהו דיכאון ולא התחלה של דמנציה או אלצהיימר, וזאת כיוון שדיכאון בדרגה קשה פוגע בריכוז ובזיכרון לטווח הקצר, במיוחד כאשר מדובר בירידה שהתרחשה במשך מספר חודשים.
דרכי הטיפול בדיכאון
הטיפול בחולים בדיכאון בגיל השלישי מורכב משלושה מעגלים:
הטיפול התרופתי - כולל ציפרלקס ומשפחות של תרופות נוגדות דיכאון. המטרה היא לבחון אם המטופל מגלה סבילות לחומר או מפתח תופעת לוואי. תחילה אני ממליץ על מינון נמוך ואם לא מתפתחות תופעות לוואי יש להעלות את המינון. יש לציין שזהו טיפול הדרגתי, זה הוא אינו מעשה קסמים ויש להתמיד בנטילת התרופות. לאחר כחודש ימים ניתן לראות תוצאות, שיבואו לידי ביטוי כאמור בשיפור בתחושת התיאבון ובשינה ולבחון את התקדמות הטיפול. בהמשך, אם לא חל שיפור משמעותי במצבו של החולה ניתן לבחון אפשרות לשילוב בין תרופות משתי משפחות שונות כדי להשיג את התוצאה הרצויה.
הטיפול הרגשי - כאמור הטיפול בדיכאון הוא לא אירוע אלא תהליך שאורך זמן, במהלך הפגישות אני משוחח עם המטופל בתדירות של אחת לשבועיים או אחת לחודש - לכן ישנה חשיבות יתרה לבחירה ברופא גריאטר שנעים להיפתח אליו - זהו נושא חיוני ומרכזי בבחירת הרופא המטפל. נוסף לכך חשובה התמיכה הסוציאלית של בני המשפחה, שכן עליהם להיות מודעים שהאדם חולה והוא זקוק לעידודם ולתמיכה מהם.
כיצד ניתן לקבוע את רמת החומרה של הדיכאון?
הפסיכוגריאטר הוא הגורם אשר הוסמך לקבוע את דרגת הדיכאון שממנה סובל המטופל והוא עושה זאת באמצעות סקאלת (Geriatric depression scale) GDS שכוללת מספר שאלות כאשר כל תשובה מזכה בנקודה והסיכום הכולל מסייע לאבחן את דרגת החומרה של הדיכאון: עד 4 נקודות - המצב תקין, בין 5-7 נקודות - דיכאון קל, 8 נקודות - דיכאון בינוני, 10 נקודות UNGKV - סיכון קשה שמגביל את התפקוד היום יומי.
אחת השאלות המרכזיות באבחון היא - האם האדם חפץ חיים? האם היו לא מחשבות אובדניות לגבי סיום חייו? ואם כן האם יש לו תוכניות לממש אותן? כאשר אם אין תוכנית אז האדם לא מהווה סכנה לעצמו, אבל אם יש תוכניות והוא רק ממתין ל"שעת כושר" זהו אדם המסוכן לעצמו, שחלילה עלול לבצע ניסיון אובדני ועליו להיות תחת השגחה צמודה או במסגרת אשפוז במחלקה הפסיכיאטרית.
יש לציין שגברים מעל גיל 65 בודדים ואלמנים נמצאים בדרגת הסיכון הגבוהה ביותר בביצוע מעשה אובדני לעשיית מעשה.
אם אתם מזהים שקרוב משפחתכם מתקשה לישון שלא כעבר, סובל מחוסר תיאבון, לא נהנה מעשיית דברים כפי שנהנה בעבר, או שאתם רואים ירידה תפקודית, יתכן ומדובר בתחילתו של מצב רוח או דיכאון, שמצריכה בדיקה על ידי פסיכוגיאטר במטרה לאבחן ולבחון דרכי טיפול מתאימות.
פרופסור אלי מזרחי הוא גריאטר ופסיכוגריאטר מומחה. ליצירת קשר, לתיאום ביקורי בית ולקבלת פרטים נוספים - צרו קשר: 03-6449976, מרפאה גריאטרית: 052-4738706