הפרעות זיכרון רווחות עד מאוד בגיל השלישי חלקן נחשבות לשפירות וחלקן לא שפירות ועלולות להתפתח לדמנציה ולאלצהיימר. הפרעת זיכרון שפירה קשורה לגיל והיא מתוארת כמצב שנובע מהקושי להיזכר - במילים אחרות ישנה בעיה במהירות שליפת המידע מתוך מאגר הנתונים במוח. כך למשל כאשר אנחנו פוגשים באופן אקראי ברחוב, אדם שאנחנו מכירים מזה שנים רבות, אך רק לאחר דקה או שתיים אנחנו נזכרים לפתע בשמו או שאנחנו מנסים להיזכר בשם של רחוב ורק לאחר זמן מה המידע צף מהזיכרון. התופעה יכולה להיחוות גם בצורה של שכחה כלומר הלכנו מהמטבח לסלון ושכחנו מה רצינו לעשות - במצב זה מומלץ בדרך כלל לשוב על המסלול או "להפוך כוס" עד שהמידע יצוף מחדש.
כמו שציינתי קודם לכן לא כל הפרעת זיכרון מהווה תסמין לאלצהיימר אך ככל שאנחנו מתבגרים שכיחות התופעה הולכת וגדלה וזאת כיוון שמהירות ההולכה העצבית פוחתת עם השנים ולכן ישנה השהייה בשליפת המידע. אם תופעה זו אינה כוללת ירידה בתפקוד היום יומי, אין כל סיבה לדאגה. אך שילוב של ירידה בזיכרון וירידה בתפקוד, כתוצאה מאותה ירידה בזיכרון, בהחלט יכולים לבשר על בואה של הדמנציה.
הפרעה בזיכרון לטווח הקצר במקביל לשמירה על תפקוד יום יומי תקין
הפרעת זיכרון נוספת שרווחת בגיל השלישי נקראת Mild Cognitive Impairment (ליקוי קוגניטיבי קל) אשר מאובחנת כפגיעה בזיכרון לטווח הקצר שבמקביל התפקוד היומיומי נותר שמור לחלוטין. זהו גם ההבדל בין ליקוי קוגניטיבי קל, לבין דמנציה, שכן בדמנציה הירידה בזיכרון מגיעה יחד עם ירידה בתפקוד היום יומי. כל שנה, כ-15% מהאנשים הסובלים מהתופעה יאובחנו כסובלים מדמנציה על שם אלצהיימר - אולם לא כל מי שסובל מליקוי קוגניטיבי קל, בהכרח יפתח אלצהיימר.
ההבדלים בין דמנציה לאלצהיימר
הגורם השכיח ביותר לדמנציה היא המחלה על שם אלצהיימר, כאשר 60% מהסובלים מדמנציה מאובחנים כסובלים מדמנציה על שם אלצהיימר. התסמינים למחלה באים לידי ביטוי בירידה בזיכרון לטווח קצר, קושי מהותי ללמוד מידע חדש, קושי במציאת מילים, בתכנון ובהוצאת תוכניות מהכוח אל הפועל וכן בפגיעה בתפקודים מורכבים כמו נהיגה והפעלת מכשור חשמלי. בשלב מתקדם של המחלה כתוצאה מירידה משמעותית ביכולת השכלית, ישנה עדות לפגיעה גם בתפקוד היום יומי הבסיסי של החולה, שבאה לידי ביטוי בקשיים בביצוע מעברים, בהליכה, בשליטה על הצרכים ואכילה. ככל שהמחלה תתקדם נראה כיצד החולה נוטה להתבודד ואם החולה עדיין עובד בעבודה פעילה הוא עלול למצוא את עצמו שוכח את הידע המקצועי ששימש אותו במשך שנים.
דמנציה בכלל ודמנציה על שם אלצהיימר היא פגיעה ביכולת השכלית שמובילה לפגיעה בתפקוד היום יומי בהשוואה ליכולת התפקודית הקודמת, כלומר אפשר להצביע באופן וודאי שהחולה תפקד טוב יותר בעבר ועם המחלה חלה הרעה ברמת התפקוד שלו. דמנציה עשויה להופיע גם לאחר אירוע מוחי או גם בשילוב של גורמים אלו לדמנציה המתקיימים בו זמנית בחולה.
גורמי סיכון לדמנציה
גורם הסיכון השכיח ביותר להתפתחותה של דמנציה על שם אלצהיימר, הוא הגיל, כאשר כ-2% מבני ה-64-65 עשויים ללקות במחלה, ו-25% בקרב בני ה-80, כאשר נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר ללקות במחלה ביחס לגברים. גורמי סיכון נוספים הם כל גורמי הסיכון הידועים להתפתחות מחלת לב ואו אירועים מוחיים, דיכאון, מחסור בוויטמין 12B ובחומצה פולית וכן אלכוהוליזם.
המקרים בהם ניתן לשלול דמנציה
כפי שצוין קודם לכן לא כל ירידה ביכולת השכלית מעידה על דמנציה - אך יש לבדוק אם מדובר בירידה קוגניטיבית עקב גורמים מסוימים שניתנים לטיפול או שמדובר במחלה כרונית מתמשכת שלא ניתנת לריפוי מחד גיסא, אך מאידך גיסא כן ניתנת לטיפול שמתמקד בהקלת התסמינים שחווה המטופל.
ישנם מספר גורמים הפיכים לירידה קוגניטיבית המצטיירת בתחילה כדמנציה:
• דיכאון קשה - יכול להביא לפגיעה בריכוז של המטופל ועקב כך לפגיעה בזיכרון לטווח הקצר. הטיפול בדיכאון יכול לגם לפתור את הבעיה בירידה ביכולת השכלית.
• תרופות - מתן תרופות להרגעה, תרופות אנטי-פסיכוטיות , תרופות לטיפול בדיכאון.
• חסר של ויטמין 12B
• תת פעילות של בלוטת תריס
אסטרטגיות למניעת דמנציה
הדמנציה היא מחלה כרונית שאינה ניתנת לריפוי אך אין זה אומר שהיא אינה ניתנת למניעה. הקפדה על אורח חיים שמצמצם את הסיכון ללקות במחלה מהווה את המניעה הראשונית החשובה והמשמעותית ביותר. הפחיתו מתח ולחץ, אמצו שגרת "כושר מוחי" פתרו תשבצים, חידות, קראו, שחקו במחשב או בקלפים, כתבו, הרכיבו פאזלים. הקפידו על פעילות גופנית שכבר הוכחה כגורם שיכול להקל על התפתחות המחלה. הקפידו על דיאטה ים תיכונית - דגים, חלב, ירקות, פירות, ושתיה של מים. תכננו מראש, אזנו בין עבודה לבילויים וקבעו ביומן זמן הפסקה קבוע שמאפשר לכם להירגע. נוסף לכך מומלץ ליטול ויטמין C ו-E שנחשבים לנוגדי חמצון, להימנע מעישון ושתייה רבה של אלכוהול והרבו לעשות את מה שגורם לכם הנאה - כך תרחיקו את המחלה ותהנו מאיכות חיים גם בגיל השלישי ואף הרביעי.
אם אתה חשים שאתם או מי מבני משפחתכם לוקה בירידה מסוימת ביכולתו השכלית או התפקודית - פנו לרופא גריאטר להערכה ולהכוונה, וזאת כיוון שיתכן מאוד שהמצב הקיים אינו מעיד על דמנציה כרונית או לחילופין זוהי ירידה הפיכה ביכולת השכלית שניתנת לטיפול באמצעות איזון אורח חיים בריא ומתן תרופות בהתאמה להערכה הרפואית הכללית.
הכותב פרופסור אלי מזרחי גריאטר ופסיכוגריאטר מנהל המרכז הרפואי גריאטרי "שמואל הרופא", בבאר יעקב. ליצירת קשר לתיאום ביקור בית ולקבלת מידע, התקשרו:
מרפאה: 077-2307842