כשאנחנו מנסים לרדת במשקל, אנחנו נוטים לחשוב שהאויב הגדול ביותר שלנו הוא הרעב, כאשר בפועל, המכשול הכי גדול שמונע מאיתנו להצליח הוא אנחנו בעצמנו. הדחפים שלנו, השדים שהסתרנו, הטראומות, הפחדים - כל אלו עלולים להפוך את התהליך לקשה ולפעמים גם לבלתי אפשרי. אבל כשמכירים את המחסומים הגדולים ביותר שמונעים מאיתנו להצליח - גם קל יותר לנפץ אותם או לכל הפחות למצוא דרך לעבור מעליהם.
1. אתם חושבים שזה הכול או כלום
לרבים מאיתנו יש נטייה לראות את החיים בשחור ולבן - טובים ורעים, ימנים ושמאלנים, דיאטה ולא דיאטה. כשאנחנו בדיאטה, קל יותר "להחזיק את עצמנו" כי אנחנו יודעים שמתישהו הסבל ייגמר. אבל כשהדיאטה מסתיימת (או נשברת בבולמוס אכילה חסר שליטה) - אנחנו לפעמים הורסים ביום או ביומיים את כל מה שבנינו במשך חודשים.
מחקרים שנערכו בנושא מצאו כי גישת "הכול או כלום" משפיעה לרעה על השליטה העצמית ועל היכולת לשמר משקל בריא לאורך זמן. והתפיסה הזאת, אם תהיתם, לא משפיעה רק על הדיאטה כמובן. היא מגבירה בין היתר את הסיכון להתמכרויות שונות ולהתנהגות מסוכנת.
אז מה עושים? הנתונים על דיאטות באופן כללי חושפים תמונת מצב די פסימית - בגדול, רוב הדיאטות ייכשלו והאנשים שידבקו בהן בדרך כלל יעלו במשקל בהמשך הדרך. אז במקום להיצמד לתפריט קשוח שאתם יודעים שתוכלו לעמוד בו רק לזמן מסוים - נסו לחשוב איך לייצר שינויים רחבים יותר בהרגלים, שלא תסבלו מהם ויאפשרו להתמיד בלי להרגיש שזה "שותה" לכם את כל האנרגיות. בשונה מדיאטה, הרגלים הם דבר שקשה בהרבה לשבור.
עוד בוואלה!
2. אתם לא רואים את מה שאחרים רואים בכם
נערות שסובלות מאנורקסיה מספרות שבכל פעם שהן מסתכלות במראה הן רואות שהן "שמנות מדי". כך קורה גם ללא מעט נשים שסבלו ממשקל עודף וכבר הצליחו לרזות - אך לא משנה כמה ירדו - הן יתקשו לאהוב את מה שמשתקף מולן.
ואם נדמה לכם שהתפיסה הזאת מסוכנת לאנשים עם אנורקסיה אבל מועילה לאנשים עם משקל עודף - בשני המקרים היא גורמת הרבה יותר זנק מתועלת. מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Behavioral Nutrition and Physical Activity מציע כי מי שסובלים ממחשבות טורדניות על מראה הגוף והמשקל, עשויים להימנע מאירועים חברתיים או מפעילויות ספורטיביות, לשפוט את עצמם בחומרה על כל דבר שהם אוכלים ובאופן כללי "לברוח" מביצוע פעולות שיכולות דווקא לתרום לשיפור המצב - מתוך פחד להרגיש שוב ושוב את התחושות הקשות שהן מעוררות.
אז מה עושים? זה אולי יכול להיתפס כקביעה קלישאתית, אך מומחים לפסיכולוגיה מדגישים כי אהבה עצמית, בדיוק כמו שרירים בגוף, היא דבר שאפשר לפתח ולחזק. כדי לעשות את זה, צריך לעבוד בזה. להזכיר לעצמנו כל הזמן דברים שאנחנו כן אוהבים בנו - ולפתוח את הראש והלב כדי לקבל גם חיזוקים חיצוניים מאנשים שאוהבים אותנו. דווקא כשמפסיקים לפחד לחקור את דימוי הגוף - מגלים שהשד לא נורא כל כך - ועם הזמן, אולי, גם נתחיל לאוהב את מה שאנחנו רואים במראה.
3. עוד לא הבנתם שאי אפשר לברוח מרגשות
אכילה מופרזת, בדיוק כמו עישון, משרתת קודם כל צורך רגשי. זו פעולה שמרגיעה סערות פנימיות בטווח המיידי, אך דווקא מעצימה אותן בהמשך. והדבר הכי גרוע הוא שכולנו יודעים את זה - ומשום מה ממשיכים לעשות את זה לעצמנו שוב ושוב ושוב.
ואת זה לא רק אנחנו אומרים. מחקרים מצאו קשר ישיר בין אכילה מופרזת ללחץ נפשי, כאשר הלחץ בדרך כלל גורם לנו להשתוקק למאכלים שהכי מזיקים לנו - כמו אלו שמלאים בסוכר, שומן רווי ומלח. ושוב, באופן די אירוני, המאכלים האלו ידועים ככאלו שרק מעצימים לחץ וחרדה.
אז מה עושים? למרבה הצער, כיום אין תרופה שיכול להעלים לחלוטין לחץ וחרדה - וגם אם הייתה, לא בטוח שהייתם מוותרים על הרגשות האלו שכן תורמים לכם במובנים מסוימים. מה שכן אפשר לעשות זה לאמץ כלים שיעזרו לשפר את התגובה לרגשות האלו. תרגלו מדיטציה, תאכלו יותר ירקות ופירות, תישנו מספיק בלילה, תזיזו את עצמכם, תבנו פלייליסט מרים לזמנים קשים, נהלו יומן - או כל דבר אחר שאתם יודעים שעוזר להפיג מתחים ולנהל חיים מאוזנים יותר.
4. עוד לא השתחררתם מהטראומה שאתם סוחבים
כמה מחקרים מהשנים האחרונות מצאו קשר בין טראומות שקרו בילדות או מאוחר יותר לאורך הדרך, לבין סיכון מוגבר להשמנת יתר. חשוב להבין שטראומות ילדות לא חייבות להיות דברים מטלטלים כמו תקיפה מינית או אלימות פיזית. גם דברים שנתפסים לכאורה כפחות דרמטיים כמו חרם, בריונות או פשוט בדידות עלולים להשפיע על הנפש הצעירה הרבה יותר משאנחנו לפעמים מבינים.
כמובן שזה לא נכון בכל המקרים - ואנשים רבים שסובלים מהפרעות אכילה לא יודעים להצביע על אירוע טראומתי שחוו בעבר. גם לא כל אירוע טראומתי עלול לעורר הפרעות אכילה בגיל מבוגר. אבל אם אתם כן מזהים אצלכם קשר כזה (וגם אם לא), זה בהחלט דבר ששווה לבחון לעומק.
אז מה עושים? היכרות מעמיקה יותר עם עולמנו הפנימי היא הזדמנות לא רק לשפר את השליטה על התפריט, אלא גם לנווט ביעילות רבה יותר את החיים בהיבטים נוספים ורבים. לפעמים זה דבר שקשה לעשות לבד ולכן סיוע חיצוני בהחלט עשוי לעזור. בהקשר הזה חשוב לזכור שאין פתרונות קסם - מדובר בתהליך איטי והדרגתי שאולי לפעמים ירגיש קשה או מטלטל מדי - אך כמעט בוודאות ישפר את חייכם בהסתכלות ארוכת טווח.