35 שנים אחרי, הישראלים שנכחו באסון צ'רנוביל עדיין חווים בעיות בריאותיות

האסון הגרעיני בצ'רנוביל הוא האסון הגרעיני הגדול ביותר בהיסטוריה, ואת הנזקים שלו אפשר להרגיש ולראות עד היום. מחקר של אוניברסיטת בן גוריון חושף את ההשפעות הבריאותיות ארוכות הטווח על עולים בישראל

25/04/2021
מעל אזור הפיצוץ בצ'רנוביל הוצבה כיפה מגן חדשה, כדי למנוע זליגה של קרינה רדיואקטיבית למאה השנים הבאות (צילום: רויטרס, עריכה: עמית שמחה)

מחר (שני) ימלאו 35 שנים לאסון הגרעיני בצ'רנוביל, האסון הגרעיני הגדול בהיסטוריה וככל הנראה גם האסון האקולוגי החמור ביותר של המאה ה-20, שגרם למותם הישיר והעקיף של אלפי, ואולי עשרות אלפי, בני אדם.

קרוב ל- 200,000 תושבים מאזור צ'רנוביל והסביבה עלו לישראל משנת 1989 ואילך. בשנת 1990 חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הקימו מרפאה מיוחדת לטיפול באתגרים הבריאותיים של עולים אלו ובמהלך השנים אספו נתונים אודות מצבם הבריאותי.

עוד בוואלה!

האם זיהום אוויר יכול לגרום לנזק מוחי לצעירים?

לכתבה המלאה

במסגרת המחקר נערך מעקב אודות אשפוזי העולים הללו בין השנים 1992 ל-2017. הנתונים שנאספו הושוו לשיעורי אשפוז של קבוצות עולים מברית המועצות ומקומות אחרים וגם ילידי הארץ. נמצא כי שיעור האשפוזים שנרשמו בבית החולים האוניברסיטאי סורוקה של קבוצת העולים מצ'רנוביל נקשרו לחשיפה לקרינה.

נתון חשוב שעלה במחקר הצביע על כך שנשים מאזורי חשיפה נמוכה סביב אתר האסון (כפי שדווח בוועדה המדעית של האו"ם להשפעות קרינה אטומית) וכן, תושבים מעל גיל 20 בזמן הפיצוץ, אושפזו בשיעור גבוה יותר בהקשרים של מחלות לב, המטולוגיה, מחלות סרטן, בעיות אנדוקרינולוגיות ובעיות עיניים, יותר מ-30 שנה לאחר מכן. ממצאי המחקר מתפרסמים בימים אלו בכתב העת Journal of Immigrant and Minority Health.

"זה חסר תקדים שההשפעות החשיפה לקרינה עדיין משפיעות כל כך הרבה שנים לאחר האסון", אמרה החוקרת הראשית פרופ' ג'ולי צוויקל, מנהלת המרכז לחקר וקידום בריאות האישה וחברת סגל במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. באופן מפתיע החוקרים מצאו את ההשפעות במיוחד בקרב נשים ששהו באזורים עם חשיפה נמוכה לקרינה.

30 שנים אחרי והאירוע ממשיך להשפיע על בריאותם של רבים. הכור הגרעיני בצ'רנוביל כיום(צילום: מערכת וואלה!, רומן סטפנוביץ')

הנתונים מצביעים על בעיות במחזור לב הגבוהות ב-150 אחוזים מהממוצע, גידולים סרטניים גבוהים ב-165 אחוזים עבור תושבים מאזורי חשיפה גבוהה וגבוהים ב-177 אחוזים עבור תושבים מאזורי חשיפה נמוכה, בעיות אנדוקרינולוגיות בשיעור גבוה העומד על 133 אחוזים, ובעיות בעיניים בשיעור גבוה של 130 אחוזים בהשוואה לקבוצת ההשוואה של ילידי ישראל. עם זאת, בעיות בריאות הנפש והנשימה לא נמצאו באחוזים גבוהים יותר מקבוצות ההשוואה, עשרות שנים לאחר מכן.

ביוני 2020 פורסם מחקר נוסף שערכה פרופ' ג'ולי צוויקל ועמיתיה בכתב העת Journal of Clinical Medicine בו נמצא שלנשים שנחשפו לאסון בצ'רנוביל היו פחות ילדים, הן נזקקו לטיפולי פוריות בשיעור גבוה יותר והסיכוי שלהן להיות אנמיות לאחר הלידה, גדל. "לאור הממצאים שלנו, אנשי הרפואה צריכים לכלול שאלות בנוגע לחשיפה לפיצוץ בצ'רנוביל בקרב עולים מברה"מ לשעבר ולהיות ערניים לגבי בדיקות רפואיות ותחלואה בהקשרים אלו", סיכמה פרופ' צוויקל, "אלו נתונים משמעותיים שצריכים לעורר את המודעות הציבורית לטיפול הולם בנפגעי האסון".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully