האם בריטניה באמת מתכננת לערבב בין שני חיסונים?

המירוץ אחר השגת החיסונים גורם ללחץ גדול במדינות ברבות בעולם, ובבריטניה נראה שהלחץ הזה גורם להחלטות שנויות במחלוקת. עיתון הניו יורק טיימס פרסם אתמול מאמר הטוען כי הנחיות בבריטניה מאפשרות לערבב שני חיסונים של חברות שונות נגד קורונה, המנה הראשונה והשנייה, אך היום עורך כתב העת הרפואי הנחשב British Medical Journal ביקש לתקן את המאמר וטען כי מדובר במידע מטעה. אז מי צודק?

בפרסום האמריקני דיווח כי פקידי בריאות בבריטניה מאפשרים לתת לחולים מנה שנייה שונה מזו הראשונה שקיבלו - מה שגרם להרבה מאוד הרמות גבות בקהילה המדעית ואצל אזרחים בממלכה. כעת גורמי בריאות בבריטניה מבהירים שאין המלצה כזו לערבב וכי מדובר ב"מידע מוטעה המחייב תיקון דחוף".

במאמר בניו יורק טיימס נכתב כי ההנחיה החדשה סותרת את ההנחיות בארצות הברית, שם המרכז לבקרת מחלות ומניעתן ציין כי החיסונים המאושרים ל-Covid-19 "אינם ניתנים להחלפה", וכי "לא הוערכה הבטיחות והיעילות של סדרת מוצרים מעורבים ויש להשלים את שתי המינונים של הסדרה עם אותו מוצר".

"אין נתונים על הרעיון הזה בכלל", אמר בראיון לעיתון ג'ון מור, מומחה לחיסונים באוניברסיטת קורנל. נראה כי גורמים רשמיים בבריטניה "נטשו את המדע כעת ורק מנסים לנחש את דרכם מתוך בלגן". מנגד, ד"ר מרי רמזי, ראש מערך החיסונים בבריטניה, אמרה: "איננו ממליצים לערבב את החיסונים ל-Covid-19 - אם המינון הראשון שלך הוא חיסון פייזר, אסור לתת לך חיסון שני של אסטרהזניקה ולהיפך".

בריטניה אישרה עד כה את החיסון של פייזר, וחיסנה איתו כמיליון בני אדם, ולאחרונה הייתה המדינה הראשונה לאשר את החיסון של אסטרהזניקה. ד"ר רמזי הוסיפה כי "במקרים הנדירים ביותר" שבהם אותו חיסון אינו זמין או שלא ידוע איזו חיסון ראשון קיבל החולה, "עדיף לתת מנה שנייה של חיסון אחר מאשר בכלל לא".

הגישה הזו נובעת מכמה סיבות, הראשונה בהן היא ככל הנראה המוטציה הבריטית שעל פי ההערכות מגבירה את ההדבקה בכ-70 אחוזים - מה שעלול להעמיד בפני קריסה את מערכת הבריאות של הממלכה. הסיבה השניה נובעת מכך ששני החיסונים מכוונים לחלבון הדוקרן של נגיף הקורונה, וקיימת מחשבה שהמינון השני יעזור להגביר את התגובה למינון הראשון. יחד עם זאת חשוב לזכור שהחיסונים עובדים בשיטות שונות, ואינם מכילים רכיבים זהים. בעוד שהחיסון של פייזר מסתמך על מולקולה הנקראת RNA messenger, או mRNA, שנארזת במעטפת שומנית, בחיסון של אסטרהזניקה משתמשים בנגיף שלא גורם למחלה בבני אדם, ומכניסים לתוכו את הוראות ההפעלה לייצור אחד מהחלבונים של נגיף הקורונה.

במהלך נוסף שנוי במחלוקת, החליטה ממשלת בריטניה השבוע גם להגביר מראש את הפצת החיסונים שלה, ולתת לכמה שיותר אנשים מנות ראשונות של החיסון - מהלך שעלול לעכב את החיסון השני עד 12 שבועות, במקום 3 שבועות - ההתוויה המקורית של החיסונים.