הנה כל מה שקרה בשבוע הראשון של מבצע החיסונים נגד קורונה

בסוף השבוע שעבר אושר החיסון השני נגד נגיף הקורונה SARS-CoV-2, שפיתחה חברת מודרנה, והחלו מבצעי חיסונים בכל רחבי העולם, וגם בישראל. ברוב המדינות החיסון יינתן תחילה לצוותים רפואיים ולאוכלוסיות בסיכון ורק בהמשך יורחב מבצע החיסונים לציבור כולו. השאיפה היא שחיסון האוכלוסיות הללו יביא לירידה בתחלואה הקשה, וכך יפחית את העומס על מערכות הבריאות.

בימים כתיקונם, כשטיפול רפואי או חיסון מקבל אישור, מתחיל השלב הרביעי של הניסויים הקליניים - מעקב אחרי תופעות לוואי בציבור הרחב. לשם כך מנטרים בקפידה את מצבם של מקבלי החיסון ומתעדים את תופעות הלוואי שהם חווים. המטרה היא לזהות כך תופעות לוואי נדירות שלא התגלו בשלושת השלבים הקודמים של הניסויים הקליניים, שנעשו על קבוצות נבדקים קטנות בהרבה. כשחיסון מאושר באישור חירום, השלב הזה חשוב שבעתיים - ואכן כל תופעת לוואי חריגה מתועדת ונבדקת.

בשבועיים האחרונים חוסנו יותר מ-1.5 מיליון בני אדם בחיסונים של פייזר ומודרנה ועשרה מביניהם סבלו מתגובה אלרגית לחיסון. זה נורמלי לחלוטין, שכן כמעט כל חיסון עשוי לעורר תגובה אלרגית לאחד הרכיבים שלו אצל מי שרגישים אליו. תגובה אלרגית מופיעה מהר, ולכן חשוב להישאר במרפאה רבע שעה אחרי קבלת הזריקה. מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) הנחה ליתר ביטחון לחקור את המקרים הללו ולנסות לזהת את הרכיב הספציפי שגורם להן.

חשוב לזכור שמדובר בתופעה נדירה למדי, שפגעה עד כה רק בעשרה מתוך 1.5 מיליון מקבלי החיסון (0.0007 אחוז בלבד). כאמצעי זהירות הוציא המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC) הנחיה להימנע ממתן החיסון לאנשים עם היסטוריה של תגובות אלרגיות חריפות. לעומת זאת, אנשים עם אלרגיות מוכרות שאינן קשורות לרכיבי החיסון יקבלו אותו ללא חשש. החשוד העיקרי כרגע הוא רכיב בשם פוליאתילן גליקול (PEG), שתפקידו לייצב את החלקיקים השומניים שמכילים את ה-RNA.

חשש נוסף שהתעורר השבוע נוגע לווריאנט של הנגיף, כלומר גרסה שונה מעט של הנגיף המוכר, שהתגלה בבריטניה אחרי שצבר כמה מוטציות - שינויים בקוד הגנטי שלו. חלק מהמוטציות התגלו בחלבון spike, שבו מתמקדים רוב החיסונים, דבר שמעלה את החשש שהחיסונים יהיו פחות יעילים מולו. נראה שמדובר בנגיף מדבק יותר מהנגיף המקורי, וכל הסימנים מראים שהוא כבר יצא מגבולות בריטניה והגיע בסבירות גבוהה גם לישראל.

החדשות הטובות הן שלפי שעה לא נראה שהווארינט החדש גורם למחלה קשה יותר, וההערכות הן שהחיסונים יהיו יעילים גם נגדו. זאת מכיוון שהמוטציות התרחשו בחלק קטן של החלבון, ואילו החיסון אמור לאפשר למערכת החיסון לזהות חלקים רבים שלו. עם זאת הנושא אכן צריך להיבדק. בד בבד, ארגון הבריאות העולמי ממליץ להמשיך במלוא המהירות במבצעי החיסונים על מנת לנסות לצמצם משמעותית את תפוצת המחלה לפני שיופיע נגיף עמיד לחיסון.

החיסון הנוסף שמעניין כרגע את כולם הוא זה שמפתחת חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון, שנמצא בעיצומו של השלב השלישי של הניסויים הקליניים ומעורר תקוות גדולות. החיסון מבוסס על נגיף ממשפחת האדנווירוס שמכיל את הקוד הגנטי לייצור אחד מחלבוני המעטפת של נגיף הקורונה. הנגיף המהונדס מחדיר את הקוד לתאים וגורם להם לייצר את החלבון הנגיפי.

המנגנון של החיסון הזה דומה מאוד לחיסון של חברת אסטרה זניקה, לחיסון הרוסי "ספוטניק 6" ובמידה מסוימת גם לחיסון של המכון הביולוגי בנס ציונה, שמשתמש בעיקרון דומה אך עם נגיף מעבר אחר. היתרון הגדול של החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון על פני אלה של פייזר ומודרנה טמון בכך שהוא ניתן במנה אחת ושאפשר לשמור אותו במקרר רגיל, דבר שיקל מאוד על הפצתו. החברה אמורה לפרסם את הממצאים הראשוניים כבר בשבועות הקרובים, ואנחנו נעקוב מקרוב ונדווח.

לקריאת סיכום השבועות הקודמים במירוץ המדעי למיגור הקורונה

ד"ר ארז גרטי הוא אימנולוג ממכון דוידסון לחינוך מדעי