אחת השאלות שנותרו בלתי פתירות בנושא הקורונה, היא מדוע יש אנשים שחולים קשה ואחרים שאינם מרגישים אותה כלל. כבר ידוע שבין אם אדם עם COVID-19 מפתח מחלה קשה ובין אם לא, תלוי הרבה באופן שבו המערכת החיסונית שלו מגיבה לנגיף הקורונה. אך מדענים עדיין לא יודעים מדוע יש אנשים המפתחים מחלה קשה בעוד שאחרים סובלים מתסמינים קלים בלבד - או ללא תסמינים כלל. כעת, מחקר חדש מאוניברסיטת ייל שופך מעט אור על הנושא.
המחקר, שטרם נבדק על ידי עמיתים ופורסם בכתב עת, מציע כי בחולים עם COVID-19 חמור, הגוף מייצר נוגדנים עצמיים (אוטואימוניים). מדובר בנוגדנים שבמקום לתקוף את הנגיף הפולש - תוקפים את מערכת החיסון ואת האיברים של המטופל עצמו.
החוקרים מצאו כי לאנשים עם COVID-19 חמור היו נוגדנים עצמיים הנצמדים לחלבונים מכריעים המעורבים בזיהוי, התראה וניקוי תאים הנגועים בנגיף הקורונה. חלבונים אלה כוללים ציטוקינים וכימוקינים - שליחים חשובים במערכת החיסון. זה הפריע לתפקוד המערכת החיסונית הרגילה, וחסם את ההגנה האנטי-ויראלית, מה שעלול להפוך את המחלה לחמורה יותר.
במשך שנים רבות ידוע כי נוגדנים עצמיים מעורבים במחלות אוטואימוניות, כמו דלקת מפרקים שגרונית וזאבת. לא ידוע מדוע אנשים מסוימים מפתחים את הנוגדנים האלה, אך סביר להניח שזהו שילוב של גנטיקה וסביבה. זיהומים נגיפיים נקשרו גם להופעתן של כמה מחלות אוטואימוניות.
מוקדם יותר השנה, מדענים דיווחו כי חולים ללא היסטוריה של מחלה אוטואימונית פיתחו נוגדנים עצמיים לאחר שחלו ב-COVID-19. במחקרים אלו נמצא כי הנוגדנים העצמיים מזהים יעדים דומים לאלה שנמצאו במחלות אוטואימוניות ידועות אחרות, כמו חלבונים הנמצאים בדרך כלל בגרעין התאים. מחקרים מאוחרים יותר גילו כי אנשים עם COVID-19 חמור יכולים גם לפתח נוגדנים עצמיים לאינטרפרונים, חלבונים המהווים חלק ממערכת החיסון של הגוף וממלאים תפקיד מרכזי במאבק בזיהומים נגיפיים.
עוד בוואלה!
מדעני אוניברסיטת ייל שביצעו את המחקר האחרון, השתמשו בטכניקה חדשה שסיננה ותרה אחר נוגדנים עצמיים הפועלים כנגד אלפי חלבוני הגוף. הם חיפשו נוגדנים עצמיים ב-170 חולים מאושפזים והשוו אותם עם נוגדנים עצמיים שנמצאו אצל אנשים שסבלו ממחלת קורונה קלה או ממחלה ללא תסמינים, כמו גם אצל אנשים שכלל לא נדבקו בנגיף.
בדם של החולים המאושפזים הם מצאו נוגדנים עצמיים העלולים לתקוף אינטרפרונים, כמו גם נוגדנים עצמיים העלולים להפריע לתאים קריטיים אחרים של מערכת החיסון כמו תאי הרג טבעי שתפקידם העיקרי הוא חיסול תאי גוף שנדבקו בנגיפים או שהתפתחו לתאים סרטניים) ותאי T. הממצאים הראו כי נוגדנים עצמיים היו מאפיין נפוץ מאוד בקרב חולי -19COVID חולים.
חוקרי ייל ערכו בדיקות נוספות בעכברים, שהראו כי נוכחותם של נוגדנים עצמיים אלה עלולה להחמיר את המחלה, מה שמרמז כי נוגדנים עצמיים אלה יכולים לתרום לחומרת המחלה בבני אדם.
למרות שלחולי COVID-19 היו נוגדנים עצמיים רבים שהתמקדו בחלבונים של מערכת החיסון, החוקרים לא מצאו נוגדנים עצמיים ספציפיים למחלה שיכולים לשמש להבחנה בין חולים קשים. מה שקובע אם אדם יסבול ממחלה חמורה תלוי בדברים רבים, ונוגדנים עצמיים אינם כל הסיפור.
אך המחקר מציע כי אנשים עם נוגדנים עצמיים קיימים עשויים להיות בסיכון גבוה יותר לחלות במחלה קשה. לאנשים אלה עלול להיות חסר בתגובת החיסון שלהם במהלך ההדבקה המוקדמת בנגיף הקורונה או לנטות ליצור נוגדנים עצמיים חדשים העלולים לעכב את תגובתם החיסונית לנגיף.
החוקרים מתמקדים יותר ויותר בקשר שבין COVID-19 חמור לתגובות חיסוניות מכוונות שגויות המכוונות לרקמות וחלבונים בריאים בגוף. נוכחותם של נוגדנים עצמיים מעלים את הסברה כי עבור חלק מהחולים COVID-19 עלול להיות מחלה אוטואימונית המופעלת על ידי נגיף הקורונה. ההבנה מה מניע את הייצור של נוגדנים עצמיים אלה, או כמה זמן הם נמשכים לאחר המחלה, תסייע למדענים לפתח טיפולים חדשים לקורונה.