כל מה שאתם חייבים לדעת על חיסוני הקורונה: מדריך מיוחד

    מהן תופעות הלוואי של החיסון, מה מנגנון הפעולה שלו, האם הוא יכול לשנות את ה-DNA שלנו, ועוד 18 שאלות על חיסון הקורונה שכדאי להכיר לפני מבצע החיסונים שמתחיל היום בישראל

    בווידאו: נתניהו ואדלשטיין התחסנו נגד קורונה (צילום: ניב אהרונסון ולע"מ, עריכה: עמית שמחה)

    עשרה חודשים אחרי שהקורונה פרצה לחיינו ושינתה אותם מהקצה אל הקצה, אנחנו סוף סוף רואים את האור בקצה המנהרה. היום (ראשון) יחל מבצע החיסונים נגד קורונה, ואיתו מגיע גם משב של תקווה. נכון, החיסונים הם לא בהכרח הסוף של המגיפה, ויש יסוד סביר להניח שהמסיכות והריחוק החברתי ילוו אותנו עוד לא מעט זמן, אבל הם בהחלט שינוי מגמה, וכן - יש מקום לאופטימיות.

    עוד בוואלה!

    בריטניה התחילה להתחסן לפני שבוע - זה מה שקורה שם היום

    לכתבה המלאה

    לצד ההתרגשות הרבה מהחיסונים, יש גם לא מעט חשש, שחלק גדול ממנו נובע מהעובדה שהחיסונים אושרו במהירות חסרת תקדים. חששות נוספים מגיעים מחוסר ידיעה או הישענות על פרטי מידע חלקיים ולא מדויקים. לגבי החשש הראשון, אף שהוא מאוד טבעי, הוא לא מבוסס - החיסונים עברו תהליך אישור קפדני ומקיף (תוכלו לקרוא על זה יותר כאן). לגבי הסוג השני של החשש - הדרך היחידה להפיג חוסר וודאות היא וודאות. אז אספנו את כל השאלות שלכם על חיסוני הקורונה, וביקשו מפרופ' ג'וני גרשוני, מומחה מבית הספר למחקר ביו רפואי ולחקר הסרטן ע"ש שמוניס באוניברסיטת תל אביב, את התשובות.

    • לא. ממש לא. הסיבה לכך היא שהחיסונים הכוללים את ה-RNA כוללים רק גן אחד של הנגיף שמהווה 12 אחוזים בלבד מהנגיף כולו.
    • סיכוייו של אדם מחוסן לחלות בקורונה קטנים בצורה דרמטית לעומת אדם לא מחוסן, ואם בכל זאת יחלה, ככל הנראה המחלה שלו תהיה קלה משמעותית. בשלב זה, עדיין לא ברור האם אדם שיתחסן לא יוכל להידבק בנגיף ולהפיץ נגיפים מבלי שהוא בעצמו יהיה חולה.
    • אני בהחלט יכול לומר שהחיסונים אמינים, ואשמח להתחסן איתם ללא חשש. על מנת שחיסון יאושר הוא מחויב לעבור בדיקה מדוקדקת של שלטונות הבריאות, והוא לא מאושר אם הוא לא בטוח ואפקטיבי, ברמה כזו שהוא יוכל למנוע תחלואה בשיעור של לפחות 50 אחוזים מהמקרים. כשאנחנו בוחנים את החיסונים של מודרנה ופייזר, הרי שהן דיווחו על יעילות משמעותית גבוהה מהנדרש בשיעור של למעלה מ-94 אחוזים.

      חשוב לציין, שעד כה 7 מדינות כבר בחנו את החיסון של חברת פייזר ואישרו אותו כאמין ויעיל לשימוש: מקסיקו, בחריין, ערב הסעודית, קנדה, בריטניה, ארצות הברית וסניגפור (חיסונה של חברת מודרנה אושר לשימוש רק בסוף השבוע האחרון).
      פרופ' ג'וני גרשוני. דוברות אוניברסיטת תל אביב, אתר רשמי
      לא יהסס להתחסן. פרופ' ג'וני גרשוני (אוניברסיטת תל אביב)
    • כאשר אדם מקבל חיסון כלשהו, כמו טטנוס, שפעת וגם קורונה, הגוף מגיב אליו. התגובה היא תגובה דלקתית. אתה מרגיש כאב קל, ישנה אדמומיות באזור שבו ניתנה זריקת החיסון ולפעמים ישנה גם נפיחות, והחיסון עלול לגרום לחום ולעייפות קלה. כל התגובות הללו אינן תופעות לוואי אלא התגובה הצפויה והרצויה של מערכת החיסון, ויכולות להיות מטופלות באמצעות אקמול והן לא אמורות להימשך יותר מיום-יומיים.
      תופעות הלוואי של חיסון הקורונה. מערכת וואלה! NEWS, מערכת וואלה!
      תופעות הלוואי של חיסון הקורונה (מערכת וואלה! מערכת וואלה! NEWS)
    • מתוך כרבע מיליון אנשים שחוסנו עד כה, נרשמו מספר מקרים בודדים של אלרגיה חריפה אצל מתחסנים רגישים במיוחד. כמו כן היו מקרים בודדים של שיתוק הפנים חולף. אין עדיין הוכחה שתופעה שכיחה יחסית זו (באוכלוסייה הכללית 1:10,000) קשורה ישירות לחיסון. כך או כך, כל הגורמים הנוגעים בדבר כבר הונחו לעקוב אחר התופעות הללו.
    • פרסומי "הפחדה" כאלה מבוססים בדרך כלל על הטענה שטכנולוגית ה-mRNA חדשה ופותחה רק לאחרונה. לטענה הזו אין בסיס, ולראיה אני מפנה אתכם למאמר מסכם תחת הכותרת: "שלושה עשורים של פיתוח חיסוני mRNA", שפורסם על ידי חוקר בלגי בשם Verbeke. הניסויים הראשונים בהזרקת mRNA החלו כבר בשנת 1989 ומאז נוסו כמה חיסונים כאלה במבחנים קליניים שהראו שהם בטוחים לבני אדם. ואם זה לא מספיק, תופתעו לדעת שהמאמר הנדון הוגש לפרסום כבר במרץ 2019, תשעה חודשים לפני פרוץ הקורונה.

      כמו כן, אם תחפשו מאמרים שפורסמו בנושא של חיסונים מבוססי DNA או RNA, תגלו מעל 6,000 כאלה, כשרק כ-100 מהם כלל מתייחסים לאפשרות של תופעות אוטואימוניות.

      ולבסוף, בעקבות הפרסום שמטיל ספק בבטיחות החיסונים החדשים, פניתי ישירות לאחד החוקרים הראשיים של פיתוחי חיסוני קורונה במרכז לחקר חיסונים במכוני הבריאות של ארה"ב וגם ולרופא בכיר, מומחה לחיסונים, שישב בוועדה המייעצת ל-FDA בעניין אישור החיסונים, ושניהם אישרו שאין בסיס לטענה שתתפתח אוטואימוניות בשריר בעקבות החיסון.
    • יש לקוות שלא. תופעות הלוואי מכל החיסונים המוכרים לנו הן תופעות לוואי מינוריות שחולפות לרוב אחרי יום-יומיים. היווצרות תופעות לוואי כתוצאה מחיסון כלשהוא כעבור מספר שנים היא נדירה ביותר, והיא מופיעה רק במקרה שהחיסון מכיל נגיפים חיים. החיסונים לקורונה שנמצאים בחזית הפיתוח לא מכילים נגיפים חיים.

      יתר על כן, המבחנים הקליניים שנעשו לחיסון החלו כבר במרץ-אפריל האחרון. כלומר, לפני תשעה חודשים לערך, ועד עכשיו לא נרשמו מקרים של תופעות לוואי חמורות ומדאיגות. לכן ה-FDA אישר שהחיסונים בטוחים.
      סימולציה | בקבוקון בו יאוכלס החיסון לקורונה 15 בדצמבר 2020. ראובן קסטרו
      החיסונים לא מכילים נגיפים חיים. חיסון קורונה (צילום: ראובן קסטרו)
    • החיסונים של פייזר ושל מודרנה דומים מוד מאוד מבחינת הרכבם. לעומת חיסונים קלאסיים המכילים את חלבוני הנגיף, שני החיסונים הללו מכילים חומר גנטי של הנגיף. החומר הגנטי הזה נקרא mRNA (אר,אן, איי שליח). ה-RNA איננו DNA, ובכך הוא אינו דומה לחומר הגנטי המצוי אצלנו בגרעין התאים. ה-RNA עטוף וארוז בבועית של שומן. וזהו.
    • לא. חומר ה-RNA הוא חומר יציב פחות מ-DNA. במילים אחרות - RNA מתכלה והוא אינו מסוגל להשפיע על ה-DNA של המחוסן. החומר אינו משתכפל, אינו מתערה בתוך הכרומוזומים שלנו ואינו מחזיק מעמד לאורך ימים. אי לכך הוא חומר בטוח ואינו מסוכן עבורנו.
    • אי אפשר כרגע לדעת מה תהיה ההגנה בעוד כמה שנים. אנחנו כן יכולים לציין שהעובדה שאנשים מחלימים מהמחלה, היא עדות לכך שמערכת החיסון שלנו יודעת להתמודד יפה עם הנגיף. אנחנו מכירים חיסונים רבים שמקנים הגנה למשך שנים רבות (כמו חיסון הפוליו), ואני מקווה שגם חיסון לקורונה יקנה הגנה ארוכת טווח.
    • לאור האישור וזמינות חיסוני פייזר ולאור הנזק הרב של המגיפה הייתי ממליץ שלא לחכות - לכו להתחסן. ישנם לא מעט חיסונים שנמצאים כרגע בחזית הפיתוח והאישורים, ורובם יכולים בהחלט להיות יעילים ובטוחים מאוד, אני רק מקווה שהם יהיו זמינים בקרוב. באיזה חיסון לבחור? זה כבר עניין אישי. בכל מקרה אני ממליץ להתחסן בהזדמנות הראשונה על מנת להתמודד עם הנגיף ולהישמר מהמחלה. אני לעצמי מרגיש שקט עם החיסונים של חברות מודרנה ופייזר.
      סיכום יעילות חיסונים לפי חברות. מערכת וואלה! NEWS, מערכת וואלה!
      סיכום יעילות חיסונים לפי חברות (מערכת וואלה! מערכת וואלה! NEWS)
    • בניגוד לשפעת, נגיף הקורונה הוא נגיף יציב לרוב. הוא דומה יותר לנגיפי הפוליו והחצבת - נגיפים יציבים שלא מחייבים עדכון חיסון מדי שנה. אי לכך, יש להניח שחיסון הקורונה שמפתחים בימים אלו יימצא יעיל נגד נגיפי הקורונה שעלולים להדביק אותנו גם בשנים הקרובות.
    • על פי התכנון הראשוני של החיסונים הקליניים נבחנו אנשים מגיל 18 ועד גיל 85. שתי החברות הרחיבו את המבחנים הקליניים על מנת להכיל גם צעירים בני 12-17, אולם, במספרים קטנים יחסית. כל מדינה תצטרך להחליט מאיזה גיל יהיה אפשר לחסן לאור המבחנים הקליניים שבוצעו ולאור התוצאות שהתקבלו. בישראל החיסון ניתן נכון להיום החל מגיל 16.
    • כאשר אדם פוגש את הנגיף לאחר שחלה והחלים, התגובה של מערכת החיסון אליו היא מהירה ועוצמתית בזכות הזיכרון האימונולוגי שנבנה קודם לכן. מטרת חיסון אנשים בריאים היא לאפשר להם לפתח זיכרון אימונולוגי יעיל מבלי לעבור מחלה.המטרה של מתן חיסון בשתי מנות היא לחזק ולבסס את הזיכרון האימונולוגי.

      בחיסון הקרוב תינתן זריקה ראשונה אחת, וכעבור חודש לערך תינתן זריקת הדחף השנייה. אני מקווה שמי שיקבל את הזריקה הראשונה, לא יירתע מלהשלים את המלאכה ולקבל את הזריקה השנייה.
    • שאלה טובה. כבר בחיסון הראשון נמצא שחיסון פייזר יכול להגן בפני התפתחות המחלה ב-50 אחוזים (שזה המינימום הנדרש), אולם על מנת להיות מחוסנים במקסימום היעלות (למעלה מ-94 אחוזים) חייבים להתחסן גם במנה השנייה.
      תחילת חיסוני הקורונה, איכילוב, 20 בדצמבר 2020. ראובן קסטרו
      היום הראשון לחיסונים באיכילוב (צילום: ראובן קסטרו)
    • לעניות דעתי, לא. עם זאת, אני בהחלט חושב שהמדינה כמדינה צריכה וחייבת לשמור על הגבולות שלה ולחייב כל מי שיוצא מגבולות המדינה או חוזר אליה, להציג הוכחה שהוא חוסן נגד קורונה . בכך המדינה יכולה להגן על אזרחיה.
    • נכון לעכשיו, עושה רושם שכן. עם הזמן, כאשר נלמד יותר ויותר על השפעת החיסונים בכל הנוגע להפצת הנגיף, נקווה שנוכל להיפטר מהחובה לעטות מסיכה, תוך ביטחון שהמחוסנים אינם מהווים מקור להפצת הנגיף. עד אז יש להישמר. יחד עם זאת, ככל שיותר אנשים יתחסנו וניווכח ביתרונותיו של החיסון, נוכל להסתובב ביתר חופשיות וללא כל המגבלות הקיימות כיום.
      ג' ביידן, 24 נובמבר 2020, ארצות הברית. רויטרס
      הן לא הולכות לשום מקום. ג'ו ביידן עם מסיכה (צילום: רויטרס)
    • כאשר סבא וסבתא מתחסנים, הם יכולים לארח את יקיריהם ביתר ביטחון. זאת, בין אם המבקרים התחסנו או לאו, ובין אם הם צעירים או מבוגרים. בסופו של דבר, חיסון הסבים והסבתות יגן עליהם מכל האורחים שמבקרים אותם, ללא קשר לגיל או לקרבה משפחתית. קל וחומר, אם המבקרים יתחסנו אף הם. יחד עם זאת, כל עוד שאנחנו נמצאים בשלבי הלמידה של החיסון, רצוי עדיין לשמור על כללי ההיגיינה ועטיית המסיכות. במילים אחרות, רצוי להיפגש עם הנכדים, אבל לעשות זאת בצורה מאופקת ומושכלת.
    • מדובר בנושא של מדיניות, שלא בתחומי. עם זאת, לעניות דעתי, ככל שיהיו יותר אנשים מוגנים ונושאי "דרכונים ירוקים" (כלומר, מחוסנים) כן יהיה אפשר לפתוח אירועי תרבות לקהל המוגן, תוך הקפדה על הנחיות משרד הבריאות. ככל שיהיו יותר אזרחים שיתחסנו, זה ישפר משמעותית את איכות החיים של כולנו ויבטיח לנו חזרה לחיים בטוחים ומוגנים מהר יותר.
    • גם היום צוותי הרפואה מטפלים בחולי קורונה מבלי שהם עצמם התחסנו, זאת בזכות התנהגות בטוחה של עטיית מסיכות ושמירה על היגיינה. כלומר - שמירה על כללי ההגנה הללו יעילים כאמצעי שמגן עלינו מפני הדבקה. ברור שאם גם מתחסנים, ההגנה היא פי כמה וכמה יעילה יותר. לכן, האם אני אוכל לטפל ביקרים לי אם יחלו בקורונה? התשובה היא שרצוי עדיין להקפיד על עטיית מסיכות והיגיינה, אולם אפשר יהיה לעשות זאת, מתוך ידיעה שהסיכויים שאדבק קטנים בצורה דרמטית, בזכות החיסון.
    • ראשית, חשוב לכבד כל אחד ודעותיו. יחד עם זאת, אנסה להסביר לידידי את יתרונות החיסון ולהפיג את חששותיו על מנת שיוכל לקבל החלטה מושכלת מבוססת על עובדות. נדמה לי שהעובדה המשכנעת ביותר היא שסכנות המחלה גדולות פי כמה וכמה על פני החששות מהחיסון.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully