וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האם הטיפול שנחשב יעיל נגד קורונה בכלל לא עובד?

פלזמה של מחלימים נחשבת לאחד הטיפולים היעילים נגד קורונה, או לפחות ככה חשבנו. מחקר מקיף טוען שפלזמה של מחלימי קורונה לא יעילה עבור חולים קשים. אז מי כן יכול להרוויח מהטיפול?

הדמיית תלת מימד של התפזרות 'ענני קורונה' - רסס טיפתי ואירוסולי שנפלט בשיעול בתוך חלל סגור/המכון המטאורולוגי של פינלנד, אוניברסיטת אלטו, VTT ואוניברסיטת הלסינקי

בחודשים האחרונים שמענו עוד ועוד דיווחים על טיפול בפלזמה של מחלימים מקורונה עבור חולים קשים שנדבקו ב-COVID-19. למרות האופטימיות, מחקר מקיף חדש שנערך בהודו הראה כי חולי COVID-19 שקיבלו פלזמה דווקא לא היו בסיכון נמוך יותר למות מהמחלה.

המחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי BMJ, כלל 464 אנשים שחלו ב-COVID-19 במצב בינוני, עם רמות חמצן (סטורציה) של 93 אחוזים או פחות - הקריטריון שרוב הרופאים משתמשים בו כדי לקבוע אם עליהם לאשפז אנשים שנדבקו בקורונה. אפרנה מוכרג'י, אפידמיולוגית במועצה ההודית למחקר רפואי, ציינה כי חולים במחקר שלה ייחשבו ככל הנראה כחולים קשים במדינות אחרות, מכיוון שההגדרות של המחלה שונות מאוד ברחבי העולם. בישראל אגב חולים כאלה מוגדרים כחולים קשים.

לאחר שהגיעו לבית החולים, חלק מהחולים במחקר קיבלו שתי מנות של פלזמה מאנשים שהחלימו מהמחלה ותרמו את דמם העשיר בתאי חיסון. חולים אלה הושוו לאלו שטופלו בטיפול סטנדרטי, שפעלו כקבוצת ביקורת (אך לא קיבלו עירוי פלצבו). לשתי הקבוצות היו שיעורי תמותה דומים לאחר 28 יום.

"למחקר זה היה גודל מדגם גדול והוא הראה שכאשר מזריקים פלזמה לחולים שיש להם COVID-19 במצב בינוני זה לא הפחית את התמותה או את ההתקדמות למחלה קשה יותר", אמרה מוכ'רג'י לאתר TIME.

גבר תורם דם. ShutterStock
יעיל או לא? תלוי במצב החולה. איש תורם פלזמה/ShutterStock

התוצאות מוסיפות לדיון המתמשך בשאלה עד כמה פלזמה של מחלימים מועילה כטיפול ב-COVID-19. אולי עבורנו מדובר בטיפול חדשני אבל האמת היא שפלזמה של מחלימים היא טיפול נפוץ לחולים במחלות זיהומיות, בהתבסס על הרעיון שאנשים שנדבקו באופן טבעי והחלימו יכולים לספק את תאי החיסון הדרושים בכדי להדוף את הנגיף או החיידק המדובר. אך מכיוון שמערכת החיסון של אנשים משתנה מאוד ונפח התאים הנלחמים במחלות גם הוא אינו צפוי, התוצאות של המחקרים סותרות לגבי יעילות הטיפול, כולל במחקר זה, שבו השתמשו בפלזמה שנתרמה מאנשים שהיו חולים במשך שישה ימים בממוצע עם מה שהמחברים מתארים כ'מחלה קלה'.

למי הפלזמה כן יעילה?

שני מחקרים בינלאומיים אחרים גם לא הצליחו למצוא יתרון של פלזמה להחלמה, אך אלה הופסקו מוקדם מכיוון שמעט מדי חולים מתאימים נרשמו. מחקרים אחרים קטנים יותר היו מעודדים יותר, ולכן מנהל המזון והתרופות בארה"ב (FDA) הוציא אישור לשימוש חירום לטיפול באוגוסט המאפשר לרופאים לטפל בחולים בפלזמה. מחקרים מתמשכים אלה משווים אנשים שמקבלים את הפלזמה לאלה שקיבלו פלצבו, ועשויים לספק נתונים משכנעים יותר האם פלזמה יכולה לעזור לחולי COVID-19 או לא.

בגלל שהטיפול בפלזמה של מחלימים משמש כתחליף בגופם של מי שלא ייצרו עדיין נוגדנים בעצמם, ואולי לעולם יפתחו נוגדנים בכמות מספקת - ייתכן שהפלזמה תהיה יעילה יותר כטיפול בחולים שנדבקו לא מזמן, ולא בחולים שמצבם כבר התדרדר עד לכדי צורך באישפוז. המחקרים המתמשכים בוחנים גם אפשרות זו, ומוחרג'י מסכימה שכדאי להמשיך ולחקור את הנושא

ממצאי המחקר שלה עשויים אפילו להצביע על שימוש בפלזמה בחולים שחולים מדי מכדי להפיק תועלת מהטיפול. "הגורם העיקרי לתמותה ב- COVID-19 הוא דלקת בגוף הגורמת לדלקת ריאות ולכשלים אחרים באיברים", היא אומרת. "בעוד שתגובת הגוף לזיהום בנגיף יוצרת את הדלקת, היא אינה נשלטת על ידי הנגיף. כך שגם כאשר הנגיף מנוטרל, הדלקת נמשכת. לכן קיימת השערה שהפלזמה עשויה לעבוד בשלבים המוקדמים מאוד של המחלה ויכולה למנוע את תחילת הדלקת וההתדרדרות המצב".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully