כשאדם לוקה במחלה כלשהי - אם המקצוע שלו, מקום העבודה שלו וכלל המאפיינים של סביבת העבודה ואופי העיסוק שלו, הם בעלי השפעה מכריעה על היווצרות המחלה, הרי שמחלתו תוגדר כמחלת מקצוע.
אבחון של מחלה כמחלת מקצוע נעשה על ידי רופא תעסוקתי ועשוי להוות בסיס לתביעה של העובד לפיצויים מהמוסד לביטוח לאומי. משרד העבודה מכיר ברשימה של 49 מחלות מקצוע. זאת, לעומת מדינות מערביות אחרות, שבחלקן רשימת מחלות המקצוע גדול כמעט פי 10.
ניתן לסווג את רשימת מחלות המקצוע המוכרות על ידי משרד העבודה על פי שלושה גורמי תחלואה:
גורמים פיזיקליים: תנאי אקלים, תנאי לחץ אטמוספרי בסביבות עבודה, הכוללות חפירות, ים וכדומה, שאיפה של אבק מזיק, חשיפה לקרינה, שימוש באוויר דחוס, ויברציות של מכונות, תנועה של הגוף, מנח הגוף בביצוע העבודה ועוד. דוגמאות בולטות לכך: הפעלת מכונות רטט במקצועות טכניים, כגון: בניין, נגרות, אינסטלציה, ביצוע תנועות חוזרניות (הברגה או שיוף), חשיפה לרעש מזיק, במקצועות כגון נגרות, חרטות ואפילו הוראה.
גורמים ביולוגיים: מזהמים שאינם אדם, המועברים לעובד במהלך חשיפה בעבודתו. דוגמאות בולטות: וטרינרים, רועי צאן, עובדים בגן חיות וכדומה. החיות שבהן העובדים מטפלים מעבירות להם מחלות. זאת, בניגוד למגיפה העולמית מסוג קוביד 19, שבה ההתפשטות של וירוס הקורונה - זיהום כלל עולמי - היא מעבר לתחום העיסוק.
גורמים כימיים: מתכות, נוזלים, גזים, חומרים רעילים או בעלי תכונות חשיפה מסוימות.דוגמאות בולטות: סביבת עבודה הכוללת חשיפה גבוהה לאזבסט, מתכות מסוגים שונים, כגון: עופרת, או שימוש בחומרים מסוימים (חומצות או בסיסים חריפים).
כיצד מתבטאת מחלת מקצוע?
ההתבטאות הספציפית של כל מחלת מקצוע תלויה בסוג המחלה שנוצרה ובגורמים שהובילו להיווצרות המחלה. מחלת מקצוע עשויה להתבטא בצורה של גירוי, נגעים או דלקת בעור, פגיעה בדרכי הנשימה, התפתחות גידולים סרטניים, דלקות גידים, פגיעה במפרקים ועוד מגוון רחב של ביטויים. המשותף לכל מגוון מחלות המקצוע (פרט למחלות זיהומיות שאופיין חריף),הוא שהן מתפתחות לאורך זמן ממושך, כתוצאה מנזק מצטבר.
כיצד ניתן לאבחן מחלת מקצוע?
ברוב המקרים, קיימים מספר גורמי תחלואה או גורמי סיכון נוספים, התורמים לאותה מחלה: גיל העובד, מין העובד, גנטיקה מסוימת, מבנה גוף, מצב בריאותי ומחלות רקע נוספות מהן סובל העובד.
תפקידו של הרופא התעסוקתי הוא לסקור את כלל הגורמים הקיימים במקום העבודה ובתנאי העבודה ולנסות לבודד גורמים בעלי השפעה ייחודית על היווצרות מחלות, המוכרות כמחלות מקצוע. כאשר מגיע חולה אל הרופא התעסוקתי, יהיה על הרופא להבין אם תנאי עבודה אלה היוו גורם מכריע בהיווצרות המחלה, במידה גבוהה הרבה יותר מגורמי הסיכון האחרים שקיימים אצל אותו עובד.
מה בנוגע למחלות שנוצרו בשל סביבת העבודה ואופייה, אך אינן מוכרות כמחלות מקצוע על ידי משרד העבודה?
מחלות שאינן נמצאות ברשימת מחלות המקצוע המוכרות לא יזכו את העובד בפיצוי, אלא אם יוכח שהאופי של העיסוק ותנאי העבודה שלו הן שגרמו למחלתו. בעבר הוכרו זיהומים בהתפרצויות שיתוק, שחפת כמחלות מקצוע (לא קיימת התייחסות למחלות זיהומיות מגפתיות כמו מחלת שפעת החזירים 2003, סארס או קוביד 19 כיום).
יחד עם זאת, חשוב לשים לב למגמה חדשה, המובילה להכרה הולכת וגוברת במחלות מקצוע נוספות, בעקבות אופי העבודה המשתנה של העשורים האחרונים. ככל שתהליכי הייצור הפכו ליותר אוטומטיים, הציפייה היתה לירידה בכמות מחלות המקצוע, אך למעשה דווקא גורמים חדשים, שלא נלקחו בחשבון, הפכו להיות משמעותיים יותר ומתחילים, בשל כך, לקבל יותר ויותר הכרה. כך, למשל: שעות עבודה מרובות מול צג מחשב או תנאי עיסוק אינטנסיביים תחת לחץ המייצרים נזק מצטבר.
באופן דומה, גם התנהגות בלתי הולמת כנגד אשה במקום העבודה, במקרה שגרמה לנזק פיזי או נפשי, עשויה להיחשב כמחלת מקצוע. במקרה שמדובר באירוע חד פעמי שניתן להוכיח, יהיה ניתן לקבל על כך הכרה כתאונת עבודה, אבל ברוב המקרים קשה מאוד להוכיח תאונת עבודה מסוג זה, מפאת חוסר עדים או תיעוד. לעומת זאת, אם רופא תעסוקתי יסיק כי מדובר בנוהל קבוע במקום העבודה, אשר גרם לעובדת לבעיות שבעבר כלל לא נלקחו בחשבון, ייתכן כי ניתן יהיה להכיר בבעיות אלה כמחלות מקצוע שנוצרו עקב ההתנהלות באותה סביבת עבודה.
לסיכום, מחלות מקצוע הן מחלות מסוגים שונים, שנוצרו לאורך זמן, בעקבות נזק מצטבר שנגרם כתוצאה ממקצועו של החולה, מקום עבודתו, סביבת העבודה או אופי העיסוק. בישראל יש 49 מחלות מקצוע המוכרות על ידי משרד העבודה ומאפשרות לעובד שחלה בהן לתבוע פיצויים מהמוסד לביטוח לאומי, אך כיום יש בעיות נוספות, הקשורות בסביבת העבודה המודרנית, שהולכות ומקבלות אף הן הכרה כמחלות מקצוע.
ד"ר יהושע גושן הוא רופא תעסוקתי, שימש בעבר כרופא תעסוקתי במרפאה לבריאות העובד בביה"ח הדסה עין כרם. מקבל כיום מטופלים באופן פרטי ויועץ בחברות שונות
סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors