אתם אולי לא זוכרים את זה, אבל לפני שבאירופה ואצלנו התחילו לדבר על הסגר, בסין ובמדינות אחרות באסיה כבר ישבו אנשים בבית במהלך שבועות. לפי ההערכות חלק מהמדינות האלה כבר נמצאות בעיצומו של משבר הקורונה ובחלקן החיים מתחילים להשתקם ולחזור לשגרה כלשהי. אתר TIME אסף כמה עצות לשמירה על בטיחות, בריאות ופרודוקטיביות בעבודה בזמן הסגר, מאנשים שכבר חוו זאת.
תשמרו על פרספקטיבה נכונה
"אתם לא לבד. הפחדים שלכם הם נורמליים לחלוטין. הידיעה שגם זה יעבור, ממש כמו הימים הראשונים אחרי לידת תינוק, זה מסר חשוב. זו לא ההתחלה של הסוף. שמירה על נקודת מבט זו, וגם הומור, ממש עזרו לי, כמו להבין שאני לובשת מסכה, אוגרת נייר טואלט, וזה מגוחך, נכון?"
סטפני, תרפיסטית, אמא לשניים מהונג קונג
שוחחו עם ילדכם על COVID-19
עוד עצה של סטפני: "ברור שזה תלוי גיל. אם ילדיכם הצעירים בגילאי בית הספר אפשר להכיר את עובדות סביב הנגיף, ולהשוות אותו לדברים אחרים שהם מכירים מבית הספר, כמו כינים. כל אותם דברים שהם מאוד מידבקים שהם מכירים כבר, הם מקום טוב להתחיל בו כדי להוריד את מפלס הפחד. בנוסף, אני מאוד מודעת לגישה לתקשורת של הבנים שלי ולמה שהם שומעים את המבוגרים מדברים. זוהי עוד עצה: פשוט הגבילו את מה שהילדים שומעים.
לגבי הילדים הגדולים, אני מורה בתיכון, הגישה שלהם למידע כה אינטנסיבית, שהורים פשוט צריכים לנסות למתן את זה בדרך כלשהי, או לפחות לאזן את זה כי הם מקבלים את כל הכותרות והמידע, בדיוק כמו המבוגרים".
תדאגו שהילדים עסוקים, פעילים וישנו מספיק
"לא משנה באיזה גיל הם, ילדים צריכים לעשות פעילות גופנית במהלך היום. אני דואגת כל יום שכל שלושת ילדי יצאו החוצה, גם אם זה רק לטיול קצר או לרכב על האופניים שלהם. אני גם גורמת להם לעשות הפסקות פעילות גופניות קטנות בין השיעורים המקוונים שלהם אם הם יכולים, כמו 50 קפיצות או 20 סקוואטים.
ניקול סרז'ה, בת 43 מהונג קונג, ששלושת ילדיה בבית מאז ינואר
עוד בוואלה!
"טוב להשאיר את הילדים עסוקים. אם הם משועממים, הם מתוסכלים וככה יש להם התפרצויות. גם אם לבית הספר אין בהכרח עבודה מקוונת, אתם יכולים למצוא משהו בסיסי לגילם, בין אם זה מתמטיקה או שפה או מדעים, וזה בהחלט חשוב שיש שגרה, לשמור על נורמליות".
"אני חושבת שהחלק החשוב ביותר בשגרה הוא הכללת הפסקות מיינדפולנס מהמסך ומהישיבה הממושכת. בבית הספר ילדים בדרך כלל נמצאים בתנועה, לא רק בהפסקות ובארוחת הצהריים, אלא כשהם עוברים משיעור לשיעור וגם בתוך הכיתה עצמה. יש לעשות זאת כמה שיותר בבית בכדי להבטיח תנועה לאורך היום של הילד".
לוק שרודר, 38, מורה בכיתה מבריטניה המתגוררת בהונג קונג
תתרגלו ריחוק חברתי, אך אל תתבודדו
"הלוואי והייתי מבינה עד כמה ההתרחקות החברתית היא הדבר העיקרי בהכחדת מחלת הCOVID-19. לרוע המזל, אנו רואים את ההשפעה של אמצעי הבלימה הלאומיים שלא נחקקים די מהר במערב. בהתחשב בתגובה המאוחרת הזו וכמה ש-COVID-19 מדבק מאוד, הייתי מנסה להזהיר יותר חברים ובני משפחה בארצות אחרות להתחיל לתרגל התרחקות חברתית בהקדם האפשרי.
לתרגול התרחקות חברתית מבלי להיות מבודד לחלוטין מבחינה חברתית, אני ממליץ לערוך מפגשי און ליין קבועים עם חברים - לארגן ארוחות צהריים, צ'אטים של קפה, או אפילו להתרגל למפגשי FaceTime".
אהרן איוב, 30, שהסתגר בביתו בבייג'ינג במשך 14 יום
תשמרו את הידיים שלכם לעצמכם
"כשאתם בחוץ, נסו לא לגעת בדברים. אנשים עשויים להתעטש לידיים ולגעת בדברים, והחיידקים יכולים להישאר שם ימים. כשאתה נוגע בהם, ומביא את הידיים שלך למשטח רירי (כמו העיניים, האף והפה שלך), אז אתה יכול לחלות במחלה. אתם יכולים להשתמש בטישו כדי לדחוף ידיות של דלתות או כפתורי מעלית, למשל, כך שאתם לא בקשר ישיר עם חיידקים פוטנציאליים. אם אתם לא נמצאים ליד כיור, השתמשו במחטא ידיים".
טיטי צ'אן, בן 26, עובד רפואה בבית חולים בהונג קונג
צרו חלל עבודה נטול הסחת דעת בבית
"אני ממליץ ליצור הפרדה פיזית בין העבודה שלך לחיי הבית. מבחינתי, הכרזתי על חלק מהדירה שלי כשטח העבודה שלי. וכשאני נמצא בחלל העבודה שלי, אני עובד. כשאני עוזב את זה, זה הפסקה. תן לעצמך הפסקות. לא סתם הפסקות צהריים, אלא זמן פשוט לצאת מהכיסא, להביט מהחלון ולחזור עם מוח ממוקד יותר. אחרת אתה יכול להישרף בקלות רבה ולאבד מוטיבציה".
אשטון סמלינגינג, 25, מורה לאנגלית מטקסס ומתגורר בסיאול, דרום קוריאה
אם אתם נמצאים בהסגר, אל תלחיצו את עצמכם
"הייתי מעודדת אנשים לקחת נשימות עמוקות ולהשלים עם הרעיון שאתם פשוט הולכים להיות לבד במשך כמה שבועות. זה לא חייב להיות דבר רע. עם הלך הרוח הנכון, אנשים יכולים לאמץ את זה כמקלט. זה זמן טוב שאנשים יפנקו את עצמם, יעשו דברים שבדרך כלל אין להם זמן לעשות מכיוון שהם מתמודדים עם עבודה, בית ספר ודואגים לילדים. נסו להישאר עסוקים בדברים שמביאים לכם קצת שמחה. ברגע שאנשים יושבים וחושבים יתר מדי, הם מתחילים לחשוב דברים רעים".
- שרה ארנה, 53, שבילתה 12 ימים בהסגר בספינת השייט "דיימונד פרינסס", ואחריה הסגר בן 14 יום בבסיס חיל האוויר טרוויס, קליף