פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כל מה שצריך לדעת על הצעד הכי חשוב למיגור נגיף הקורונה

      המדינה היחידה שהצליחה לבלום את התפשטות הקורונה היא דרום קוריאה, שם בוצעו בדיקות ללא הפסקה. כעת קוראים מומחים בעולם לעשות זאת בכל מדינה. האם זה ישים, ואיך הבדיקות הללו בכלל עובדות? אספנו את כל מה שחשוב לדעת על הבדיקות לזיהוי קורונה

      כל מה שצריך לדעת על הצעד הכי חשוב למיגור נגיף הקורונה
      צילום: רויטרס, עריכה: אסף דרורי

      מאז פרוץ מגפת הקורונה מבקשים מאיתנו לשמור על היגיינה אישית, ובימים האחרונים התווספה לבקשה הזו גם דרישה להישאר בבתים, אבל יו"ר ארגון הבריאות העולמי טדרוס אדהנום גברהיסוס סבור שזה פשוט לא מספיק. לדבריו, הדרך היחידה לבלום את התפרצות המגפה הזו היא להעלות את כמות הבדיקות לזיהוי הנגיף, ולבודד את החולים בהתאם.

      "כל המדינות צריכות לנקוט בגישה כוללנית יותר. הדרך היעילה ביותר למנוע זיהומים ולהציל חיים היא לשבור את שרשראות ההדבקה, וכדי לעשות זאת צריך לבדוק ולבודד", אמר טדרוס, "אי אפשר להילחם באש בעיניים מכוסות, ואנחנו לא יכולים לעצור את המגיפה הזו אם אנחנו לא יודעים מי נגוע". הוא הוסיף כי לארגון הבריאות יש מסר פשוט לכל המדינות - בידקו, בידקו, בידקו. "כל מקרה חשוד. כך, נוכל לזהות גם אנשים שהיו במגע קרוב עם אנשים שיתגלה כי חלו בנגיף, וגם הם יוכלו להיבדק", הדגיש.

      לאור הקביעה הנחרצת הזו, החלטנו שהגיע הזמן להבין יותר לעומק כיצד הבדיקות הללו עובדות, כמה זמן לוקח לפענח אותן, והאם אכן יש להן סיכוי למגר את הנגיף ולהוציא אותנו לחופשי. כדי לעשות זאת, פנינו לענר אוטולנגי, דוקטוראנט במחלקה לאימונולוגיה, מיקרוביולוגיה וגנטיקה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, וחבר עמותת מדעת. הנה כל התשובות שלו:

      איך בדיקות הקורונה עובדות ואיך עורכים אותן?

      כרגע הבדיקות שמבוצעות בארץ הן בדיקות בשיטת RT-PCR, שזו שיטה מאוד מתקדמת, שכאשר היא מבוצעת נכון היא מאוד מדוייקת ורגישה. היא עובדת לפי עיקרון של איתור והגברה של מקטעים מאוד ספציפיים של חומר גנטי, וזה מאפשר לנו למצוא נוכחות של מעט מאוד מהנגיף ולדעת ברמת ודאות מאוד גבוהה שהנגיף הזה הוא הנגיף שאנו מחפשים - SARS-CoV-2.

      אחות ממוגנת לוקחת בדיקה לקורונה, 16 במרץ 2020 (AP)
      קצת כמו משטח גרון. אחות ממוגנת לוקחת בדיקת קורונה (צילום: AP)

      הבדיקה מתחילה בלקיחת הדגימה, שזה תהליך מאוד דומה למשטח גרון. משתמשים במטוש (מין מקל אזניים ארוך) כדי לאסוף ריר מהגרון ומכל נחיר. בשלב הזה המטושים עלולים להיות מזוהמים בנגיף, ולכן כמעט כל ההתנהלות סביבם נעשית בחליפות מגן. השלב הבא הוא נטרול הנגיף ומיצוי החומר הגנטי (במקרה של SARS-CoV-2, החומר הגנטי הוא RNA). לאחר מכן הדגימה טכנית ולא מכילה וירוס, ואפשר לעבוד איתה עם מיגון די בסיסי. בשלב הבא מטעינים את הדגימה למכשיר שמופעל לפי פרוטוקול ספציפי ובסופו מתקבלת תוצאה שיש לפענח. הבדיקה הזו נחשבת מאוד מדויקת ורגישה אם היא מבוצעת כמו שצריך, ויש לה מעט מאוד false negatives, כלומר מצב שבו מישהו מאובחן בטעות כנקי מהנגיף אך בעצם הוא נושא אותו.

      כמה בדיקות מתבצעות בכל יום, וכמה זמן לוקח לפענח אותן?

      נכון לתחילת חודש מרץ, משרד הבריאות ביצע בערך 400 בדיקות לכל מיליון איש. זה הולך ומשתפר ובקרוב נבצע הרבה הרבה יותר. רק לשם השוואה, הקוריאנים - שהם המודל העולמי כרגע למדינה דמוקרטית שמצליחה להתמודד עם הנגיף - מבצעים בערך 3,700 בדיקות לכל מיליון אנשים. שזה ממש מדהים. יש הרבה צווארי בקבוק בארץ שמגבילים כרגע את כמות הבדיקות שניתן לבצע, אחד מהם הוא אנשי צוות שמוכשרים לבצע את הבדיקה. הבעיה הזו נפתרת ממש בימים אלו על ידי גיוס של מתנדבים מקרב האקדמיה, עם ניסיון בשיטת הבדיקה (זו שיטה שמאוד נפוצה במחקר האקדמי).

      הבדיקה עצמה, אם הכל מתנהל ביעילות מקסימלית, לא צריכה לקחת יותר מכמה שעות מרגע נטילת הדגימה ועד השלמת פענוח התוצאה.

      הרבה אנשים מתלוננים שהם מתקשרים למד"א ולא באים לעשות להם בדיקה. איך מחליטים מי צריך להיבדק?

      כרגע הקריטריונים לביצוע בדיקה, כפי שנקבעו על ידי משרד הבריאות, הם סימפטומים וסיפור רקע של חשיפה, או דלקת ריאות חריפה. לכן, כרגע יש הרבה אנשים שמתקשרים עם כל מיני סימפטומים, אך בלי סיפור רקע של חשיפה, ולא נלקחות מהם דגימות. זה מן הסתם יוצר הרבה תסכול, אבל אנחנו צריכים להיות סבלניים. נראה שמשרד הבריאות משנה הנחיות תוך כדי תנועה גם כדי להתאים את עצמו למצב, אבל גם מתוך הבנה של מגבלות המערכת. אני מניח שכשנפח הבדיקות יגדל, משרד הבריאות ינחה לבדוק יותר אנשים.

      האם ההמלצה שכמה שיותר אנשים יעברו את הבדיקה הוכיחה את עצמה במדינות אחרות?

      כן! אם היינו יכולים מן הסתם היינו בודקים את כל האוכלוסיה ומבודדים רק את החולים. במדינות שבהן מתבצעות יותר בדיקות, הבידודים אפקטיביים יותר ומהירים יותר, וקצב התפשטות המחלה מאט. כך המצב בדרום קוריאה, שכאמור מבצעת עשרות אלפי בדיקות בכל יום. וכשמסתכלים על עקומות הגידול של המגיפה, ניתן לראות האטה מאוד יפה של ההתפשטות שם. זה בהחלט הישג מרשים. הם כמובן גם מיישמים תקנות של עוצר ובידוד בדיוק כמונו, אבל נפח הבדיקות האדיר שלהם מאפשר להם למצוא ולבודד בצורה יעילה הרבה יותר אנשים שנושאים ומפיצים את הנגיף.