וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"התסמינים של וירוס הקורונה מופיעים אחרי חמישה ימים"

מחקר אמריקאי שבדק נתונים של יותר ממאה אלף חולים מסין מצא כי מי שלא יפתח תסמינים אחרי 12 יום, ככל הנראה כבר לא יפתח אותם. בנוסף, אחוז אחד מהחולים יפתחו תסמינים רק אחרי שהבידוד יגמר. הנה כל הנתונים

צילום: רויטרס, עריכה: עמית שמחה

שאלות רבות על נגיף הקורונה - כיצד הוא מתנהג, כמה הוא קטלני ומתי כל זה יגמר - צפות ועולות בחודשים האחרונים. בין השאלות החשובות ביותר שיש לענות עליהן עומדת השאלה כמה זמן לוקח לאנשים הנגועים ב-COVID-19, להראות סימפטומים. הבנת ציר זמן זה, המכונה תקופת דגירה, חיונית לפיתוח אמצעי מניעה יעילים נגד המחלה.

מחקר חדש, שפורסם אתמול בכתב העת Annals of Internal Medicine, מציע הערכה חדשה שתואמת במידה רבה מחקרים מוקדמים של ההתפרצות. נראה כי תקופת הדגירה החציונית של וירוס הקורונה נמשכת כחמישה ימים, ומי שלא יפתח תסמינים של המחלה אחרי 12 יום, ככל הנראה כבר יישאר ללא תסמינים. לפי הממצאים האלה, תקופת בידוד של 14 ימים אכן יעילה למניעת התפשטות המחלה.

"המספרים האלה יעודכנו ככל שנקבל מידע נוסף", אמר מחבר המחקר ג'סטין לסלר, פרופסור לאפידמיולוגיה של מחלות זיהומיות בבית הספר לבריאות הציבור של ג'ונס הופקינס בלומברג. ובכל זאת, לדבריו, "תובנות מוקדמות אלה חשובות על מנת לקבוע בקרות כמו הסגר ופיקוח פעיל".

המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן מבודדים אנשים שנחשדים או שאושר כי הם סובלים מ-COVID-19 במשך 14 יום, ומניחים כי תקופת הדגירה הממוצעת של המחלה היא בערך שבוע - וכך כמעט כל מי שנדבק בנגיף יפתח תסמינים בתוך 14 יום.

אמנם היו דיווחים על תקופות הדגירה של יותר מ-14 יום, אך המחקר החדש מעריך שרק כאחוז אחד מכל 10,000 מטופלים יפתחו תסמינים לאחר ששוחררו מתקופת ניטור של שבועיים. בנקודה זו של ההתפרצות, כשאין עוד אפשרות לעצור לחלוטין את התפשטות ה-COVID-19 בארה"ב, אומר לסלר כי גורמי בריאות הציבור עשויים להיאלץ לחיות עם סיכון זה. "כעת, כשהנגיף נמצא במקומות רבים יותר בארה"ב, הפחתת סיכונים והאטת התפשטות זו אסטרטגיה טובה יותר מאשר להפוך את נוהגי ההסגר לאגרסיביים עוד יותר".

נוסע רכבת בפירנצה, איטליה, עם מסיכה ומחטא ידיים לאחר הטלת הסגר בצפון איטליה בעקבות הקורונה, 7 מרץ 2020. רויטרס
האסטרטגיה: הפחתת סיכונים והאטת התפשטות. נוסע רכבת בפירנצה עם מסכה ומחטא ידיים/רויטרס

לסלר וחבריו ביססו את הערכותיהם על 181 מקרים מאושרים של COVID-19 שדווחו בכלי תקשורת וקבוצות בריאות הציבור בין 4 בינואר ל-24 בפברואר. רוב המקרים היו בקרב אנשים שנסעו לווהאן שבסין, מקור ההתפרצות. במידת האפשר, החוקרים הסתמכו על רצף אירועים ספציפי - אינטראקציה או פעילות מסוימת שעלולה להוביל לזיהום - כדי לחשב את העיכוב בין החשיפה לבין הופעת הסימפטומים.

לסלר מדגיש כי מדובר בימים הראשונים לפיצוח נתונים על ההתפרצות - במיוחד בארה"ב, שם בדיקות בקנה מידה גדול רק מתחילות. אך ככל שמצטברים יותר נתונים על תקופת הדגירה, שיעורי התמותה והיבטים אחרים של ההתפרצות, לרופאים יש מושג יותר ויותר ברור מול מה הם מתמודדים.

יש לציין כי תקופת הדגירה הזו מתייחסת לתסמינים של נגיף הקורונה, ולא לתקופה שבה אדם עלול להדביק אחרים. חוקרים סבורים כי ייתכן שאנשים עלולים להפיץ את הנגיף עוד לפני הופעת התסמינים או בלי לחוש ברע. זה מסביר מדוע בדיקות שנערכו בשדות תעופה בארה"ב (מדידת חום וחיפוש אחר תסמינים כמו שיעול אצל הנוסעים) איתרו רק חולה אחד, ובכל זאת מצב התחלואה שם הולך ומחמיר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully