המבנה המורכב של כף היד מאפשר מצד אחד, לבצע תנועות עדינות ומדויקות, ומצד שני להפעיל עוצמה רבה. הידיים שלנו משמשות אותנו כמעט בכל רגע ולוקחות חלק ברוב הפעולות היומיומיות שאנו עושים. בנוסף, הן נשלחות באופן אוטומטי כדי להגן עלינו מפני נפילה או פגיעה אפשרית. כל אלה חושפים את כפות הידיים למגוון רחב של פגיעות ובעיות אורתופדיות, מתוכן נתרכז בשני סוגי בעיות, המהוות מקור למירב התלונות של מטופלים.
מהן הבעיות האורתופדיות הנפוצות ביותר בכף היד?
שתי התלונות השכיחות ביותר בתחום אורתופדיית כף היד הן:
אצבע הדק (Trigger finger) - מצב שבו האצבע מוגבלת בתנועתה, מצליחה לבצע חלק מהתנועה (כיפוף או יישור) באופן חופשי ואז נתפסת ו"נתקעת" במצב מסוים. במקרים קלים, הפעלה של כוח תאפשר את שחרור האצבע מהמצב בו נתקעה. במקרים קשים יותר, האצבע עלולה להישאר במצב זה לתקופה ממושכת. למצב זה עלולים להתלוות כאבים קלים בכף היד.
תסמונת התעלה הקרפלית (CTS - Carpal Tunnel Syndrome) - תסמונת התעלה הקרפלית נוצרת בעקבות היצרות של התעלה הקרפלית, הנמצאת בשורש כף היד. בעקבות היצרות זו, מופעל לחץ על העצב המדיאני, העובר בתוך התעלה. תוצאות הלחץ מתבטאת בנימולים וכאבים באצבעות ובכף היד עצמה, כולל, במקרים מסוימים, כאבי לילה המובילים להפרעות שינה.
לכל אחת מהבעיות עלולות להיות עשרות סיבות אפשריות, ובהן פעילות יתר של הידיים והאצבעות או עומס יתר, חבלות שבעקבותיהן נוצרו שברים ומצבים הנלווים למחלות כגון סוכרת או לתהליכים דלקתיים ראומטולוגיים.
כיצד ניתן לאבחן בעיות אלה?
האבחון מתבצע באמצעות בדיקה קלינית של תנועתיות היד והאצבעות, ותשאול המטופל בנוגע לתסמינים שמהם הוא סובל. לאבחון אצבע הדק לא נדרש יותר מכך, מכיוון שניתן לראות בבירור את המגבלה התנועתית של האצבע. לעומת זאת, לצורך אבחון של תסמונת התעלה הקרפלית, תתבצע סדרה של שלוש בדיקות נוספות.
1. מבחן Tinel: בו הרופא יקיש על אזור התעלה הקרפלית ויבדוק אם ההקשה גרמה להופעת התסמינים המיוחסים לתסמונת (כאבים בכף היד ונימול באצבעות).
2. מבחן Phalen: בו יתבקש המטופל לכופף את שתי הידיים זו כנגד זו, באופן שמפעיל לחץ על התעלה הקרפלית. מבחן זה אמור אף הוא לעורר את אותם התסמינים.
3. בדיקת אלקטרומיוגרפיה - EMG: הבדיקה בוחנת את הפעילות העצבית של העצב המדיאני, ובאמצעותה ניתן לקבוע את חומרת המצב ולהבין אם מדובר בבעיה שמקורה בלחץ על העצב המדיאני עצמו או בבעיה הנובעת מאזור עמוד השדרה הצווארי.
ואיך מטפלים?
קו הטיפול הראשון, בשתי הבעיות, הוא טיפול שמרני הנעשה באמצעות הזרקת סטרואידים לאזור הבעיה. במקרים שבהם הטיפול השמרני אינו עוזר או כשמלכתחילה ברור כי דרגת החומרה של הבעיה אינה מאפשרת פניה לטיפול שמרני, יתבצע טיפול כירורגי.
הטיפול הכירורגי בכל אחת מהבעיות נעשה על ידי ניתוח באשפוז יום. במהלך הניתוח יתבצע חתך לאורך התעלה שבתוכה נמצאת הבעיה: אם מדובר באצבע הדק, החתך יתבצע בתעלה בה עובר הגיד המכופף, ואם מדובר בתסמונת התעלה הקרפלית, יתבצע חתך באזור שורש כף היד, בתעלה הקרפלית. אחוזי ההצלחה של ניתוחים אלה הם מעל 90 אחוזים.
אם יתברר בבדיקת ה-EMG כי מקור הכאבים הוא בעמוד השדרה הצווארי, יופנה המטופל למומחה לבעיות גב ועמוד שדרה.
אמצעי טיפול נוסף וחדשני הוא טיפול ביולוגי הנקרא PRP, בו נלקחת מהמטופל דגימת דם, ממנה מופק נסיוב עשיר בטסיות דם, המזרזות את ריפוי הדלקת. החומר מוזרק לאזור הבעיה, מביא לריפוי מהיר ללא כל תופעות לוואי, מאחר שהוא מופק מדמו של המטופל, ומביא לתוצאות טובות אף יותר מתוצאות הניתוח, אך רוב המטופלים אינם יכולים להרשות אותו לעצמם, מכיוון שמדובר בטיפול יקר שאינו נמצא בסל הבריאות.
לסיכום, שתי הבעיות השכיחות ביותר בכף היד הן אצבע הדק ותסמונת התעלה הקרפלית, העלולות להיגרם עקב מספר רב של גורמים, בעיקר עומסים על היד או פעילות יתר, חבלות שגרמו לשברים ותהליכים הנלווים למחלות מסוימות או לדלקות ראומטולוגיות. במצבים קלים, ראשית יינתן טיפול שמרני באמצעות זריקות סטרואידים. במקרה שהטיפול לא יועיל, או במקרים חמורים יותר - יתבצע ניתוח. לצד אפשרויות אלה, קיימת גם אפשרות טיפול שאינה נמצאת בסל הבריאות - הזרקת PRP, נסיוב עשיר בטסיות דם, המופק מדמו של המטופל ומזרז את תהליך הריפוי.
ד"ר סמיון קרסניאנסקי הוא רופא בכיר, מומחה לאורתופדיה
סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors